אוצר החכמה כתב:לא חידוש גדול אלא פשוט.
ובעניין לומר עלינו אחר קידוש לבנה כמדומני שהחיד"א כותב שלא לומר.
אוצר החכמה כתב:לא חידוש גדול אלא פשוט.
ובעניין לומר עלינו אחר קידוש לבנה כמדומני שהחיד"א כותב שלא לומר.
מה שנכון נכון כתב:עיין בה"ל סימן תכב ד"ה ומברך.
מה שנכון נכון כתב:בכלל לא מובן למה לקרוא לזה שגגה, דהא מודה שנהגו בדוקא להקדים את הברית ואת קדוש לבנה לעלינו לשבח כדי לאומרו אחריהם, וא"כ יש טעם בדבר ומישך שייכי אהדדי. וא"כ גם אם לא היה המנהג לומר עלינו פעם נוספת בשביל כך, עכ"פ מי שבכל זאת עושה כך א"א לומר שאין טעם במנהגו ושזו שגגה.
אא"כ הבין שטעם המנהג היה רק כדי שלא יתפזרו הקהל.
צופר הנעמתי כתב:מה שנכון נכון כתב:בכלל לא מובן למה לקרוא לזה שגגה, דהא מודה שנהגו בדוקא להקדים את הברית ואת קדוש לבנה לעלינו לשבח כדי לאומרו אחריהם, וא"כ יש טעם בדבר ומישך שייכי אהדדי. וא"כ גם אם לא היה המנהג לומר עלינו פעם נוספת בשביל כך, עכ"פ מי שבכל זאת עושה כך א"א לומר שאין טעם במנהגו ושזו שגגה.
אא"כ הבין שטעם המנהג היה רק כדי שלא יתפזרו הקהל.
בפשטות עלינו לשבח אומרים אחרי שמסיימים את כל התפילות בבה"כ לפני שיוצאים, לכן לא אומרים אחרי שחרית כשיש מוסף וביו"כ גם אחרי מוסף לא, וגם כשיש קידוש לבנה או ברית אז עלינו זה אחרי הכל, ואין כאן איזה שייכות מיוחדת.
מה שנכון נכון כתב:צופר הנעמתי כתב:מה שנכון נכון כתב:בכלל לא מובן למה לקרוא לזה שגגה, דהא מודה שנהגו בדוקא להקדים את הברית ואת קדוש לבנה לעלינו לשבח כדי לאומרו אחריהם, וא"כ יש טעם בדבר ומישך שייכי אהדדי. וא"כ גם אם לא היה המנהג לומר עלינו פעם נוספת בשביל כך, עכ"פ מי שבכל זאת עושה כך א"א לומר שאין טעם במנהגו ושזו שגגה.
אא"כ הבין שטעם המנהג היה רק כדי שלא יתפזרו הקהל.
בפשטות עלינו לשבח אומרים אחרי שמסיימים את כל התפילות בבה"כ לפני שיוצאים, לכן לא אומרים אחרי שחרית כשיש מוסף וביו"כ גם אחרי מוסף לא, וגם כשיש קידוש לבנה או ברית אז עלינו זה אחרי הכל, ואין כאן איזה שייכות מיוחדת.
איזו סיבה יש למול לפני גמר התפלה?
וכן ברכת הלבנה אינה שייכת כלל לערבית אלא ככל ברכות הראיה.
צופר הנעמתי כתב:לא מלים לפני גמר התפילה. מלים אחרי התפילה, והציבור נשאר לברית/קידוש לבנה, ועלינו אומרים כשהציבור יוצאים מבה"כ לביתם.
תקשי לך, למה אומרים "עלינו לשבח" ביום המילה , לאחר המילה .
תירץ, לפי שנאמר בו "שלא עשאנו כגויי הארצות", ולכבוד הנער שעודנו גוי-ערל, אין אומרים "עלינו לשבח" עד שנימול .
.כיום, שהמילה מתבצעת לא בסוף תפילת שחרית אלא אפילו מספר שעות לאחריה, נהוג לומר 'עלינו לשבח' אחר הברית בנוסף לזו שאמר כל אחד מהקהל אחר שחרית. וכוונת רבינו למנהג אשכנז למול בסוף תפילת שחרית, היינו, אחרי 'אשרי' 'ובא לציון גואל' ומזמורים שונים (באשכנז לא אמרו 'פיטום הקטורת'), וקודם אמירת 'עלינו לשבח' של תפילת שחרית. ולכן הוא מקשה מדוע מעכבים את אמירת 'עלינו לשבח' עד לאחר המילה [על כך שלמנהג אשכנז מלו בסוף תפילת שחרית, קודם 'עלינו לשבח', ראה: מנהגי ר"א חילדיק, עמ' 179; מנהגים דבי מהר"ם, עמ' 81 (עיי"ש היטב); מנהגי מהר"ש מנוישטט, סו"ס תנד, עמ' קלח; ספר מנהגים (קלוזנר), סי' קמט, הגה ב, ס"ע קלו: "ביום המילה, אל יאמר אדם 'עלינו לשבח' עד לאחר המילה, שיסיים שליח-צבור הברכה"; מהרי"ל (מנהגים), הלכות יום טוב, אות מה, ס"ע קפה: "והיו מוהלין אחר כל התפילה קודם 'עלינו לשבח', כמו בחול"; שם, הלכות מילה, אות ט, עמ' תעט: "ביום המילה אל יאמרו 'עלינו' עד אחר המילה, שמסיים המוהל הברכה"; ספר המנהגים (טירנא), חודש טבת, הגהות המנהגים, אות מ, עמ' קנ; שו"ת מהרש"ל, סי' ע; לקט יושר, או"ח, עמ' כח; ש"ך, יו"ד, סי' רסה ס"ק כד; לבוש, או"ח, סו"ס קלג (עי' להלן, הערה 35). וכך גם משמע ממנהגים דק"ק וורמיישא, ב, עמ' סה ועמ' עב-עג, עיי"ש היטב]
חכם באשי כתב:ספר קושיות, סי' ט:תקשי לך, למה אומרים "עלינו לשבח" ביום המילה , לאחר המילה .
תירץ, לפי שנאמר בו "שלא עשאנו כגויי הארצות", ולכבוד הנער שעודנו גוי-ערל, אין אומרים "עלינו לשבח" עד שנימול .
מנין כתב:דנו הפוסקים שלא לחלוץ התפילין, אבל לא אמרו להניח לכתחילה.
משנה ברורה סימן כה ס"ק נה
וביום שיש בו מילה ראוי שלא לחלוץ עד אחר המילה כי מילה היא אות ותפילין הם אות:
אוצר החכמה כתב:ובעניין לומר עלינו אחר קידוש לבנה כמדומני שהחיד"א כותב שלא לומר.
יעקובי כתב:לאור האמור, מסתבר מאד שאך מנהג זר הנ"ל עם כוונה זרה אותו נתכוין החיד"א לשלול בתוקף, אך לא מנהג כשרי ישראל האומרים עלינו לשבח עד תומו, וכבר
מה שנכון נכון כתב:מנין כתב:דנו הפוסקים שלא לחלוץ התפילין, אבל לא אמרו להניח לכתחילה.
משנה ברורה סימן כה ס"ק נה
וביום שיש בו מילה ראוי שלא לחלוץ עד אחר המילה כי מילה היא אות ותפילין הם אות:
יש אומרים גם להניחם לכתחילה בשביל כך, [ועיין בפוסקים לענין ברית בר"ח אם להניחם לאחר מוסף], ומלשון המ"א אין שום ראיה כי מדבר כשהמילה לאחר שחרית.
לטעם שנתן המ"א אין כל הבדל בין להניח לכתחילה לבין שלא לחלוץ, ואלו שמחלקים כן הוא כפשרה בין הדעות כי י"א שאדרבה ראוי לא להניח תפילין בברית.
ובכל אופן מדברי המ"א אין הצדקה לסגנון המזלזל ש"התפילין נשארו כי היו מלים בסוף התפלה ומזה נשתרבב הטעות וכו". אלא בדיוק הפוך.
משולש כתב:מה שנכון נכון כתב:יש אומרים גם להניחם לכתחילה בשביל כך, [ועיין בפוסקים לענין ברית בר"ח אם להניחם לאחר מוסף], ומלשון המ"א אין שום ראיה כי מדבר כשהמילה לאחר שחרית.
לטעם שנתן המ"א אין כל הבדל בין להניח לכתחילה לבין שלא לחלוץ, ואלו שמחלקים כן הוא כפשרה בין הדעות כי י"א שאדרבה ראוי לא להניח תפילין בברית.
ובכל אופן מדברי המ"א אין הצדקה לסגנון המזלזל ש"התפילין נשארו כי היו מלים בסוף התפלה ומזה נשתרבב הטעות וכו". אלא בדיוק הפוך.
דהיינו אתה טוען שאין חילוק בין לא לחלוץ לבין להניח. לדבריך הפוסקים שדנים בחליצת תפילין אם אחרי קדושה דסדרא או אחרי קדיש תתקבל, אם מישהו לא הספיק לומר קדושה דסדרא בבוקר ורוצה לומר אותו אחרי צהריים צריך להניח תפילין?
מחולת המחנים כתב:טעם נוסף מצאתי שנתקן למר עלינו לשבח אחר קידוש לבנה, שהרי עלינו לשבח יהושע יסדו ופני יהושע כפני לבנה.
בן הרב כתב:בעלון כאיל תערוג שבת זו [פרשת פנחס] הביא דרבינו הגראי"ל שליט"א הביא מהגרי"ש אלישיב זצ"ל, דמה שנהגו העולם לומר תפילת עלינו לשבח בקידוש לבנה ובברית מילה, בטעות יסודם, דלא תקנו בזה תפילת עלינו לשבח כלל.
אלא דהיו נוהגים לומר קידוש לבנה בתפילת מעריב קודם עלינו, ואח"כ אמרו עלינו של תפילת מעריב.
וכמו"כ בברית מילה היו נוהגים לעשות הברית מילה בבית הכנסת בשחרית קודם עלינו, ואחר הברית אמרו עלינו דשחרית.
והוא חידוש גדול.
בני ברקי כתב:מנהג ויזניץ לומר עלינו לשבח גם אחרי שחרית בשבת,אפילו שיש תפילת מוסף
אולי יש לזה מקור קדום?
הא לחמא עניא כתב:ידועים דברי היעב"ץ בסידורו לומר אחר הברית עלינו לשבח, והטעם, כי אומרים שם שלא עשנו כגויי הארצות, ולהעיד על אותו תינוק שנימול עכשיו שהוא אינו כגויי הארצות, אלא מלו אותו והוא יהודי גמור.
ע"כ יש כן מקור למנג ישראל לומר עלינו אחר הברית.
הא לחמא עניא כתב:בני ברקי כתב:מנהג ויזניץ לומר עלינו לשבח גם אחרי שחרית בשבת, אפילו שיש תפילת מוסף
אולי יש לזה מקור קדום?
מבוסס על מש"כ בספר הק' אהבת שלום [ראש שלשלת קוסוב ויז'ניץ] ואיני זוכר בדיוק מראה מקום, בכל אופן יש ע"כ מקור.
מחולת המחנים כתב:הא לחמא עניא כתב:בני ברקי כתב:מנהג ויזניץ לומר עלינו לשבח גם אחרי שחרית בשבת, אפילו שיש תפילת מוסף
אולי יש לזה מקור קדום?
מבוסס על מש"כ בספר הק' אהבת שלום [ראש שלשלת קוסוב ויז'ניץ] ואיני זוכר בדיוק מראה מקום, בכל אופן יש ע"כ מקור.
viewtopic.php?p=125611#p125611
וכן הוא מנהג ביאלא, עיי"ש.
ממרומי היער כתב:בילדותי שמעתי טעם למה שאומרים עלינו דוקא אחר ג' דברים אלו : תפילה קידוש לבנה וברית, מפני שכל שלושת הדברים האלו גם הגויים עושים, הם מתפללים ומלים את בניהם (מוסלמים) ועובדי כוכבים ומזלות, ואנו אומרים עליונ להבדיל בינינו לבינם - "שלא עשנו כגויי הארצות".
בן הרב כתב:בעלון כאיל תערוג שבת זו [פרשת פנחס] הביא דרבינו הגראי"ל שליט"א הביא מהגרי"ש אלישיב זצ"ל, דמה שנהגו העולם לומר תפילת עלינו לשבח בקידוש לבנה ובברית מילה, בטעות יסודם, דלא תקנו בזה תפילת עלינו לשבח כלל.
אלא דהיו נוהגים לומר קידוש לבנה בתפילת מעריב קודם עלינו, ואח"כ אמרו עלינו של תפילת מעריב.
וכמו"כ בברית מילה היו נוהגים לעשות הברית מילה בבית הכנסת בשחרית קודם עלינו, ואחר הברית אמרו עלינו דשחרית.
והוא חידוש גדול.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים