ונהגו במקצת המקומות להדליק נר חנוכה במוצאי שבת בבית הכנסת קודם הבדלה והראב"ד ז"ל כתב שאין ראוי לעשות כך וגם במגלה שאין ראוי לקרותה עד אחר הבדלה שאין ראוי לברך על האור אחר שמלא עיניו ממנו
עדיאל ברויאר כתב:חיפוש בפרויקט השו"ת העלה:
הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
ועוד אמר מר רב האיי כי לא מתרמי כוס כשנראה אש ונזקק לאורו יברך בורא מאורי האש. ובלילי ט' באב שחל להיות במוצאי שבת אין מנהגנו בכך שמקומנו מקום שנהגו שלא להדליק אבל כשמדליקין מברכין בורא מאורי האש.
הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
וט' באב שחל להיות במוצאי שבת פסוק כולהו רשוותא דמבדיל ביין שני בשבת כשמשלים תעניתו קודם שיטעום כלום אבל לא על האור.
מרדכי מסכת תענית הלכות תשעה באב רמז תרלח
כשחל ט"ב במוצ"ש י"א שאין מבדילין והרב ר' שמואל מבונבורק היה אומר בקול רם בלא כוס בורא מאורי האש
אורחות חיים חלק א הלכות הבדלה
יד. וכן בתשעה באב שחל להיות במ"ש שקורין מגלת איכה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ויש חולקין עליו ואומרים שאינו צריך לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה וכן דעת הר' יהודה מפריש ז"ל וביאר עוד שמברך גם על הבשמים בלא כוס והר"פ ז"ל כתב שמברך גם כן המבדיל קודם שיצא מב"הכ וי"א שאין מברכין על הבשמי' לפי שהבשמ' משמחין הנפש ואסור לשמחה הלכך אין מברך אלא על האור, ור' גרשום ז"ל כתב דאין מברכין על האור כלל לפי שנשרף ההיכל בלילה ההוא וגם על הבשמים לא יברך דאין מביאין בשמים בבית האבל ולזה אין מבדילין דקימא לן חוזר ומכנסן עכ"ל ובמוצאי התענית מבדיל על הכוס בפ"הג והמבדיל ולפי דעת הרמב"ן ז"ל אינו מבדיל כלל לפי שמהראוי להבדיל בזמנו אינו מבדיל שלא בזמנו וכן נרא' דעת הריא"ף ז"ל:
ספר אבודרהם סדר תפלת התעניות
אבל מברכין על האור קודם שקורין איכה וכן כתב בה"ג.
ספר מנהגים דבי מהר"ם תשעה באב
ואם חל ט' באב במוצאי שבת אז אין מבדילין על הכוס אך כל אחד מבורך לעצמו בלחש ב"מ האש קודם איכה אם יאות לאור הנר ובליל מוצאי ט' באב מבדיל ומדלג ב"מ האש, מרדכי אבל אין מברכי' על הבשמי' משום דהוי תענוג עכ"ל.
ספר המנהגים )טירנא( תשעה באב
ואין מבדילין על הכוס אפילו בביתו, אלא כשרואה נר מברך (עט) בורא מאורי האש קודם איכה. ויש אומרים כשיבא לביתו.
ספר המנהגים )טירנא( הגהות המנהגים תשעה באב אות )עט( בקול
בקול רם, מהר"ם וחזן מרים אצבעו נגד הדלוק לפניו ומברך.
ספר המנהגים )חילדיק( הערות מנהגי ט' באב ותענית ציבור - ט"ו באב
ט. ג הוספה: והחזן אומר בורא מאורי האש לפני איכה, מרים אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך, ושאר כל העם בבוא איש לביתו כל אחד ברואה הנר מברך בפני עצמו.
[עדיאל: יש לציין שמנהג זה מתבסס על כך שנהגו לקרוא איכה כשרק לחזן יש נר דולק]
מנהגי הרב זלמן יענט
ואין מבדילין על הכוס והחזן פושט ידיו על הנר ומברך בורא מאורי האש קודם שיתחיל איכה בלחש,
זרע הארץ כתב:על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.
משולש כתב:זרע הארץ כתב:על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.
אז איך מתפללים כל מוצאי שבת מתוך הסידור בלי לברך על הנר קודם? ואם ראוי להקדים המצווה למה עושים את זה רק לפני איכה ולא מיד בתחילת ערבית, (או לפני שיוצאים מהבית, כמו שהעיר הרב הכהן).
ובנוגע לדעת הריטב"א, כמדומני שהמשנ"ב פוסק שנשים לא מברכות בורא מאורי האש.
ולכן לכאורה אין כאן עניין של זריזין מקדימין במקום שגורם לאשה להכנס לספק ברכות. ואם יש עניין של זריזין מקדימין, אז למה לא יבדילו כל מוצאי שבת בבית הכנסת?
עדיאל ברויאר כתב:משולש כתב:זרע הארץ כתב:על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.
אז איך מתפללים כל מוצאי שבת מתוך הסידור בלי לברך על הנר קודם? ואם ראוי להקדים המצווה למה עושים את זה רק לפני איכה ולא מיד בתחילת ערבית, (או לפני שיוצאים מהבית, כמו שהעיר הרב הכהן).
ובנוגע לדעת הריטב"א, כמדומני שהמשנ"ב פוסק שנשים לא מברכות בורא מאורי האש.
ולכן לכאורה אין כאן עניין של זריזין מקדימין במקום שגורם לאשה להכנס לספק ברכות. ואם יש עניין של זריזין מקדימין, אז למה לא יבדילו כל מוצאי שבת בבית הכנסת?
לגבי הטענה מערבית, היא תדירה מהבדלה.
זרע הארץ כתב:הרב משולש היקר.
בכל מוצ"ש לא מדליקים את הנר לפני ערבית. ולכן דנו הראשונים רק לגבי מגילות איכה ואסתר, שבשבילם מדליקים את הנר, לחזן לכה"פ.
זרע הארץ כתב:לענין מוצ"ש של תשעה באב, הדברים מפורשים בפסחים נ"ד א' שבשעה שרואה את הנר מיד מברך, אלא דקי"ל כרבי יהודה דאעפ"כ ממתין לסדרן על הכוס, משא"כ בהך מוצ"ש שאין כוס הדר דינא שצריך לברך מיד בשעת ראיה הראשונה, והדברים מבוארים באר היטב למעיין בביהגר"א (הל' ת"ב סי' תקנ"ד כמדו'). אין לזה שום קשר למנהג להבדיל בביהכנ"ס.
משולש כתב:למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?
מה שנכון נכון כתב:משולש כתב:למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?
תפלת ערבית שגורה בפי כל ואי"צ לקוראה מהסידור, ודברים שאפשר לעשות גם בלי הנר לא נחשבים להנאה, וכ"ש שלא יתקל בעץ ואבן וכו'. משא"כ מגלת אסתר בפורים ומגלת איכה וקינות בת"ב.
משולש כתב:מה שנכון נכון כתב:משולש כתב:למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?
תפלת ערבית שגורה בפי כל ואי"צ לקוראה מהסידור, ודברים שאפשר לעשות גם בלי הנר לא נחשבים להנאה, וכ"ש שלא יתקל בעץ ואבן וכו'. משא"כ מגלת אסתר בפורים ומגלת איכה וקינות בת"ב.
תפלת יו"ט וראש השנה (שחלו במוצ"ש) לא שגורות בפי כל ואין מברכין על הנר אז.
משולש כתב:במהרי"ל זה מפורש בהלכות תפלת תשעה באב:
"ואם מוצאי שבת מרים ש"ץ אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך בנחת בורא מאורי האש, ושאר העם בבואו איש לביתו כדפי' לעיל".
הרי שרק הש"ץ עושה את ההבדלה כבכל מוצאי שבת ואף אחד לא יוצא בזה אלא עושים כל אחד בביתו.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 0 אורחים