לומד_בישיבה כתב:עיין במחבר שמותר גם לישא אשה בשבוע שחל בו תשעה באב!
אוהב אוצר כתב:לומד_בישיבה כתב:עיין במחבר שמותר גם לישא אשה בשבוע שחל בו תשעה באב!
היכן בדיוק זה כתוב???
ר"ח עד התענית * (יא) <א> ממעטים במשא ובמתן (יב) ובבנין ז של שמחה, כגון בית חתנות לבנו * או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; <ב> ואם היה כותלו (יג) נוטה ליפול, אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות ((יד) ח ולצורך [ט] מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); (טו) ט ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, (טז) אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר [יא] ליארס, י (יז) <ג> שלא יקדמנו אחר. הגה: (יח) ונוהגין להחמיר (יט) שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך, עד אחר ט' באב (מנהגים).
כוונתו לקידושין ממש, ואין הכוונה לשידוכים. - והמ"ב כתב את שכתב לפי מנהגינו אנו.ליארס
מה שנכון נכון כתב:גם לרמ"א מותר ליארס אחר ר"ח ואפילו בט"ב כמש"כ השו"ע. ההבדל הוא לגבי נשואין, לשו"ע אסור לשאת מר"ח ולרמ"א מיז בתמוז.
לומד_בישיבה כתב:לא ראיתי אצל האשכנזים קדושין מי"ז בתמוז
כמו כן יש לדון לדעת המחבר מה הדין נשואין ללא סעודה, ולכאו' הדבר פשוט שמותר,
מי מקדש היום שלא בשעת הנשואין?
גימפעל כתב:גם אצל האשכנזים בין המצרים הוא פחות מימי הספירה.
לומד_בישיבה כתב:רב משולש, אבקש להוסיף.
בספירה יש בה הרבה על פי קבלה, ועיין מש"כ האר"י הק' שאין להסתפר עד עצרת למרות שכבר פסקו למות, ויתכן שמטעם זה הספרדים מחמירים יותר בספירה מאשר בבין המצרים.
לומד_בישיבה כתב:הרב משולש, היכן מצאת שהמחבר מיקל לגבי נישואין יותר מהרמ"א, טעם הרמ"א הוא מפני שהוא שעת סכנה, ומשום כך אין נושאין מי"ז בתמוז, מאידך המחבר סבר שומר מצווה לא יידע דבר רע.
המבואר מזה, שאין כאן מחלוקת בחומרת הימים הללו, אלא שאלה עיקרונית, האם צריך למיחש בנשואין שזה שעת סכנה, או אפשר אמרינן בזה שומר מצוה.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים