בגמרא סנהדרין (סה:) מבואר האיסור של (דברים יח יא) ודורש אל המתים, במרעיב עצמו ולן בבית הקברות שתשרה עליו רוח טומאה, וכן פסק בשו"ע (יו"ד קעט סי"ג).
יש מהפוסקים שהרחיבו איסור זה שגם כשמתפלל על קברי צדיקים יתפלל רק לה' יתברך שיענה לו בזכות הצדיקים אך לא יפנה אל המתים עצמם. ואלו הם: מהרי"ל (מנהגים תענית אות יח), ש"ך בשם תשובת מהר"ח (יו"ד קעט ס"ק טו, ראה אג"מ או"ח ח"ה סי' מג אות ו), פמ"ג ומחצה"ש על המג"א (או"ח תקפא ס"ק טז), משנ"ב (שם ס"ק כז), קיצור שולחן ערוך (סי' קכח סי"ג), חיי אדם (חלק ב-ג כלל קלח ס"ה) ובחכמת אדם (שער או"ה כלל פט דין ז). וכן מנהג הגר"ח מוולאזין (שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' קסה אות ב בשם שערי רחמים).
אמנם יש שכתבו שמותר לפנות ישירות לצדיקים שיעתירו בעדנו בתפלה, כי דורש אל המתים הוא רק כפי שכתוב בגמרא במרעיב עצמו וכו': ספר חסידים (סי' תנ), ב"ח (יו"ד ריז אות נא אליבא דהבנת הש"ך ביו"ד קעט ס"ק טו), בן איש חי (שנה א' נצבים אות ב, ובשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' לא) ויביע אומר (ח"ד יו"ד סי' לה אות ו) עפ"י זוהר הקדוש (אחרי מות עא ע"א-ע"ב), דרכי תשובה (סי' קעט ס"ק לו), שו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' סח), שו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' רצג, אמנם במנחת יצחק ח"ח סי' נג הבין שהמהר"ם שיק לא הכריע בזה), פרי מגדים (או"ח תקפא אש"א ס"ק טז בשם מענה לשון), כף החיים (תקפא ס"ק צה לפי המבואר בשו"ת עטרת פז ח"א כ"א או"ח הערות סי' י הערה ו), אגרות משה (או"ח ח"ה סי' מג אות ו), גשר החיים (ח"ב פכ"ו), שו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' ל אות ז, ח"ה סי' קסה אות א). וראה ריקאנטי פרשת שלח לגבי כלב ופירוש לבוש האורה שם.
לבקש מהמתים עצמם ישועה, אין חולק שבוודאי אסור. ולגבי וידוי או סיפור דברים לצדיק על קורותיו, משמע בגמ' (תענית כג. וסוטה לד:) שהיו מנהגים כאלו (תשובות והנהגות כרך ב סי' סד ועוד).
פעלעד כתב: כמו"כ ידוע מהגר"א שהשכינה שורה במקום מנוחת הצדיקים לכן קברי צדיקים מסוגלים יותר לקבלת התפילה.
עדיאל ברויאר כתב:שמעתי ת"ח אחד שמחלק בין תפילה ובין בקשה. אם אדם מבקש מחבר שלו שיעשה כך וכך, פשיטא שאין זו תפילה. כך, אפשר גם לבקש מצדיק (להבדיל) שיתפלל עלינו. אך להתפלל אליו שיתפלל בעדנו אסר. כמובן שהקו בין תפילה ובין בקשה הוא קו דק שקשה להגדירו.
פעלעד כתב: כאשר אין הכונה אל גוף הצדיק השוכן שם שזהו דורש אל מתים לכו"ע, אלא הכונה לנפש הצדיק הרוחני ששומע התפילה.
צופר הנעמתי כתב:עדיאל ברויאר כתב:שמעתי ת"ח אחד שמחלק בין תפילה ובין בקשה. אם אדם מבקש מחבר שלו שיעשה כך וכך, פשיטא שאין זו תפילה. כך, אפשר גם לבקש מצדיק (להבדיל) שיתפלל עלינו. אך להתפלל אליו שיתפלל בעדנו אסר. כמובן שהקו בין תפילה ובין בקשה הוא קו דק שקשה להגדירו.
מה באמת הבדל בין תפילה לבקשה (ההבדל הפשוט, לפני הקו הדק שקשה להגדירו)?
גם לגבי תפילה למלאכים לכאורה אותו דבר, אבל רש"ג פירש מימרא דרב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי במבקש ממלאכים אבל מבקש מהקב"ה מבקש בכל לשון, ושם מדובר בתפילה (וכמדומה שגם לשון רש"ג הוא שמתפלל למלאכים). אמנם בלא"ה קשה להלום את דברי רש"ג לפי הסוגיא שם דמיירי בסתם תפילה ועוד למה מתרץ הא ביחיד הא בציבור היה לו לתרץ הא לקב"ה הא למלאכים. ועוד מה חילוק יש בין יחיד לציבור אם מתפללים למלאך והוא אינו מכיר בלשון ארמי.
אוצר החכמה כתב:צופר הנעמתי כתב:עדיאל ברויאר כתב:שמעתי ת"ח אחד שמחלק בין תפילה ובין בקשה. אם אדם מבקש מחבר שלו שיעשה כך וכך, פשיטא שאין זו תפילה. כך, אפשר גם לבקש מצדיק (להבדיל) שיתפלל עלינו. אך להתפלל אליו שיתפלל בעדנו אסר. כמובן שהקו בין תפילה ובין בקשה הוא קו דק שקשה להגדירו.
מה באמת הבדל בין תפילה לבקשה (ההבדל הפשוט, לפני הקו הדק שקשה להגדירו)?
גם לגבי תפילה למלאכים לכאורה אותו דבר, אבל רש"ג פירש מימרא דרב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי במבקש ממלאכים אבל מבקש מהקב"ה מבקש בכל לשון, ושם מדובר בתפילה (וכמדומה שגם לשון רש"ג הוא שמתפלל למלאכים). אמנם בלא"ה קשה להלום את דברי רש"ג לפי הסוגיא שם דמיירי בסתם תפילה ועוד למה מתרץ הא ביחיד הא בציבור היה לו לתרץ הא לקב"ה הא למלאכים. ועוד מה חילוק יש בין יחיד לציבור אם מתפללים למלאך והוא אינו מכיר בלשון ארמי.
לא הבנתי את השאלה.
אם חבירו מסוגל לעשות את הדבר באופן טבעי זה בקשה מותרת. אם אינו מסוגל זה שטות ואולי גם איסור בחי וודאי איסור במת. לבקש מאדם חי שיתפלל בעדנו אין בזה שאלה שמותר כל השאלה היא על המתים.
עדיאל ברויאר כתב:שמעתי ת"ח אחד שמחלק בין תפילה ובין בקשה. אם אדם מבקש מחבר שלו שיעשה כך וכך, פשיטא שאין זו תפילה. כך, אפשר גם לבקש מצדיק (להבדיל) שיתפלל עלינו. אך להתפלל אליו שיתפלל בעדנו אסר. כמובן שהקו בין תפילה ובין בקשה הוא קו דק שקשה להגדירו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 558 אורחים