ירושלמי כתב:בערב יום השבת פורסם במוסף התורני (המשובח!) של 'המבשר', פאנל ודו שיח של גדולי ראשי הישיבות שליט"א, שייצגו כל אחד דרך ואסכולה בלימוד:
המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
הגר"צ כץ שליט"א - דרך הכלל חסידית (שילוב בין הלימוד הליטאי לאורח החסידי).
הגר"י סופר שליט"א (בן הרבי מערלוי שליט"א) - דרך תלמידי החת"ס.
הגרש"ד שפירא (חתן בעל ה'שפע חיים' מצאנז) שליט"א - דרך פולין - גאליציא.
לא אכנס לגופו של הדו שיח הנ"ל מכמה סיבות, רק ברשותכם אתייחס לדבר חידוש - עבורי עכ"פ - אותו השמיע הגרב"ד פוברסקי, וז"ל שם:
"אמנם מרן החזו"א היה מפציר בבני הישיבות הקרובים אליו לעבור מדרך הלימוד של בריסק אל דרך הלימוד שלו, כי דעתו של החזו"א לא היתה נוחה מהלימוד המתעסק מדי הרבה בסברות, כי לדעתו אין זו דרך מתאימה כל כך לצעירים שמתוך חתירתם לעומקן של הסברות הם עלולים להסתבך".
שדרך לימודו של החזו"א לא עלתה בקנה אחד עם הגר"ח - לזו אין אנו צריכים להגרב"ד, (ויעידו על כך גליונות החזו"א על הגר"ח, וכהידוע (מפי?? נוטר, אי"ס) שגליונות החזו"א על הגר"ח אינן 'השגות' כי אם אופן ביטוי של חשיבתו ודרכו השונה של חזו"א). החידוש הוא, כמובן, שהחזו"א הפציר לעזוב את דרך הגר"ח לטובת דרכו שלו. אלא שנאמנים עלינו דברי הגרב"ד, שכבחור כבר זכה לקרבת החזו"א.
ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.
ירושלמי כתב:לא אכנס לגופו של הדו שיח הנ"ל מכמה סיבות, רק ברשותכם אתייחס לדבר חידוש - עבורי עכ"פ - אותו השמיע הגרב"ד פוברסקי, וז"ל שם:
"אמנם מרן החזו"א היה מפציר בבני הישיבות הקרובים אליו לעבור מדרך הלימוד של בריסק אל דרך הלימוד שלו, כי דעתו של החזו"א לא היתה נוחה מהלימוד המתעסק מדי הרבה בסברות, כי לדעתו אין זו דרך מתאימה כל כך לצעירים שמתוך חתירתם לעומקן של הסברות הם עלולים להסתבך".
נוטר הכרמים כתב:ירושלמי כתב:יצויין, כי גם הגרד"צ קרלנשטיין שליט"א למד עם החזו"א חברותא פרק זמן נכבד... כנראה שהיה קשה למחות את השפעתו של הגר"ש רוזובסקי זצ"ל.
הירשזון כתב:רבטוב, יתכן, אך בכל אופן קשה לומר שדרך לימודו הושפעה מהחזון איש, כמו גם יתר תכונותיו, שאין בהן שמץ מאפיו של החזון איש.
הירשזון כתב:רבטוב, יתכן, אך בכל אופן קשה לומר שדרך לימודו הושפעה מהחזון איש, כמו גם יתר תכונותיו, שאין בהן שמץ מאפיו של החזון איש.
בור הגולה כתב:אתה בטוח שהוא התכוין לדודו הג"ר יהושע העשיל, ולא להדוד השני הג"ר חיים זצ"ל? כמדומני שהוא זה שעזב את רבו הגרא"ז מלצר ודבק בכל מאודו להחזו"א.
ירושלמי כתב:מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.
הירשזון כתב:ירושלמי כתב:מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.
יש בר דעת שעלול לטעות בלשון החזון איש ולחשוב שהיא לשון של מחבר מתחילת האלף? הבל הבלים! יש בספר, במיוחד בחלק שיצא לאור ראשון, ביטויים וגבישי לשון בני פחות ממאתים שנה. ישנם אמנם סממנים מסוימים המעורבים בספר, אשר מזכירים קימעא את ספרי הראשונים, אבל משם ועד המחשבה כי מדובר בספר בן כמה מאות שנים הדרך רחוקה מאד.
הירשזון כתב:לאט לכם. לא מרצע ולא שק.
כאחד שהכיר במעט כמה שניכרת בהם השפעת החזון איש אפילו על הלך מחשבתם (לעתים אף השפעה כפייתית), בקשתי רק להביע את דעתי כי לעומתם, רדצ"ק, לא הושפע כלל. וכי חסרים אנו דרכי לימוד ותכונות אופי משובחות ומצוינות זולת אלו של החזון איש? וכי רב"ד פוברסקי או אחרים ששהו רבות במחיצת החזון איש כן הושפעו? כל אדם מושפע מזולתו כפי טבעו ואין כל פגם בכך שרדצ"ק הושפע דוקא מרש"ר ולא מהחזו"א.
דרך אגב, לפי היכרות עם רדצ"ק, סביר מאד שתכונותיו הושפעו יותר מרי"ש כהנמן או מראמ"מ שך, שהיו אף הם מרבותיו.
הירשזון כתב:בן פקועה, גם דבריך אים מניחים את הדעת. בספרו הראשו השתמש החזון איש ברעיונות די "אחרוניים", בניגד לספיו המאולרים, בהם הפך יותר ויותר למה שהוא נתפס כיום. ואגב, באישים ושיטות בערכו כתוב בשמו שאת ספרו הראשון העניק במתנה לבחרי הישיבות, או משהו בדומה.
אפרופו אישים ושיטות והנושא המדובר כאן, לא אוכל לחשות מלהזכיר את המשפט שכתב רש"י זוין על ר"ח סולוביציק "שדילג על פני תקופות האחרונים והגיע הישר לראשונים עצמם" וה"ראשוניות" שבו היא מה שעשתה אותו למה שהוא. (ציטוט מזיכרון ישן).
איזה משפט הבלותי. פלא שיצא מפי ענק כרשי"ז. חבל שלא היו לאיש זה תלמידים. אילו היו לו, כי אז היינו אומרים "תלמיד טועה הניחו בין כתביו".
נוטר הכרמים כתב:בנוגע לשיחתו של הרש"י זווין, נראה כי כוונתו לחציבת היסודות מראשיתם בדברי הראשונים, שנתחדשה בבית מדרשו של הגר"ח, בלי התבססות על דברי האחרונים שקדמוהו, כפי שהיה נהוג עד אז.
בן פקועה כתב:נוטר הכרמים כתב:בנוגע לשיחתו של הרש"י זווין, נראה כי כוונתו לחציבת היסודות מראשיתם בדברי הראשונים, שנתחדשה בבית מדרשו של הגר"ח, בלי התבססות על דברי האחרונים שקדמוהו, כפי שהיה נהוג עד אז.
כמדומה שבית מדרשו של הגר"א מוילנא קדם לבית מדרשו של הגר"ח, ומה יפה מטבע ברכה שטבע 'רב צעיר' בספרו, שקרא לפרק על הגר"א: "בחזרה לתלמוד".
הירשזון כתב:לזכרוני, בביטוי "לבי אומר לי", השתמש חזו"א בנוגע לשיעורי תורה, אבל אין הבדל, כמובן.
.רבטוב כתב:נו אצל תלמידי הגאון .הגאון הי' בבחינת ראשון ואצל הגרי''ד מבוסטון הגר''ח הי' יותר מהגאונים ...א''כ למה יש לנו טענות לחסידים שדיברו על
רבותיהם במושגים כאלו ..ואגב כל המושג של היום. '''''דעת תורה''''' הוא ג''כ מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה''ק . ואפילו החזו''א משתמש
כבר עם המושג ליבי אומר לי ....לגבי אות צדי''ק עם י' הפוכה במכתביו לפרידמן
ירושלמי כתב:המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
ירושלמי כתב:ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.
נהנה מהאוצר כתב:ירושלמי כתב:ועוד מאותו פאנל בהקשר לחזו"א: מספר שם הגר"צ כץ, שהחזו"א שלח את ספרו עם צאתו לגה"ק ר' מוטל'ע אושמינר מליטא ע"מ לקבל את הסכמתו. משבא השליח ובידו הספר הגיב ר' מטל'ע בזעף אודות המחבר שודאי מצא כת"י קדמון בן כמה מאות שנים טובות, ומתהדר בנוצות לא לו, ולא הסכים לתת הסכמה.
החזו"א מצידו קיבל את הסירוב בקורת רוח, באמרו כי לא הסכמה למחבר ביקש, כי אם הסכמה לספר - וזו הרי ניתנה.
את הסיפור הזה כבר שמעתי לפני זמן רב וכמדומה לי שהוא מופיע באחד החלקים הראשונים של המעשה איש
בן פקועה כתב: מסתבר שהסיפור לא ארע מעולם, ולפיכך אין צורך להצדיקו.
נוטר הכרמים כתב:.רבטוב כתב:נו אצל תלמידי הגאון .הגאון הי' בבחינת ראשון ואצל הגרי''ד מבוסטון הגר''ח הי' יותר מהגאונים ...א''כ למה יש לנו טענות לחסידים שדיברו על
רבותיהם במושגים כאלו ..ואגב כל המושג של היום. '''''דעת תורה''''' הוא ג''כ מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה''ק . ואפילו החזו''א משתמש
כבר עם המושג ליבי אומר לי ....לגבי אות צדי''ק עם י' הפוכה במכתביו לפרידמן
פשוט מאוד, אצל החסידים דברו כך על כל אדמו"ר יניק, הרי כבר כאשר מתגלית זהותו של איזה 'נצר מטעי' באבחת קולמוס הוא נהפך להגה"ק או להרה"ק, ראה במדור 'ויתילדו' (לידידנו הרנ"א וקשטיין שליט"א) בעיתון המודיע. אין כוונה ח"ו להוריד מערכו של מאן דהו, ברור שהיו וישנם גדולי עולם בין החסידים עד היום הזה, אלא שהנסיבות שם (שישנה 'חצר' ושולשלת בן אחר בן) מחייבות את התופעות האלה בהיקפים רחבים בהרבה, וההכרח לא יגונה.
אצל הליטאים הגר"א היה אחד, ובימים ההם לכל הפחות, רק עליו דברו במטבעות כאלו. עליו העידו שלמד עם יעקב אבינו ולא רצה לקבל מגידים וכו', ולא כל תופס ישיבה או דומ"צ זכה לגילוי אליהו...
כיו"ב גם הגר"ח אצל נכדו הרי"ד מבוסטון.
ליבי אומר לי של החזו"א, זה לא 'מקלו יגיד לו' בהאחזות על זכות אבותיו מסייעתו וכד', אלא לבו לב הארי הכריע כן בסברתו הישרה, ולא ח"ו 'מושג חסידי שלא צריך לברר מן תוה"ק'-כלשון הכותב.
רבטוב, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, להכלילם בסקירה אחת עם רבותינו שמפיהם אנו חיים, ושמעתתן בפומייהו דרבנן ותלמידיהון בכולי יומא.
הירשזון כתב:נוטר הכרמים, טרם תאמין בהחלט לשמועה כי רדצ"ק למד בחברותא עם החזו"א פרק זמן נכבד, בדוק נא את תאריך לידתו של רדצ"ק.
ירושלמי כתב:בערב יום השבת פורסם במוסף התורני (המשובח!) של 'המבשר', פאנל ודו שיח של גדולי ראשי הישיבות שליט"א, שייצגו כל אחד דרך ואסכולה בלימוד:
המארח, הגרב"ד פוברסקי שליט"א - הדרך הליטאית.
הגר"א אבא שאול שליט"א - הדרך הספרדית.
הגר"צ כץ שליט"א - דרך הכלל חסידית (שילוב בין הלימוד הליטאי לאורח החסידי).
הגר"י סופר שליט"א (בן הרבי מערלוי שליט"א) - דרך תלמידי החת"ס.
הגרש"ד שפירא (חתן בעל ה'שפע חיים' מצאנז) שליט"א - דרך פולין - גאליציא.
מנחם זאב צוקרמן כתב:דרך = גזע. הכל במסורת הטובה של הפוליטיקלי קורקט...
רבטוב כתב:הדרך הספרדית מעורבת היום בדרך הליטאית כי רובם של הרמי''ם הם תלמידי ליטא כידוע . ובתוכם הגר''א אבא שאול .
דרך כלל החסידית .....קודם כל לא הי' דבר כזה כי כל מקום למד לפי מקומו . בימינו שר התורה מטשעבין וראש ישיבת בעלז הגר''ש ברנדר
שהי' תלמידו של ר' מעכילי מטורנא לא למדו כמו האבנ''ז והכלי חמדה לא למד כרבו האבנ''ז והגה''ג ר' מנחם זעמבא לא למד כהאבנ''ז .
כל אחד למד לפי שורש נשמתו . והמהרש''ם לא למד כר' יעקעלע רימילובער בעל הכוכב מיעקב . אין רצוני להאריך בזה כי הרשימה ארוכה .
דרך תלמידי החת''ס ...... ג''כ לא אחידה כי התלמיד הגדול של המהר''ם שיק הרב מסעמיהיי למד אחרת מרבו וכן הבית שערים והמחנה חיים
והקול ארי' ועוד אע''פ שכולם היו יוצאי הישיבה מבית פרעשבורג . והמעיין בכתב סופר על גיטין רואה שלמד בדרך אחרת מאביו הקדוש בעל חת''ס
וכי הרב מבאניהאד בעל וידבר משה וספרו הגדול על חולין הם דרך אחרת מהחת''ס אע''פ שלמד בפרעשבארג ...
דרך פולין -גלצי' . ג''כ לא אחידה כי בגלצי' למדו הרבה גמרא תוספות וחו''מ ולא דייקו ---קוועטשען בלע''ז---כ''כ .
יש להאריך בזה ולא באתי רק להעיר ולהאיר
בור הגולה כתב:רבטוב כתב:הדרך הספרדית מעורבת היום בדרך הליטאית כי רובם של הרמי''ם הם תלמידי ליטא כידוע . ובתוכם הגר''א אבא שאול .
דרך כלל החסידית .....קודם כל לא הי' דבר כזה כי כל מקום למד לפי מקומו . בימינו שר התורה מטשעבין וראש ישיבת בעלז הגר''ש ברנדר
שהי' תלמידו של ר' מעכילי מטורנא לא למדו כמו האבנ''ז והכלי חמדה לא למד כרבו האבנ''ז והגה''ג ר' מנחם זעמבא לא למד כהאבנ''ז .
כל אחד למד לפי שורש נשמתו . והמהרש''ם לא למד כר' יעקעלע רימילובער בעל הכוכב מיעקב . אין רצוני להאריך בזה כי הרשימה ארוכה .
דרך תלמידי החת''ס ...... ג''כ לא אחידה כי התלמיד הגדול של המהר''ם שיק הרב מסעמיהיי למד אחרת מרבו וכן הבית שערים והמחנה חיים
והקול ארי' ועוד אע''פ שכולם היו יוצאי הישיבה מבית פרעשבורג . והמעיין בכתב סופר על גיטין רואה שלמד בדרך אחרת מאביו הקדוש בעל חת''ס
וכי הרב מבאניהאד בעל וידבר משה וספרו הגדול על חולין הם דרך אחרת מהחת''ס אע''פ שלמד בפרעשבארג ...
דרך פולין -גלצי' . ג''כ לא אחידה כי בגלצי' למדו הרבה גמרא תוספות וחו''מ ולא דייקו ---קוועטשען בלע''ז---כ''כ .
יש להאריך בזה ולא באתי רק להעיר ולהאיר
א. תסלח לי על הבורות, מי זה ר' מיכלי מטורנא?
ב. ברור שכל אחד למד על פי דרכו, ולא ראי זה כראי זה. מ"מ יש קו המאחד בין כל סגנון. למשל הגרב"ד והגרש"ש, שניהם תלמידי הגר"ח הלוי, יש שורש משותף, אם כי באופן שונה. וכן רוב רבני וגדולי גליציה (יצא על זה קונטרס לתולדות הגרב"ש שניאורסון - לא אזכור השם - שם הרחיבו בביאור דרך גליציה), ורבני הונגריה וכו'. וכן ברור שכת"ס היה תלמיד אביו, ולא למד כסבו רעק"א, אלא שיש הבדלים קטנים, למשל שאצלו מודגש יותר סברות ואצל אביו פחות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 713 אורחים