כתוב שם: ויש מקום אחד בגמרא שהוזכר בו טעם כעיקר שלא בדקדוק ופירושו כמו היתר מצטרף לאיסור.
אמר אברהם: גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי אותו בהלכות איסור והיתר לפני הרב ר' משולם ז"ל
וראשונה אומר שדברו זה בפירוש כונת בן עזאי גנוב הוא אתו ומהחכם כה"ר יצחק אברבניאל לקחו
סיפרון כתב:ראה שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן מה
"ומה שכתב העורך שם בהגהה, לקוח ממה שכתבנו בקול סיני תשרי תשכ"ג סעיף יט, וכן הרבה הגהות של העורך הנ"ל לקוחים הם מאתי".
הרי שפרסם בספר שהעתיקו דבריו.
נהר שלום כתב:הגר"י יוסף הזכיר בשיעוריו כמה וכמה פעמים, שעל פי דעת הרמב"ם אין לשון הרע בדבר שיותר משלשה בני אדם יודעים [לכתחילה שלא כדעת הח"ח וכן הלכה לדעת הספרדים]. א"כ אולי אפשר לומר, שוודאי שלשה בני אדם למדו את שני הספרים, וראו שהעתיקו אחד מהשני. ולכן אין איסור לפרסם זאת.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 574 אורחים