מה החידוש של דין זה, הרי משנה מפורשת אין מועל אחר מועל, דהיינו שכל מעילה מוציא את הדבר לחולין. ומ"ש עכו"ם מישראל לענין זה.
אודה על כל מראה מקום בענין.
מן השורה כתב:הנני כותב בלי עיון
1. האם מעילה מוציאה לחולין בגוי, הלא למעילה יש דינים, ולא שייך בגוי. [בעה"י אבדוק מקור מפורש]
2. באו פריצים מועיל גם בכלי שרת, ואילו בכל"ש יש מועל אחר מועל. [שו"ר שצל"ע במה שציינו הרבנים דלעיל כאן].
3. באו בה פריצים כמדומה מועיל גם בקרקע
4. מעילה צריך כוונה להוציא לחולין, באו בה פריצים נראה דל"צ כוונה.
מן השורה כתב:הנני כותב בלי עיון
3. באו בה פריצים כמדומה מועיל גם בקרקע
\
מן השורה כתב:עוד יש לדון דבאו פריצים וחיללוה מועיל גם אם בפועל לא השתמשו בחפץ עבור חולין, אלא עצם שליטתם עליו [וכוונתם הרעה ?] קדושתו פוקעת ויוצא לחולין
אבל מעילה לא מוציה החפץ לחלוין עד שיתשמש בו
הוא היה אומר כתב:החתם סופר מסביר בזה מה שבמואר במסכת מגילה דף ה: ש'ביקש רבי לעקור תשעה באב', ולא הודו לו חכמים. ובתוס' שם ד"ה וביקש, הקשה, היכי ס"ד שרצה לעקור תשעה באב והא אמרינן כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בנחמתה של ירושלים, ותי' שם בתירוץ ב' שרצה רבי לעקרו מתשיעי ולקובעו בעשירי [משום שרובו של הבית נשרף ביום י']. ועל זה כתב החת"ס דאם כן אמאי לא הודו לו חכמים, ותירץ משום שמדינא דבאו פריצים וחיללוה, נמצא שביום התשיעי נתחלל, וביום העשירי כבר היה חול, נמצא שהחילול והחורבן היו ביום התשיעי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים