איתא ביו"ד סוסי' רפב דאין מניחין נביאים וכתובים על חומשים.
ומקובל אצל בנ"א שכשרואים מצב כזה, מזדרזים לתקנו, ולהוריד הנביא או התהלים מעל החומש. וכנודע.
ונתעוררתי דמנא לן שצריך לעשות כן, דכל הקפידא שמוזכרת היא שלא להניח זה על זה, שבזה מבטא את החשיבות שיש בעיניו, וצריך לדרגם שזה חשוב מזה, אבל כאשר מישהו אחר שם אותם אחד על השני, למה עליי לשנות, אולי כל מה שהקפידו הוא רק על ההנחה שהיא הדרגה, אבל אם אני רואה ולא מחליף את הסדר, א"א לומר שאני מדרג אותם לא נכון. ומזה גם נפקא דאם בטעות הניחו אותם זה על זה בטעות, לא עשה שום עוול, אף לא בשוגג.
ואל תשיבני מהאיסור לתת ספר על הרצפה וכדומה, ושצריך גם להרים אותו, כי שם מדובר במציאות של 'בזיון' שצריך לתקנו כל הרואהו, משא"כ נביא שיושב על חומש אין כאן מציאות בזיון, ורק שחסרה ההדרגה הנכונה ביניהם. וזה נוגע למי שהניחם, וכנ"ל.
האם ידוע מקור/סברא נוספת?