משולש כתב:א. המאירי (מגן אבות ב'): "אדם מבחין בין תחלת התקיעה לסופה, מתוך הגבהת הקול ונמיכתו".
משולש כתב:ג. הריטב"א עצמו שהוא מראשי התומכים בתקיעה ישרה כותב: "ואין בהם כדי שינוי בניגון... וכן קיבלנו שטה זו מרבינו נר"ו בש"ר וכן נהגו כל הרבנים והגדולים", ומהצורך שלו להדגיש את המקורות של התקיעה שלו, משמע קצת שלא היה מנהג פשוט כל כך במקומו ועל כן היה צריך לתת חיזוק לדבריו.
משולש כתב:ז. ב"ח (או"ח תקץ) "נוהגין התוקעין בגמר התקיעה... להפסיק בקול ארוך קצת". דהיינו שינוי ניגון בסוף התקיעה.
משולש כתב:ח. אשל אברהם (מבוטשאטש, מהדו"ת תקץ) "שמעתי כעת בשם הגאון מו"ח זללה"ה, שהיה מהדר אודות קול תקיעה שיש בו כשני קולות שיהיה קול השני ארוך ומשוך. והבנתי כעת שיש בכך סמך למה שאמרו חז"ל אודות תשר"ת, שמפסקי קולות".
משולש כתב:ט. לקט יושר "טוב לעשות שבר קצת בהתחלת התקיעות".
משולש כתב:י. מובאות שם עשרות עדויות בעל פה או בכתב מעשרות קהילות אשכנז ואחרות, ביניהן: פרנקפורט, ברלין, ציריך, יוהנסבורג, ניו יורק, קופנהאגן, לאדנבורג, באווריה, באדן, גרודה, אמשטרדם, לונדון, קהילות צפון גרמניה, קהילות פולין וגאליציה, איטליה, וחסידי סקווירא,
כותב המאמר בצהר לפקפק עליו חזר בו באותו קובץ, כרך ז עמ' תקטו-תקטז, עיי"ש!
שו"ת פאת שדך לגרש"ד מונק זצ"ל- סי' ד- "ולא מסתברא שהספר נזדייף או שנתערבו בו זיופים", ועיי"ש.
הרב י"מ פלס שליט"א, שהוא מומחה גדול מאד לספרי וכת"י חכמי אשכנז אמר שהדברים בטלים ממש, ואין שום מקום לפיקפוק כלל.
יש כתב יד שנבדק ע"י גדולי החוקרים, ראה בהקדמה של ר' פריימן ובהקדמה למהדורת מכון ירושלים.
אשיב על דברי הרב משולש מאוחר יותר כשיהיה לי זמן.
אך ברצונו להבהיר כוונתי לגבי דבר הילקט יותר שלא הדגשתי מספיק. המקור הראשון שכ' להדיא שיש להדר לעשות שינוי קול בתקיעה בדוקא הוא הלקט יושר. שאר המקורות הם לכל היותר ראיה שאפשר לעשות בו שינוי קול ואולי שכן נהגו למעשה, אבל לא שיש ענין לעשות כן.
אחר דיחוי כל הפקופוקים על הלקט יושר, שבאמת נכתב ע"י מי ששמו חתום עליו ושהוא באמת היה אצל התרומת הדשן, הרי אין חולק שהוא לא היה מגדולי תלמידי התה"ד, וספרו לא קיבל אחיזה אצל הפוסקים ולא היה ידוע, שלא כמו מנהגי מהרי"ל, עד שנתגלה בספריה לפי כמאה שנים. יכול להיות שזה היה במקרה אבל יתכן גם שלא ראו בני דורו שזה ראוי לאימון ולא העתיקו אותו בכוונה. לא צריך להאשים המחבר בזיוף בזדון כדי שלא לסמוך לגמרי על פסקיו. יש מספיק מקרים שאומרים פסקים בשם פוסקי זמנינו שנתבררם אח"כ שלא הבינו השומעים דבריו. גם לצד היותר טוב שלא היה ספרו מפורסם במקרה ושלא בכוונה מ"מ קשה ליתן אימון מוחלט בספר כזה, הגם שראוי להתייחס לדבריו.
עמקן כתב:אך ברצונו להבהיר כוונתי לגבי דברי ה'לקט יושר' שלא הדגשתי מספיק. המקור הראשון שכ' להדיא שיש להדר לעשות שינוי קול בתקיעה בדוקא הוא הלקט יושר. שאר המקורות הם לכל היותר ראיה שאפשר לעשות בו שינוי קול ואולי שכן נהגו למעשה, אבל לא שיש ענין לעשות כן.
משולש כתב:עיצבתי את דברי באדום ואת הקונ' בכחול כדי שיהיה ברור מי מדבר. (מסובך מידי להרבות ציטוטים)
מוסכם בעיקר חוץ מכמה נקודות.
מש"כ הרב משולש שהמנהג ברוב עדות ישראל היה לעשות תקיעה עם שינוי בניגון לכתחילה לא מסוכם. אני לא אומר שההיפך נכון, פשוט לא ידוע לי ואני לא נכנסתי לזה מספיק לדעת, וגם לא ברור לי שאפשר לקבוע זה כלל.
מהרי"ל דיסקין לא חידש להקפיד שלא יהיה שינוי, זה היה מנהג מקובל ברוסיה ויתכן עוד מקומות. מהריל"ד הקפיד בזה הקפדה יתירה, לחוש גם לשינוי הקל ביותר. אולי מדקדקים היום יותר בשינוי קול בהשראת הנהגת מהריל"ד אבל כמעט לא נוהגים כוותיה לגמרי, גם אצל בני ליטא בא"י, זולת יחידים ממש.
לא אני זה האומר שכוונת המחבר אינה כפשוטו אלא אלו האומרים שאין הכוונה לקול בלי שום שינוי כלל, פשטות לשון הרמב"ן שכ' 'קול פשוט סופו כתחילתו' ר"ל בלי שום שינוי, וכן הוא משמעות המשמעות של קול פשוט, והאומר דר"ל קול ארוך ומתפשט שאינו ישר מוציאו מפשוטו, עיינתי עוד פעם במגן אבות להמאירי וברור לי דמה שכתבי בכוונתו הפשטות.
בברכה המשולשת כתב:ת"ח מיוצאי תימן בעל מסורת שהוא בעל תוקע ותיק אמר לי שהוא תוקע תרועה תימנית ע"י הזזת הלשון (ודלא כאמור בקונטרס שנהגו זאת ע"י הזזת השופר)
מה שנכון נכון כתב:התרועה הנ"ל שונה בהרבה מהתרועה התימנית, שבה הקול רועד במהירות ולא 'מקרטע'.
לדוגמא ניתן להאזין כאן לתר"ת.
משולש כתב:מצורף הקלטה של תקיעות כפי מסורת אשכנז פפד"מ כפי שקיבלנו מאבותינו ומרבותינו גאוני פרנקפורט (ביניהם היו החת"ס, ההפלאה, הפנ"י, מהר"ם שיף, ועוד). ושאר קהילות אשכנז ההולכות אחריה.
התקיעה עם שבר בהתחלה ועליה בסוף...
כפי שמבואר ומצוייר בגאונים ובראשונים
כמו רס"ג:
....
משולש כתב:למה תאמר שאין סימוכים בכתב? הבאתי לעיל כמה וכמה.
הסיבה שאין כל כך הרבה כי תקיעה זה דבר שבעל פה ועובר במסורת.
מה שבטוח שיש יותר סימוכין בכתב ובע"פ שהתקיעה שבורה ומנוגנת מאשר סימוכין בכתב שהתקיעה היא ישרה בלי שום שינוי בתחילתה או בסופה.
משולש כתב:(השברים המנוגנים היום מתחילים בקול נמוך ועולים לטון גבוה ויש נוהגים לעשות להם גם סיומת (מנהג הטואוטו).
משולש כתב:הם אינם משכנעים את מי שסימן כבר את המטרה מראש...
אפרט קצת מהראיות שהובאו והדחיות עליהם והבוחר יבחר והמעיין יעיין:...
יוצא פוניבז' כתב:הרבה מביאים את הציור בסדר רס"ג (או בכתבי יד אשכנזים קדומים) של התרועה בצורת שלשלת כהוכחה לאופן הברת התרועה, (שהיא קול רצוף עולה ויורד),
אך אין שום ראיה מציור זה, וכהוכחה יש לציין את העובדה שציור זה נמצא אף בכל הכת"י של המחזורים הספרדיים, והרי עליהן מקובל לומר שהריעו בדיוק כמו שאנחנו מריעים (עי' מגדל עוז שכותב ששמע תרועה בלי טוט רק בארץ ישראל).
חובב_ספרים כתב:מאחר שברור בלי ספק שהמגדל עוז שהיה מספרד לא הכיר תרועה בלי טוט כלל עד שהגיע לא"י, במקום לדחוק שהיו מקומות שונים בספרד והוא לא הכיר כלל מנהג שאר בני ספרד עדיף לומר שהציורים ותיאורים שנתנו בני ספרד לתקועה הולם גם תרועה הנעשה מטוטים מחוברים ולאו דוקא מה שנקרא היום קול רועד או מתרעש. תדע שהמגד"ע כשהזכיר קול המתרעש הוצרך לכתוב להדיא שאין בו טוט כלל משום שזולת זה לא היה מובן מדבריו. לכל היותר י"ל שאין הכרח איך הם עשו, אבל איך אפשר להוכיח מזה כלום.
חובב_ספרים כתב:דוקא כן קראתי וזה גופא טענתי. להבנתך צריך לומר שהמגדל עוז שהיה מספרד ותלמיד תלמידו של הרמב"ן [הרשב"א] לא הכיר מעולם תרועת הרמב"ן עד ששמע אותו בא"י והיה חידוש כ"כ גדול אצלו עד שהוא דרש הרבה אחריו מאין בא להם תרועה כזו. מסתבר יותר שגם הרמב"ן היה כתרועת המגדל עוז וזה ביאור דבריו. אפשר לבאר דבריו כך בלי קושי מיוחד וזה הרבה פחות דחוק מלומר שהמגדל עוז לא הכיר מעולם תרועת הרמב"ן.
מה שהוספת שעוד הרבה כתבו כהרמב"ן רק מחזק הטענה נגדי. צריך לומר שלמרות שתרועה זו היה נפוץ מאד, עד שאתם כותבים שכמעט לא נמצא מי מהראשונים שלא עשה תרועה כזו, ואעפ"כ המגדל עוז לא הכיר אותו מעולם. ולא רק שלא הזדמן לשמוע תרועה כזה לדברי הרב משולש שכן מפורש בדברי הרמב"ן ועוד הרבה צ"ל שהמגדל עוז מעולם לא ראה ספריהם של אף אחד שכתבו כן והם היו טמונים ומכוסים מעיניו. דבר זה לא מסתבר כלל.
ולא עוד אלא שמבואר במגדל עוז [שופר ג' ד'] שגם בני א"י שנהגו לעשות תרועה מתרעש בלי טוט התקשו להסביר שיטתם, וכש"כ ושאלתי לכמה גדולים ולא פרשו לי דבר, עד ככסף בקשתה וכמטמונים חפשתיה ומצאתי לר"י בן גיאת ז"ל שפירשה בהלכות ר"ה מתשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאון ז"ל כו' וע"ש. ולמה אף אחד לא השכיל להביא כל הספרים שהביא הרב משולש שמפורש בדבריהם כן, ולמה היה כ"כ חידוש שאף העושים כן בקבלת אבותם לא ידעו לפרש הדבר עד שבא הרב משולש וביאר כוונתם באופן שא"א לפרש אותו באופן אחר לדעתו. אתמהה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים