אמרתי אחכמה כתב:ראה בספר 'אורו של עולם' - על הגרש"ז אוירבך זצ"ל
(הרב יוסף אליהו – ירושלים תשס"ט):
הגרש"ז אוירבך זצ"ל סיפר להרב הדר מרגולין שליט"א (מחבר ספר 'הידורי המידות'),
שפעם נכנס ה'חזון-איש' בליל שב"ק לבית אחיו – הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל,
רבי מאיר סיים זה עתה את הקידוש, בכוס שהיתה כשיעור הקטן,
אמר לו החזו"א, שלדעתו לא יצא ידי חובה בקידוש על כוס זו, ועליו לחזור ולקדש.
שמעה זאת רעייתו של רבי מאיר, ניגשה לארון, הוציאה גביע ישן בגודל דומה, והראתה לגיסה החזו"א באומרה:
"בגביע זה, קידש אבי כל ימי חייו. האמנם לא יצא מעולם ידי חובה?".
שמע החזו"א את דבריה – וחייך.
משנה עדויות ה' ז':
עקביא בן מהללאל], בשעת מיתתו אמר לבנו: בני,
חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר.
אמר לו: ולמה לא חזרת בך?
אמר לו: אני שמעתי מפי המרובים - והם שמעו מפי המרובים.
אני עמדתי בשמועתי - והם עמדו בשמועתן.
אבל אתה שמעת מפי היחיד - ומפי המרובין
מוטב להניח דברי היחיד - ולאחוז בדברי המרובין.
חזינן שההלכה יכולה להשתנות לפי המ"ד.