גם זו לטובה כתב:גרח"ק- "התחנון שלאחר הסליחות יאמרו בלי נפילת אפים, דאינו דרך כבוד שנשים יפלו"
יבנה כתב:גם זו לטובה כתב:גרח"ק- "התחנון שלאחר הסליחות יאמרו בלי נפילת אפים, דאינו דרך כבוד שנשים יפלו"
כל השנה אינן נופלות ולא רק בסליחות.
וכי לא ישתחוו בר"ה ויוה"כ.
יאיר1 כתב:אני לא הייתי מעולם בעזרת נשים.
אך אתה אכן יודע שנשות תלמידי חכמים אינן נופלות על פניהן בכל השנה?
אולי רק באופן שאינן רואות את הארון קודש, שאז גם גברים אינן נופלים.
וכנ"ל ביום כיפור הן כן משתחוות?
צולניק כתב:לענין כריעת נשים בביהמ"ק וביום הכיפורים ראה בקישור viewtopic.php?f=17&t=20063
סלקא דעתך כתב:יאיר1 כתב:אני לא הייתי מעולם בעזרת נשים.
אך אתה אכן יודע שנשות תלמידי חכמים אינן נופלות על פניהן בכל השנה?
אולי רק באופן שאינן רואות את הארון קודש, שאז גם גברים אינן נופלים.
וכנ"ל ביום כיפור הן כן משתחוות?
אשתי סיפרה שפעם היתה בבית כנסת דת"ל (חזק) והנשים שם השתחוו, והיא לא ראתה אף פעם אצלנו (ליטאים) שמשתחווים.
יבנה כתב:מנהג הנשים לענין תחנון הוא שאינן אומרות אותו כלל. כ"כ מחזה אליהו סימן כ', הליכת בת ישראל פרק ב' ס' י"ב, אשי ישראל פרק כ"ה הערה א', פסקי תשובות סי' קל"א אות א'. וכולם מבוססים על דברי מחזה אליהו.
לעומת זאת בכריעה בר"ה ויוה"כ לא הוזכרו בספרים אלו שנשים לא נוהגות לכרוע, וכן שמעתי שנוהגות לכרוע. ואולי המנהג שלא לכרוע באמצע להתהוות, והאמור כאן הוא מקורו הראשון.
צולניק כתב:יבנה כתב:מנהג הנשים לענין תחנון הוא שאינן אומרות אותו כלל. כ"כ מחזה אליהו סימן כ', הליכת בת ישראל פרק ב' ס' י"ב, אשי ישראל פרק כ"ה הערה א', פסקי תשובות סי' קל"א אות א'. וכולם מבוססים על דברי מחזה אליהו.
לעומת זאת בכריעה בר"ה ויוה"כ לא הוזכרו בספרים אלו שנשים לא נוהגות לכרוע, וכן שמעתי שנוהגות לכרוע. ואולי המנהג שלא לכרוע באמצע להתהוות, והאמור כאן הוא מקורו הראשון.
המנהג הרווח שנשים אינם כורעות בר"ה וביוה"כ, ובטעם הדבר ביאר הגר"ח מבריסק שהכריעות זכר לכריעות שבבית המקדש ונשים לא היו כורעות בביהמ"ק. אמנם זה גופא יש לידע מקורו מנין שנשים לא כרעו בבית המקדש והדבר נידון באשכול שהפניתי לעיל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 182 אורחים