פעם גער בתלמידיו שדיברו בלימוד בחזרת הש"ץ. כשניגשו לחדרו אחרי התפילה כדי להתנצל בפניו, ראו אותו בוכה. כששאלו אותו מדוע הוא בוכה, ענה שכיון שלא מקשיבים לו, משמע שאין בו יראת שמיםם, שהרי "כל מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעים" ועל כן הוא בוכה
שלימות החכמה כתב:ורציתי לשאול כאן, ובעז"ה אכתוב את התגובות הנאותות בספרי אי"ה, מדוע כבר שנים על גבי שנים מנסים למגר תופעה זו, ולכאורה ללא הועיל.
חובב_ספרים כתב:הבעיה היא כי בהרבה מקומות מיעוד ביהכנ"ס לא רק ל'בית אלוקים ושער השמים' אלא למרכז קהילתי ומקום לגיבוש חברתי.
הפתרון טמון ביעוד בית הכנסת לתפקידו האמיתי (אם כי אכן זה בא על חשבון האווירה הקהילתית)
רוצה את כל היד כתב:מה שכתב קומי אורי, בתחילת דבריו יש הרבה צדק
אמנם מה שכתב שמותר לדבר מילה או שתים, יעויין במשנ"ב שם, ובחסד לאלפים. ולא שמענו מי שהיקל בזה בפירוש, אדרבה תראו לי מי שכתב שמותר לדבר מילה או שתים.
עוד, עיקר סיבת איסור הדיבור אינו משום בזיון, אלא משום שמא לא יענה לברכות השליח ציבור, כמבואר בש"ע קכד ז, ושם סעיף ד. ומטעם זה גם לחלק פוסקים אסור לעיין בספר.
יאיר כתב:רוצה את כל היד כתב:מה שכתב קומי אורי, בתחילת דבריו יש הרבה צדק
אמנם מה שכתב שמותר לדבר מילה או שתים, יעויין במשנ"ב שם, ובחסד לאלפים. ולא שמענו מי שהיקל בזה בפירוש, אדרבה תראו לי מי שכתב שמותר לדבר מילה או שתים.
עוד, עיקר סיבת איסור הדיבור אינו משום בזיון, אלא משום שמא לא יענה לברכות השליח ציבור, כמבואר בש"ע קכד ז, ושם סעיף ד. ומטעם זה גם לחלק פוסקים אסור לעיין בספר.
מי מתיר?
יאיר כתב:חובב_ספרים כתב:הבעיה היא כי בהרבה מקומות מיעוד ביהכנ"ס לא רק ל'בית אלוקים ושער השמים' אלא למרכז קהילתי ומקום לגיבוש חברתי.
הפתרון טמון ביעוד בית הכנסת לתפקידו האמיתי (אם כי אכן זה בא על חשבון האווירה הקהילתית)
לא הבנתי. העיקר חסר מן הספר...
(ציטטת את 'אום אני חומה' עם שינויים קלים).
שלימות החכמה כתב:מדוע כבר שנים על גבי שנים מנסים למגר תופעה זו, ולכאורה ללא הועיל... בעצם שאלתי היא, האם לדעתכם יש דרך היותר טובה ומוצלחת להביא לתודעת הציבור בענין זה, ובד בבד לסייע בידם בנסיון העומד על הפרק לדבר כשרוצים לדבר???
תוכן כתב:שלימות החכמה כתב:מדוע כבר שנים על גבי שנים מנסים למגר תופעה זו, ולכאורה ללא הועיל... בעצם שאלתי היא, האם לדעתכם יש דרך היותר טובה ומוצלחת להביא לתודעת הציבור בענין זה, ובד בבד לסייע בידם בנסיון העומד על הפרק לדבר כשרוצים לדבר???
כי חלק מאלו שמנסים למגר את התופעה בדרך כלל הם אנשים שנכנסים לעסק של השכן, ושל החבר, ושל כל אחד ואחד, ואין עניינם עבודת ה', אלא החטיטה והבחישה בחסרונות של אנשים אחרים. ומשום כך אין דבריהם מתקבלים. יש דרך הרבה יותר טובה כדי להביא למיגור התופעה, וזה להתפלל בכוונה, וכשחוזר הש"ץ את תפילתו לעבור ביחד איתו את התפילה, ולא להוציא את הראש מהסידור, ולא לבדוק מה אנשים אחרים עוסקים אם הם מדברים או לא, ובכלל, לא להתעסק יותר מדי במה שאנשים אחרים עושים זה גם עצה טובה וסגולה לזכות ליום הדין. וכך על ידי דוגמא אישית אמיתית, הבן אדם משפיע על עצמו, ועל המעגל של האנשים הקרובים אליו, ובמשך הזמן ההשפעה מתפשטת עד שהוא יכול לחולל פלאות.
משולש כתב:חוששני מדברי ליצנות שכתובים כאן...
השו"ע כותב "וגוערים בו" ואף פוסק לא הביא את הטיעון הזה של לחטט ולבחוש בעניינים של אחרים.
והטעם שלא הביאו דחיה זו:
א. מפני שכל ישראל ערבים, ולכן הרואה את חברו אוכל חזיר או מדבר בחזרת הש"ץ (או מחטט בענייני השני) צריך למחות בו.
ב. מפני שאני לא מסוגל להתפלל כאני שומע לחשוששים ופטפוטים לידי. גם אם זה חסרון שלי זכותי למחות במי שמפריע לי אישית להתפלל.
ג. כי הח"ח כתב שצריך לקבל את האמת ממי שאמרה גם אם הוא בעל אינטרסים, וכמו מי שנמנע מללכת למרחב מוגן בגלל שפיקוד העורף מקבלים כסף על האזעקות...
משולש כתב: (דרך אגב אם לא שמת לב, אתה מצאת אצלי חסרון, והוא... שאני מוצא חסרונות אצל אנשים אחרים ... :) )
.
משולש כתב:אני שמח שאתה מסכים שזה בעיה שדורשת פתרון מצדנו, ולא כמו שאמרו קודם שאין לנו להתעסק בבעיות של אחרים.
א. כתוב עד שיכנו או יקללנו. אם כן לפני שהכהו שנאו ולא שמע לו. (ועל זה נענשו צדיקי ירושלים למרות שהקב"ה אמר שגלוי וידוע לפניו שאם היו מוכיחים לא היו שומעים להם).
ב. אני באמת לא יושב שם, אבל אם אני שומע את זה עד מקומי אני עושה שששש בקול, ובדרך כלל זה משתיק (או מנמיך) את המדברים. אם אני חזן ושומע דיבורים אני משתדל מאוד להפסיק ולחכות שהם יסיימו לדבר. (דרך אגב אם לא שמת לב, אתה מצאת אצלי חסרון, והוא... שאני מוצא חסרונות אצל אנשים אחרים ... :) )
בדורות עברו היו גם פתרונות נוספים לבעיה ע"י מי שבירך מיוחד לשומרים את עצמם מלדבר. (איני יודע אם זה יעבוד היום).
על קירות בתי הכנסת היו כיתובים שונים וביניהם "שתיקה יפה בשעת התפילה" או "שיב"ה" בראשי תיבות.
וגם היו מכריזים בהרבה מקומות בהתחלת התפילה "שתיקה יפה בשעת התפילה".
אני מתאר לעצמי שגם בימינו יש בתי כנסיות שהתמודדו עם הבעיה הזו בהצלחה, ומעניין לשמוע מה הם כן עשו.
משולש כתב:אם אני חזן ושומע דיבורים אני משתדל מאוד להפסיק ולחכות שהם יסיימו לדבר.
משולש כתב:בדורות עברו ... היו מכריזים בהרבה מקומות בהתחלת התפילה "שתיקה יפה בשעת התפילה".
עשוי לנחת כתב:משולש כתב:בדורות עברו ... היו מכריזים בהרבה מקומות בהתחלת התפילה "שתיקה יפה בשעת התפילה".
אצלכם זה עד היום, לא?!
נוטר הכרמים כתב:על דברי הטעמא דקרא הללו יש אריכות חליפת מכתבים עם הגאון משמ"ר הלוי זצוק"ל, התכתבות מרתקת, יסייעו המעלים.
עושה חדשות כתב:במשמר עמ"ס סוכה סי' פג, וכן שלמי שרה סי' נג.
אבל ל"מ שם תשובה מהגרח"ק שליט"א.
עושה חדשות כתב:במשמר עמ"ס סוכה סי' פג, וכן שלמי שרה סי' נג.
אבל ל"מ שם תשובה מהגרח"ק שליט"א.
שמואל דוד כתב:עושה חדשות כתב:במשמר עמ"ס סוכה סי' פג, וכן שלמי שרה סי' נג.
אבל ל"מ שם תשובה מהגרח"ק שליט"א.
גם לא נמצא בספר טעמא דקרא מש״כ הגרממ״ש ז״ל בשמו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים