אב בבינה כתב:על יוט"ש הארכתי במקו"א viewtopic.php?f=17&t=21807#p214056 להוכיח שבעצם אין חילוק בין א"י לחו"ל אם הסיבה לכך היא שמד, רק ששמד לא אלים כ"כ לחדש תקנה חדשה, ולכן רק בחו"ל שבצירוף היה המנהג הקדום הנהיגו כן. ולכן אם עדיין אנו דנים בארץ עם מנהגם הקדום אין סיבה שלא לשמור יוט"ש.
וכן ביררתי שם שנקטינן שלא כדעת החכ"צ, וכל דיני יוט"ש היום הם תלוי אם דעתו לחזור כו', ממש כדיני מלאכה בערבי פסחים.
וזה שנקרא יוט"ש של גליות כבר ביאר זה הרמב"ם וכתב פ"א הכ"ט מהלכות יו"ט שהוא בגלל שהוא מהדברים שנתחדשו בגליות
ועי"ש שכתבתי עוד כמה דברים ברורים בסוגיא.
על אכילת קטניות שכת"ר אמר שלפי דברי מותר לאכול, אה"נ כן היא שאם אני עוקר מהקהילה שאני שייך להם, ועבר למקום של ספרדים ברור שיהיה מותר לי לעשות כל מנהגי הספרדים לקולא ולחומרא.
ואתמול דיברתי עם אחד מחסידי הגרב"ש המבורגר, ואמר לי שהרב המבורגר באמת רוצה לבטל ברכת כהנים, אלא שחושש שלא יהיה לו מנין...,[
אב בבינה כתב:עוד במנהגים יש לחקור אם מוטל עלינו לעשות מנהג שהיה מקדום, כמו לאחוז בלולב כל היום, שהרמב"ם מביא שזה היה המנהג בירושלים [ומשמע לא רק אנשי מעשה, וכבר ביארו העולם שהוא לשיטתו שלולב כל ז' הוא בירושלים ולא רק במקדש, ממילא כיון שהוא נטילה של שמחה יש ענין להטיל כל היום משא"כ נטילה של לקיחה אין ענין להחזיקו כל היום, ואכמ"ל], א"כ היום בירושלים [העתיקה] האם יש דין לאחוז הלולב כל היום? [אגב, חלק גדול מהציבור שם כן מקפידים].
משולש כתב:בנוגע לקטניות, כב' כבר נמצא במקום של ספרדים. רוב שומרי המצוות בא"י הם ספרדים כנראה מהמצב הפוליטי. ויכול לאכול קטניות כבר מעכשיו בלי חשש.
אב בבינה כתב:יום טוב שני בודאי אינו תלוי בא"י, כמבואר ברמב"ם ששייך מקום מאוד קרוב לירושלים ששומרים שני ימים, כי הכל תלוי אם הגיעו לשם השלוחין בזמן שקדשו ע"פ ראיה. ואם אמנם נקטינן שכל א"י עושה יום אחד, זה בגלל שלרוב א"י הגיעו שלוחין כמבואר בריטב"א. ובאמת סיבת התקנה מבואר בגמ' שהוא משום שמדא, ושמד שייך גם בא"י, ואין לומר שא"י קרוב יותר למקום שמקדשין את החודש, דהא קי"ל שמקדשין את החודש בחו"ל, וא"כ מאי שנא. ומכח קושיא זו רצה היעבץ בתשובה שם לחדש שבאמת על יושבי א"י לשמור יומים, עי"ש בכל דבריו, ואני כתבתי ליישב זה שי"ל שמנהג בצירוף שמד הוא סיבת התקנה. ואשר לסברת כבודו שיוט"ש הוא כקריאת המגילה בי"ד, הנה א"כ אלו הבאים מחו"ל ודעתם לחזור עליהם לשמור רק יום אחד, וזה ליתא וליתא כמו שהארכתי שם.
בענין קטניות, אני במקום שרובם הם לא אוכלים, ואכן ודאי מותר לי לניות ספרדי אם אני עוקר ממקומי לציבור של ספרדים ואין דעתי לחזור.
עדיין איני יודע למה בלוח כתב שבחו"ל לא אומרים ברכת כהנים הכל יום, דמאי שנא א"י וחו"ל.
חובב_ספרים כתב:משולש כתב:בנוגע לקטניות, כב' כבר נמצא במקום של ספרדים. רוב שומרי המצוות בא"י הם ספרדים כנראה מהמצב הפוליטי. ויכול לאכול קטניות כבר מעכשיו בלי חשש.
כשיש קהילות נפרדות יש הדין של ב' ב"ד בעיר אחת שכל ב"ד כעיר בפני עצמה, וקהילה קטנה אינה בטילה לקהילה גדולה יותר. וזה ברור שאשכנזים היום קהילה נפרדת מהספרדים.
השאלה מתחיל כשבאים לחלק קהילות לתת קהילות עד כמה אפשר לחשב כל פלג קטן לקהילה בפני עצמו. מסתמא אפשר לומר שליטאים וחסידים כב' קהילות, אבל צ"ע עד כמה אפשר לחלק. האם כל חסידות נחשב כב"ד אחר? האם יוצאי חברון ויוצא פונביז' כשני ב"ד? האם זה חילוק באם הם מתפללים בבהכ"נ כלל חסידי וחניכי ישיבות או באם במקומם יש בתי כנסת מיוחדת לכל חסידות ושל יוצא ישיבות מסוימות. האם גם חילוק זה מספיק?
פעם הגדר של קהילה היה שיש להם כל מוסדות קהילה, כגון רב, מקוה, שחיטה, בהכ"נ, חברא קדישא, בית הקברות [ואולי גם מוסדות חינוך הגם שפעם ענין זה לא היה כ"כ ממוסד כמו היום]. היום יש קצת ערבוב בכל זה מה שייך לקהילה ומה לא. יש קהילות כגון בעלז שיש להם כל מוסדות ציבור אבל בדרך כלל זה לא שייך להקהילה ממש. פעמים יש מוסדות מעודפים על הקהילה אבל בד"כ אינם שייכים להקהילה או תחת פיקוחם. פעמים גם במוסדות הקהילה ממש השתלטו עליהם עסקנים או משפחות מסוימות ונעשה מוסד הקהילה לשעבר עסק הפרטי שלהם, בלי שרבני ומנהגי הציבור יכולים לעשות כלום. א"כ צ"ע מה נחשב קהילה בפנ"ע עד שיהיה להם דין כעיר אחרת?
איך "עוקרים" למקום ספרדי? אולי תוכל לתת לי דוגמא חיה? אם אני עובר ממטרסדורף לשכונת הבוכרים?
לא ענית כלום, שאילו הגעתם היום לארץ ישראל אחרי שכבר יסדתם כל המכון, האם היו חוזרים ומתקנים ברכת כהנים. ואם כן הייתם מתקנים, אזי אילו הגעתם לארץ אחרת כמו ארה"ב, גם שם יש לתקן, כי מעולם אין ברכת כהנים ממצות התלויות בארץ. ומי עשה חילוק שתלוי בגבולות א"י, ואם בחו"ל אסור או אינו ראוי, רז מאי שנא א"יחו"ל נוהגים כמנהגם מקדם ואינם צריכים/יכולים לשנות למנהג הקדום לברך ברכת כהנים.
אב בבינה כתב:אגב שמעתי על מנין יוט"ש פה בארץ [ולא באתי לדון אם בעלל ראוי לעשות מנין לזה] שנשאו כפיהם אתמול בתפילת שחרית, וצע"ג למה.
אב בבינה כתב:הרב חובב, באשכול על יוט"ש ובדעת הרמב"ם כתבתי לבאר דברי הרמב"ם שכ' פ"א משביתת יו"ט הל' כ"א "זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ע"כ, ולכאו' לא ברור אי מנהגא אי דברי סופרים. וכתבתי שיש דברי סופרים שבמקום שלא הגיעו לשם השלוחים חייבים לעשות מנהג של יוט"ש, וא"כ מיושב. עי' viewtopic.php?f=17&t=21807#p219804
אב בבינה כתב:ולענין ברכת כהנים, האחרונים האריכו ביושב המנהג, ולא ידוע לי אף אחד שכתב טעם שניתן לחלק בין ארץ ישראל לחו"ל.
אב בבינה כתב:הרמב"ם מונה ג' עיירות שחייבים לעשות ב' ימים.
א-מקום שבינו ובין ירושלים עשרה ימים או פחות מעשרה והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג.
ב- או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל
ג- או מקום ששכנו בו ישראל עתה.
עיר שנתחדשה במדבר ידוע מה היא, ומקום ששכנו בו ישראל גם ידוע, אבל מהו עיר שאין לה מנהג, דע"כ כבר היו שם ישראלים בזמן שקדשו, דאל"כ נכלל בעיר ששכנו בו ישראל עתה. ונראה לי שהוא מקום שנתבטל משם המנהג. וא"ת א"כ כל א"י יעשה שני ימים, לא היא, חדא בזמן הרמב"ן היו מיעוט בירושלים ולא נתבטל המנהג ואלו שהגיעו לשם קבלו עליהם המנהג, ומאז מעולם לא נתבטל. ועוד, כידוע שלכאו' לא קיימא לן כהרמב"ם בכ"ז, אלא יוט"ש הוא מנהג שרק בחו"ל משום שברוב א"י הגיעו השלוחים.
משולש כתב:שים לב שהרמב"ם לא דיבר על סתם כל עיר שאין לה מנהג, אלא רק על עיר מסוריא או חו"ל. פלוס התנאי שאין לה מנהג.
עיר שבתוך א"י גמורה גם אם אין לה מנהג עושה יום אחד בלבד. (כמבואר שם בהלכה הקודמת, שאם היה שם ישוב בזמן הראיה = יום אחד. (ומוכח שזה גם כשבאו לשם מחו"ל).
שו"ת פאר הדור סי' ק"ו: כתב: שאלה: עוד זאת אדרוש מאת אדוני בתפלות בני צור ביון טוב שני של גליות והקידוש וברכת זמן אשר אומרים אם גם בזאת עוברים משום ברכה שאינה צריכה או לא כי מהנראה מהבבלי ומהירושלמי כי צור היתה מלאה מישראל, ואפשר היו באין שם שלוחין.
תשובה: אין במנהגם זה שום דופי ואינם עובדים על ברכה שאינה צריכה, כי האידנא כל מקום שיסופק אם היו באים השלוחין או לאו צריך לעשות שני ימים טובים כי זה תלוי במה שהיה מנהג אבותיכם, ואפשר שהיה מקום קרוב לירושלים ולא יבואו השלוחים או מפני סכנת הדרכים או כי הגוים מונעים אותם לכן כל זה תלוי במנהג, כי אם היו עושים שני ימים זה מורה כי לא היו באים השלוחים לאיזה סיבה, ולכן צריך לעשות גם היום אף שיהיה מקום קרוב לירושלים ואם היו עושין יום אחד ודאי כי היו באים שם השלוחים ועליו אין להוסיף וכמו שנתבאר כל זה בחבורנו הגדול, וכתב משה.
אב בבינה כתב:אולי הטעם הוא בגלל שאף הבונה שכונה חדש עדיין שייך למנהגים שהיו שם לשעבר, אף אם נתבטל הישוב?
אב בבינה כתב:ומניין לך ששיטת הרמב"ם הוא כן כמו שאנחנו עושים?
בברכה המשולשת כתב:בזמן הרמב"ם המנהג בא"י היה לסיים כל שנה (ורק במצרים עצמה היו שנהגו כמנהג א"י הישן בזה)
משולש כתב:דרך אגב, המקום היחיד שידוע לי שהחזירו ברכת כהנים בחו"ל זה...
פרנקפורט. (ר' נתן אדלר שבירך בעצמו בבית הכנסת הפרטי שלו).
אורח כתב:משולש כתב:דרך אגב, המקום היחיד שידוע לי שהחזירו ברכת כהנים בחו"ל זה...
פרנקפורט. (ר' נתן אדלר שבירך בעצמו בבית הכנסת הפרטי שלו).
רק "שכחת" לציין מה הגיע אליו למהרנ"א ולרבנותו, מצד יושבי פרנקפורט, על עוון זה וכיוצא בו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 288 אורחים