שמח תשמח כתב:זקן ששכח כתב:עכשיו בסדר? ובכל מקרה דומני שבמשמעות לא טעיתי וזה מה שחשוב.
זקן, האם אני שומע טון של כעס בדבריך?
חלילה וכעס...
מה זה עולה על דעתך? והעיקר 'שמח תשמח'.
שמח תשמח כתב:זקן ששכח כתב:עכשיו בסדר? ובכל מקרה דומני שבמשמעות לא טעיתי וזה מה שחשוב.
זקן, האם אני שומע טון של כעס בדבריך?
.חיים כתב:זקן ששכח כתב:וכאותה שאמרו, שאם ה'חמרא' נמצא במרתף הרי הוא יין, אבל אם נמצא את ה'חמרא' בסמוך למרתף נדע נאמנה שהוא חמור העומד וממתין שיעמיסו על גבו את החמרא שבחביות המרתף.
יש להעיר על דוגמא זו כי מדובר בשני מילים בניקוד שונה, וכמו שכתב בליקוטים בסוף ספר מהרי"ל:[ל] חמרא שהוא לשון יין קרא מהר"י סג"ל חמרא המ"ם בשב"א כגון כסא דחמרא. וכשהוא לשון חמור קרא חמרא המ"ם בקמ"ץ.
נוטר הכרמים כתב:ראה בספר 'קב הישר' פרק עו, וז"ל: ושמעתי מפי מורי הגאון אבי ז"ל (בעל 'ברכת הזבח'), ששמע מפי הקדוש הגאון רבי יעקב תעמרליש ז"ל, שכל מי שנכשל ביין נסך, על כרחו יהיה אח"כ מגולגל בחמור, כי לשון נופל על לשון, כי תרגום של יין הוא חמר וכו'.
חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)
נוטר הכרמים כתב:חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)
באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)
מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.
זקן ששכח כתב:נוטר הכרמים כתב:חכם באשי כתב:בענין גלגולים מצאנו עוד פעם לשון נופל על לשון,
לזכורני, כתוב, שמי שמדבר דברים בטלים (אולי: דברים אסורים, כלה"ר), עתיד להתגלגל בדבורה.
והוא, כנראה, מלשון נופל על לשון (דיבור-דבורה)
באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)
תתפלא נוטר, הפעם אני זוכר משהו, לא בדיוק את דברי באשי אלא משהו דומה. במדרש פנחס כותב שהגאוותן מתגלגל בדבורה, ורמז לכך, הגאוותן נוהג לומר 'איך בין' [=אני], ומתגלגל בדבורה הקרויה בין.
צוציק כתב:מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.
סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.
יאיר כתב:זקן ששכח כתב:נוטר הכרמים כתב:
באשי, מעניין מאוד, אולי תאמץ קצת את זכרונך למקור הדברים...(אל תהפך ל'זקן ששכח'...)
תתפלא נוטר, הפעם אני זוכר משהו, לא בדיוק את דברי באשי אלא משהו דומה. במדרש פנחס כותב שהגאוותן מתגלגל בדבורה, ורמז לכך, הגאוותן נוהג לומר 'איך בין' [=אני], ומתגלגל בדבורה הקרויה בין.
זה כמדומני הלינק השלישי שהבאתי לעיל שמשום מה לא עובד כרגע..
בכלל החיפוש באוצר לא עובד כמו שצריך עכשיו.
בכלל החיפוש באוצר לא עובד כמו שצריך עכשיו.
ישבב הסופר כתב:צוציק כתב:מנחם זאב צוקרמן כתב:דומני שהחברים שכחו שרוב הסימנים של ר"ה הם מלשון הנופל על אוכלין.
סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.
נ"ל שכל גלגול הוא על כרחו, אטו שיילינן ליה אי בעי?!
צוציק כתב:ישבב הסופר כתב:צוציק כתב:סימנא מילתא, זה משהו אחר. אבל שמח תשמח שאל איך לשון נופל על לשון גורם שעל כרחו יתגלגל בחמור.
נ"ל שכל גלגול הוא על כרחו, אטו שיילינן ליה אי בעי?!
ישבב, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. ברור שעל כרחו, אבל האם בגלל שהוא עבר על יין נסך, אז בגלל שיין וחמרא לשון נופל על לשון, ממילא לפיכך על כרחו הוא יהפך לחמור דוקא? ולמה לא יהפך להיות היפופוטם?
יאיר כתב:אני לא מבין מה כ"כ מסובך..הרי ברור שמלבד הלשון נופל על לשון שהוא רק רמז, יש עניינים וסיבות יותר עמוקים מדוע השותה יין נסך יתגלגל בחמור והדברים פשוטים. (אך עמוקים...).
זקן ששכח כתב:גול על ה' דרכך (תהלים לז ה).
א. ברש"י מלשון גלגל עליו כל צרכיך.
ב. באב"ע על משקל סוב.
ג. ענין של גילוי.
מעיין כתב:זקן ששכח כתב:גול על ה' דרכך (תהלים לז ה).
א. ברש"י מלשון גלגל עליו כל צרכיך.
ב. באב"ע על משקל סוב.
ג. ענין של גילוי.
דברי האבן עזרא סובבים רק על המשקל ואתה מגלגל עליו פירוש חדש על תיבת גול.
יאיר כתב:א.מוטב משמש פעמים לטוב ופעמים לרע. (לטוב או למוטב).
אוצר החכמה כתב:זה לשון סגי נהור שלא רצו לומר רע ואמרו תחתיו מוטב.
זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
3. הרגיל בעשיית ערימות. עיין רש"י סוטה כא ע"ב: ד"ה שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.
האם יש איזשהו חוט המקשר בין שתי הפירושים הראשונים או שאין כל קשר ביניהם? הרי בדרך כלל אמורה להיות משמעות תת קרקעית לשורשי הביאורים השונים היונקים מאותה קרקע. ומה כאן?
זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
נוטר הכרמים כתב:זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
3. הרגיל בעשיית ערימות. עיין רש"י סוטה כא ע"ב: ד"ה שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם.
האם יש איזשהו חוט המקשר בין שתי הפירושים הראשונים או שאין כל קשר ביניהם? הרי בדרך כלל אמורה להיות משמעות תת קרקעית לשורשי הביאורים השונים היונקים מאותה קרקע. ומה כאן?
ומה עם המשמעות של רמאות, ראה מאירי למשלי ח,י.
אוצר החכמה כתב:זה לשון סגי נהור שלא רצו לומר רע ואמרו תחתיו מוטב.
גוראריה כתב:זקן ששכח כתב:ערום
1. חכם, כאותה שנאמר 'והנחש היה ערום מכל חית השדה'.
2. ללא בגדים או בבגדים קרועים.
בלשון תורה הערטילאי הוא עירום ולא ערום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים