מלך שלם כתב:בשליפה כלאחר יד [יכול להיות שאני טועה והרבה סוברים כמותם, ויש גם שהעמידוהו בעניין אחר, אך כך היא ההתייחסות בפוסקים].
יראים דפרוזבול. כמדומה שחזר בו מזה.
החידושים הנוראים של ר' שלמה קלוגר. ???
עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
מלך שלם כתב: [איך שכחנו?] הר"א ממיץ בעל היראים דשלושת רבעי שעה קודם השקיעה הויא בין השמשות דכ' עלה בביהגר"א לית מאן דחש לה.
שי' מהרי"ק הו"ד בפוס' דחתיכה נעשה נבילה אינו רק בנבילה ואינו רק דרבנן אלא בכולהו הוא דאורייתא.
כנ"ל הראב"ד ס"ל דכהן שנטמא אין עליו איסור תורה להיטמא שוב, ודחאוהו.
כמדו' שלא נמצא חבר לשי' הטור דמדליקין נ"ח בצאת הכוכבים.
מלך שלם כתב:א. שלושת רבעי מיל. הב"ח כמדו' כתב רק שיש לחוש.
ב. חתיכה נעשה נבילה היינו דין שכל החלק הבלוע נחשב כחתיכה דאיסורא ולא רק השיעור האסור שנבלע. לכל הראשונים הוא מדרבנן מלבד בשר וחלב דעצם התערובת הויא איסור וילפי' לנבילה. מלבד דעת מהרי"ק דבכולהו הוי דאורייתא.
ג. זכורים לי לשונות מפורשים שאין לסמוך ע"ז כלל אפילו לסניף, ואם היו שצירפו, אין זה מוציאו מכלל דעה יחידאה.
ד. אתה צודק. התבלבלתי. השו"ע ורוב האחרונים ומנהג ספרד כן. אתקן.
יש"כ.
איש_ספר כתב:עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
ראיתי פעם דרך העברה לפני עשרים שנה בערך, באיזה ספר, אולי של ר' צבי (בהגרא"א) קפלן, שהיתה עיירה בליטא שהרב שם הסיק שהלכה כרבינו אליהו וכך נהגו שם. ומאז לא הצלחתי להזכר היכן ראיתי דבר משונה זה הנראה כדמיון (שלי...).
מלך שלם כתב:ב. חתיכה נעשה נבילה היינו דין שכל החלק הבלוע נחשב כחתיכה דאיסורא ולא רק השיעור האסור שנבלע. לכל הראשונים הוא מדרבנן מלבד בשר וחלב דעצם התערובת הויא איסור וילפי' לנבילה. מלבד דעת מהרי"ק דבכולהו הוי דאורייתא.
סעדיה כתב:איש_ספר כתב:עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
ראיתי פעם דרך העברה לפני עשרים שנה בערך, באיזה ספר, אולי של ר' צבי (בהגרא"א) קפלן, שהיתה עיירה בליטא שהרב שם הסיק שהלכה כרבינו אליהו וכך נהגו שם. ומאז לא הצלחתי להזכר היכן ראיתי דבר משונה זה הנראה כדמיון (שלי...).
אתה מתכוין למה שכתוב ב'על גדות ים התלמוד' עמ' 240 למטה?
בברכה המשולשת כתב:ב. מה זה חנ"ן ידעתי. מש"כ כת"ר בעניין חנ"ן זה דעת רבינו אפרים שפסקה השו"ע אך לא דעת ראשונים רבים אחרים וזה ודאי לא חידוש של המהרי"ק.
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל: ... יש אפיה אחר בישול כידוע...
עיק כתב:בברכה המשולשת כתב:ב. מה זה חנ"ן ידעתי. מש"כ כת"ר בעניין חנ"ן זה דעת רבינו אפרים שפסקה השו"ע אך לא דעת ראשונים רבים אחרים וזה ודאי לא חידוש של המהרי"ק.
כמדומה שהתחלף לכבודו עניין חנ"נ בשאר איסורים עם שאלת מקורו ואופיו, האם מדאורייתא או מדרבנן. גם לחולקים על רבינו אפרים והרמב"ם, הש"ך בס"ק יב (סימן צב) סבור שבשאר איסורים הוי מדרבנן בלבד.
עדיאל ברויאר כתב:עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).
יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה;
שמיטת כספים לא נפקע החוב רק באמר משמט אני ; יש אפיה אחר בישול כידוע;
הלכה של אמירה לגוי היא משום דבר דבר ועוד.
וכיון שעלה: ר"ת שבאו"ז (וכמעט לא הזכירהו ) שכל התשר"ת בנשימה אחת (וצ"ע שהרי לר"ת ש"ת בשתי נשימות);
פי' לתמיד הנדפס ע"ש הראב"ד שאין נושאים כפיים בבית שיש בה נדה (אכן זה כבר שייך להל' חיצוניות שמהם אפשר להביא הרבה מאד);
בסוף או"ה של מהרש"ל מנה ארבעה דברים בשע"ד שהם נגד הגמ', וכמובן שהוא יחיד בהם.
היא שיחתי כתב:איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה;
שמיטת כספים לא נפקע החוב רק באמר משמט אני ; יש אפיה אחר בישול כידוע;
הלכה של אמירה לגוי היא משום דבר דבר ועוד.
וכיון שעלה: ר"ת שבאו"ז (וכמעט לא הזכירהו ) שכל התשר"ת בנשימה אחת (וצ"ע שהרי לר"ת ש"ת בשתי נשימות);
פי' לתמיד הנדפס ע"ש הראב"ד שאין נושאים כפיים בבית שיש בה נדה (אכן זה כבר שייך להל' חיצוניות שמהם אפשר להביא הרבה מאד);
בסוף או"ה של מהרש"ל מנה ארבעה דברים בשע"ד שהם נגד הגמ', וכמובן שהוא יחיד בהם.
גבי אמירה לנכרי כוונתו בוודאי דיליף מלא יעשה לכם, דמשום דבר דבר כתב רש"י בע"ז טו, ומכל מקום מלא יעשה לכם גם כתב סמ"ג בלאוין סימן עה אם כי לכאורה שאב מקורו מהיראים
עדיאל ברויאר כתב:ב. דווקא באפייה אחר בישול היראים איננו דעת יחיד כלל ועיקר, וכך רשמתי לעצמי בעבר במחלוקת הידועה הזאת בינו ובין הראבי"ה:
היראים וסיעתו (כן נראה שפסקו סמ"ג לאוין סה, סמ"ק מצוה רפב ושבלי הלקט סי' פו, ואף בהגמ"י הל' שבת פ"ט ה"ג אות א' הביא דעת היראים מבלי להזכיר חולק, וכן בטור או"ח סי' שיח. וכן פסק באהל מועד דרך ג' נתיב ט)
הראבי"ה וסיעתו (שו"ת מהר"ח או"ז סי' קפט. וכן נראה מהמרדכי שבת פ"ג סי' שב, ומהאגודה שבת פ"ג אות נד).
מן הסתם יש בזה עוד מקורות, ובשעתו הסתפקתי בזה כדי להיווכח שאין בזה דעת יחיד לשום כיוון.
שער כותש כתב:א. שיטת הב"ח דבשר עוף בחלב דאורייתא להלכה.
שער כותש כתב: ב. שיטת הראב"ד דקדושת ביהמ"ק לא קדשה לעת"ל.
עדיאל ברויאר כתב:שער כותש כתב: ב. שיטת הראב"ד דקדושת ביהמ"ק לא קדשה לעת"ל.
ראיתי מציינים שאף המאירי נקט כן ומציין שהמנהג הפשוט להכנס להר.
היא שיחתי כתב:לענ"ד הראשון שהכי מלא בדעות יחידאיות הוא המאירי
וכבר אמר הגר"ד מילר שליט"א שהמעיין בו בשבת עובר על איסור צידה...
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה
איש_ספר כתב:היא שיחתי כתב:לענ"ד הראשון שהכי מלא בדעות יחידאיות הוא המאירי
וכבר אמר הגר"ד מילר שליט"א שהמעיין בו בשבת עובר על איסור צידה...
על המאירי ושיטותיו היחודיות כתבנו כאן בעבר
viewtopic.php?f=7&t=22194&p=218900#p218900
ובאמת שגם במלאכות שבת יש למאירי חידושים רבים ויחידאים.
עדיאל ברויאר כתב:הראב"ד ובעל המאורות סבורים שדין עומד מרובה הוא מדרבנן
עושה חדשות כתב:ואם יסבור הראב"ד גם לענין פירצת י' אמות שאינה אוסרת את כל ההיקף אלא מדרבנן, א"כ מהו הגבול של רה"י מדאו', כיון שאפי' פרוץ מרובה עם פירצת י' הוי רה"י דאו'?
מלך שלם כתב:לכנסת ישראל ולומד בישיבה,
אכן רבים הם מאד, אך מיוחדים ומאירים כשלעצמם.
הגדר הוא דעה שרוב ככל הראשונים חולקים עליה והיא מחודשת כשלעצמה.
הראבי"ה בהסיבה חידוש הוא נגד המנהג, אף שמדייקים כן ברמב"ם. אם אני טועה בעניותי נא לתקן אותי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 420 אורחים