הודעהעל ידי כותב » ו' דצמבר 17, 2010 1:20 am
הא לך ענין דומה: בספר עמוד העבודה (דרוש האהבה והיראה אות ז) כתוב, וז"ל: הכתוב אומר (תהלים ק, ב) עבדו את ד' בשמחה, ונלענ"ד, שעיקר העבודה היא השמחה, רק כשיושב בטל ואינו עושה שום מצוה על מה תחול השמחה, אבל כשעושה מצוה ויודע שע"י מצוה יש נחת עצום להקב"ה, וכשיש לו יתברך נחת, הרי גם לאדם האוהב אותו יתברך מאוד יש לו ג"כ נחת רוח, נמצא הנחת רוח ההוא של האדם היא עיקר העבודה, והשמחה של האדם היא חשוב יותר בעיניו יתברך יותר מעשיית המצוה עצמה, כי המצוה היא הכלי והגוף, והשמחה היא החיות והנשמה של המצוה, עכ"ל.