כאשר כבר כתבתי מלפנים, נמצאים תחת ידי עתה, עלי זכרונות אשר נכתבו ע"י אחד מגדולי רבני עיה"ק ת"ו, לפני כתשעים וחמש שנה (שנת תרע"ו), ואמרתי להעלות כאן פסקי פסקי, מהקטעים הבודדים שיש בהם ענין לכלל.
בתוך סיפוריו מזקנו השני אבי אמו, מביא בתוך הדברים: אביו הרב ר' יצחק היה גדול ליהודים בתורה ומפורסם בחסידותו למאוד כל ימיו היה עמוס בתורה, ורוב מסכתות מהש"ס היה בקי ע"פ עם המילות, כן סיפר לי אא"ז הנז'. ואבי אביו היה גאון גדול מפורסם בכל קצווי ארץ, והוא הצדיק המפורסם הנקרא בפי כל ר' יעקב (ינקאלע) חסיד, חבר מובהק של הגאון מוילנא זצ"ל. וכמה פעמים סיפר לי אא"ז כמה עובדות מפליאות מאביו ומזקנו החסיד המפורסם.
ודוגמא אחת אביא פה אשר ממנה יווכחו חסידותו העצומה והרוממה, עובדא אחת אשר שמעתי מפיו ששמע מאביו, והוא פעם אחת נחלה הגאון מווילנא, כמובן שמיד נתוודע הדבר בכל הסביבה ונתוודע גם לאבי זקנו ר' יעקב חסיד הנז', ומקום מושבו היה רחוק כמה פרסאות ממקום מושב כבוד הגר"א, ואשר גם אם יסע ברכבת (מסילת הברזל) היה ג"כ צריך לשהות שבע שעות ויותר, והיום היה ערב שבת לפני הצהרים, התלבש החסיד הנ"ל את אדרתו, וכאשר שאלוהו בני ביתו לאן הוא הולך? וישיבם שהנהו הולך לווילנא לבקר את הגאון. והמה שאלו כן תמהו, איך אפשר הלא ערב שבת היום? והוא לא ענה להם דבר וילך בקפיצת הדרך, וכשעתיים לפני נטות צללי ערב שב לביתו מביקורו בווילנא. בני ביתו בראותם כזאת תמהו ויתפעלו מאוד, כי אמנם אף שראו ממנו דברים נפלאים, אבל בכל זאת דבר נפלא כזה עדיין לא ראו. ויאמר לי אא"ז, כי לדעתו דבר כזה הוא מהנקלה לחסיד כמוהו.
(וכן סיפר לי כי הדבר נתאמת מבאי בית הגאון כי ר' יעקב חסיד ביקר את הגאון בערב שבת הנזכר), ע"כ.
הרי סיפורי 'קפיצת הדרך' ממחוזות בית מדרשו של הגר"א...