נתעוררתי בביאור הפס' בדברי הימים ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך שיש כאן הפניה מדוייקת על נושא תפילה. זה לא חידוש שלי אלא פשוט במפרשים על אתר. ז"א, לפני כן קורא דהע"ה לכולם להודות לה', לקרוא בשמו, לבשר ישועתו, לספר כבודו וכו' וכו', (מוכר למי שלא מדלג בקביעות פסוד"ז, רח"ל), ואח"כ הוא אומר ואמרו, דהיינו בקשו והתפללו, הושיענו וכו'. ויש כאן ענין מיוחד ומסויים של תפילה על ישועה וקיבוץ והצלה מן הגויים למטרת הודאה וכו'.
וכמה נפלא עפ"ז המנהג המובא במדרש תהילים י"ד:
מי יתן מציון ישועת ישראל וכו' למה שתי פעמים, ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי אמר לפי שהתינוקות של בית רבן אומרים שני פעמים ביום שחרית וערבית שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו (תהלים פה ה), לכך אמר דוד [שני פעמים] מי יתן מציון. אמר ר' תנחומא אמרית יתיה לפני ר' חנינא ואמר לי לא מן השם הוא זה, אלא מפני שכתוב שתי פעמים הושיענו אלהי ישענו, אחת בתילים, ואחת בדברי הימים, לכך נאמר שתי פעמים מי יתן מציון. משל לבן מלך שאירס לבת המלך, וקבעו פרוסטגמיא ביום פלוני, בנו של מלך מצפה לשמחתו, בתה של מלך מצפה לשמחתה, ומי מעכב, הוי אומר פרוסטגמיא מעכב, כך הקדוש ברוך הוא מצפה לישועתן של ישראל, וישראל מחכין לישועתו של הקדוש ברוך הוא, ומי מעכב, פרוסטגמיא, שנאמר כי יום נקם בלבי [ושנת גאולי באה].