ביליצר כתב:גפן הוא צמח המוציא ענבים לכן מדובר בפרי הגפן
עזריאל ברגר כתב:אולי לרמז על העתיד - שעתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות?
סתם יהודי כתב:אותה שאלה על ברכת "הזן": שבה מזכירים "לחם" ולא חיטה, אבל בברכת "על הגפן" איפכא: מזכירים "פרי" אך לא יין.
ולמען הסר ספק: "גפן" הוא (כדמוכח מקראי טובא כגון מסוף פרשת וישב ועוד) העץ שבו גדלים הענבים שהם ה"פרי" (שממנו מפיקים את היין), כמו שבשיבולת גדלים גרגרי-החיטה שהם הפרי (שממנו מפיקים את הלחם).
ביליצר כתב:הוא לא מבוסס על הפסוק אלא זכר לדבר יש כאן ,והא גופא קשיא למה כך ניסחו.עזריאל ברגר כתב:הביטוי "המוציא לחם מן הארץ" מבוסס על הפסוק "להוציא לחם מן הארץ".
ביליצר כתב:סורי...מה שאין כן הגפן.
ביליצר כתב:כבר כתבתי שעיקר תועלת החיטה הוא הלחם מה שאין כן בגפן
ביליצר כתב:מה שאין כן הגפן שאוכלים אותו כפרי לכן מברכים בורא פרי הגפן.
...
וחשבתי שהינך מסיים בקושיא.
סתם יהודי כתב:ביליצר כתב:מה שאין כן הגפן שאוכלים אותו כפרי לכן מברכים בורא פרי הגפן.
...
וחשבתי שהינך מסיים בקושיא.
אבל עכשיו כן אסיים בקושיה:
לדעתך, האם ברכת "פרי הגפן" מתאימה יותר לאדם שאוכל את פרי הגפן, או לאדם ששותה את היין המופק מפרי הגפן?
והרי הדברים קל וחומר: ומה כשאני שותה את היין המופק מפרי הגפן, אינני מזכיר בברכה את היין עצמו שאותו אני שותה אלא רק את פרי הגפן שממנו מופק היין שאני שותה, כשאני אוכל את פרי הגפן עצמו, אינו דין שאזכיר בברכה את פרי הגפן עצמו?
ביליצר כתב:הגמרא דנה על זה,
באופן עקרוני היה צריך לברך על יין את הברכה הרווחת בכל הפירות בורא פרי העץ וכדמצינו אף בשמן זית ,
אלא מדיין סעיד הוא קיבל חשיבות בפני עצמו,
עזריאל ברגר כתב:סתם יהודי כתב:ביליצר כתב:מה שאין כן הגפן שאוכלים אותו כפרי לכן מברכים בורא פרי הגפן.
...
וחשבתי שהינך מסיים בקושיא.
אבל עכשיו כן אסיים בקושיה:
לדעתך, האם ברכת "פרי הגפן" מתאימה יותר לאדם שאוכל את פרי הגפן, או לאדם ששותה את היין המופק מפרי הגפן?
והרי הדברים קל וחומר: ומה כשאני שותה את היין המופק מפרי הגפן, אינני מזכיר בברכה את היין עצמו שאותו אני שותה אלא רק את פרי הגפן שממנו מופק היין שאני שותה, כשאני אוכל את פרי הגפן עצמו, אינו דין שאזכיר בברכה את פרי הגפן עצמו?
אכן בדיעבד מי שבירך על ענבים "בורא פרי הגפן" או "על הגפן ועל פרי הגפן" - יצא.
אבל הק"ו אינו במקום, כי את הברכות המיוחדות קבעו לפי חשיבות הדברים ולא לפי שמם, ולענבים אין חשיבות מיוחדת על פני שאר הפירות.
סתם יהודי כתב:אותה שאלה על ברכת "הזן": שבה מזכירים "לחם" ולא חיטה, אבל בברכת "על הגפן" איפכא: מזכירים "פרי" אך לא יין.
ולמען הסר ספק: "גפן" הוא (כדמוכח מקראי טובא כגון מסוף פרשת וישב ועוד) העץ שבו גדלים הענבים שהם ה"פרי" (שממנו מפיקים את היין), כמו שבשיבולת גדלים גרגרי-החיטה שהם הפרי (שממנו מפיקים את הלחם).
איש גלילי כתב:סתם יהודי כתב:אותה שאלה על ברכת "הזן": שבה מזכירים "לחם" ולא חיטה, אבל בברכת "על הגפן" איפכא: מזכירים "פרי" אך לא יין.
ולמען הסר ספק: "גפן" הוא (כדמוכח מקראי טובא כגון מסוף פרשת וישב ועוד) העץ שבו גדלים הענבים שהם ה"פרי" (שממנו מפיקים את היין), כמו שבשיבולת גדלים גרגרי-החיטה שהם הפרי (שממנו מפיקים את הלחם).
המוציא מברכים על כל לחם, גם אם לא נעשה מחיטה.
ביליצר כתב:ק"ו אין כאן כי תיקנו ברכה מיוחדת ליין ואין בענבים מעלה יתירה משאר פירות.
ביליצר כתב:הינך עכשיו בעצם שואל למה באמת אם כבר שינו את הברכה למה לא יתייחסו ישירות ליין עצמו,
אז הנה לך לינק http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 18_108.pdf
גבול ים כתב:עי' היטב בגמ' ברכות לה: היכי נבריך, נבריך בורא פרי הזית וכו'. וברש"י שם, שבאמת הברכה היא על הענבים, שהיין הוא גוף הענב [שהרי אינו נידון כיוצא וכזיעה, ואכ"מ] ורק הברכה המיוחדת לענבים היא כשאוכל את הפרי בצורתו המעולה ולא באכילת הפרי השלם שאין בו שבח יותר מכל פרי אחר. משא"כ לחם אינו גוף החיטה, שהרי נשתנה בלישה ואפיה ולכן לא שייך לברך על הפרי, ופשוט.
עזריאל ברגר כתב:גבול ים כתב:עי' היטב בגמ' ברכות לה: היכי נבריך, נבריך בורא פרי הזית וכו'. וברש"י שם, שבאמת הברכה היא על הענבים, שהיין הוא גוף הענב [שהרי אינו נידון כיוצא וכזיעה, ואכ"מ] ורק הברכה המיוחדת לענבים היא כשאוכל את הפרי בצורתו המעולה ולא באכילת הפרי השלם שאין בו שבח יותר מכל פרי אחר. משא"כ לחם אינו גוף החיטה, שהרי נשתנה בלישה ואפיה ולכן לא שייך לברך על הפרי, ופשוט.
סברא יפה.
ביליצר כתב:סברא יפה מאוד אך נסתרת מהמשנה ומגמרא כפי שהעליתי לפניך
ביליצר כתב:עכשיו ששינית את משנתך מן הקצה צריך לחקור מהיכן דנת ,הבאת רשי לה עב שכאילו מתייחס ליין עצמו שהינו גוף הפרי ,
היכן רשי זה? ,רשי בס"ה אומר דבברכת בורא פרי הזית יש כפל לשון מה שאין כן בבורא פרי הגפן,
לדעת רוב המפרשים, המשמע של 'לחם' בפסוק 'לחם מן הארץ' הוא 'מזון' (שהרי אין מוציא ככרות לחם מן הארץ). 'לחם מן הארץ' לעומת 'לחם מן השמים'. וכן הוא אומר: 'לחם אשה', 'לחם אלדיך'.סתם יהודי כתב:אותה שאלה על ברכת "הזן", שבה מזכירים "לחם" ולא חיטה.
לא עלתה על לב־איש לברך על הפת 'בורא פרי הארץ'.ביליצר כתב:ריטב"א: חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ומשום הכי לא אמרינן ביה בורא פרי הארץ או המוציא לחם מן האדמה, כי כל חד וחד מברכין עליה כלישנא דקרא, בלחם כתיב להוציא לחם מן הארץ ובפירות כתיב ולקחת מראשית כל פרי האדמה.
היוצא: על הפת היה צריך לברך בורא פרי הארץ [החיטה] אלא דאסמכוהו אקרא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 479 אורחים