עושה חדשות כתב:לכאו' מותר.
סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:לכאו' מותר.
אם כן צע"ק למה לא מצאנו עיצה זאת בפוסקים, כדי להינצל בעתיד מברכות לבטלה אם יסתפק בחודש חשוון.
עושה חדשות כתב:סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:לכאו' מותר.
אם כן צע"ק למה לא מצאנו עיצה זאת בפוסקים, כדי להינצל בעתיד מברכות לבטלה אם יסתפק בחודש חשוון.
כי יש עיצות יותר טובות...
יאיר כתב:מה הבעיה? יתפלל מסידור קבוע (או מספר סידורים שלו) ובחורף יסמן בעיגול או בקו מתחת ל'ותן טל ומטר'
(ובקיץ הפוך).
יאיר כתב:אני באמת לא מבין...
אתה רוצה שיתקנו לבקש מטר כל השנה - דבר שיזיק ודאי לתבואה ועוד?!?
אוצר החכמה כתב:ברור שאסור זה גובל בליצנות וחברותא כלפי שמיא.
אוצר החכמה כתב:לסיפור על הגרש"ד אע"פ ששם אין זה עניין של ליצנות כזה איני מאמין.
(וכמדומני שהוא ליצנות של הכותב, הלא אם זוכר בשומע תפילה למה ישכח ברצה שהוא מייד אחריו )
ח"ו אין בזה שום ליצנות. הגע בעצמך, האם האחרונים התלוצצו ח"ו כאשר, לגבי מקומות בחו"ל (כגון בארגנטינה) - שבהם שוררת עונת הגשמים בזמן שבארה"ק שורר קיץ - ושבהם שורר קיץ בזמן שבארה"ק שוררת עונת הגשמים, פסקו אותם אחרונים שהיהודים הגרים באותם המקומות שבחו"ל נכנסים לבית הספק באיזו תקופה בשנה עליהם לבקש מטר בתפילה, ולכן כדי לצאת מידי הספק, מוטב שיבקשו מטר כל השנה בשומע תפילה (ואל יבקשו כלל בברכת השנים)!
אוצר החכמה כתב:ח"ו אין בזה שום ליצנות. הגע בעצמך, האם האחרונים התלוצצו ח"ו כאשר, לגבי מקומות בחו"ל (כגון בארגנטינה) - שבהם שוררת עונת הגשמים בזמן שבארה"ק שורר קיץ - ושבהם שורר קיץ בזמן שבארה"ק שוררת עונת הגשמים, פסקו אותם אחרונים שהיהודים הגרים באותם המקומות שבחו"ל נכנסים לבית הספק באיזו תקופה בשנה עליהם לבקש מטר בתפילה, ולכן כדי לצאת מידי הספק, מוטב שיבקשו מטר כל השנה בשומע תפילה (ואל יבקשו כלל בברכת השנים)!
מה הדמיון? שם האדם באמת צריך גשם בימות הקיץ (ובימות החורף מבקש גשם כי אולי כך תיקנו חז"ל שיבקשו משום צורך המקומות האחרים) כך שכשהוא מבקש גשם הוא מתכוון ברצינות. אבל כאן הוא עושה לעג וקלס מהתפילה, שאינו רוצה באמת לבקש מהקב"ה, אלא הופך אותה למגרש אימונים שלו.
סתם יהודי כתב:אוצר החכמה כתב:ח"ו אין בזה שום ליצנות. הגע בעצמך, האם האחרונים התלוצצו ח"ו כאשר, לגבי מקומות בחו"ל (כגון בארגנטינה) - שבהם שוררת עונת הגשמים בזמן שבארה"ק שורר קיץ - ושבהם שורר קיץ בזמן שבארה"ק שוררת עונת הגשמים, פסקו אותם אחרונים שהיהודים הגרים באותם המקומות שבחו"ל נכנסים לבית הספק באיזו תקופה בשנה עליהם לבקש מטר בתפילה, ולכן כדי לצאת מידי הספק, מוטב שיבקשו מטר כל השנה בשומע תפילה (ואל יבקשו כלל בברכת השנים)!
מה הדמיון? שם האדם באמת צריך גשם בימות הקיץ (ובימות החורף מבקש גשם כי אולי כך תיקנו חז"ל שיבקשו משום צורך המקומות האחרים) כך שכשהוא מבקש גשם הוא מתכוון ברצינות. אבל כאן הוא עושה לעג וקלס מהתפילה, שאינו רוצה באמת לבקש מהקב"ה, אלא הופך אותה למגרש אימונים שלו.
קודם הבה נדייק בניסוח: לא "להפוך את התפילה למגרש אימונים" ח"ו, אלא רק להשתמש בכלל "שואל אדם כל צרכיו בשומע תפילה" כדי להימנע בעתיד מלהיכנס לבית הספק וכך להימנע בעתיד מברכות לבטלה. וכמו שמצינו כמה וכמה פעמים שהפוסקים משתמשים בכלל הנ"ל כדי להימנע מלהיכנס לבית הספק, כגון שכאשר האדם מסופק האם ביקש מטר בברכת השנים, וכבר התחיל בברכה הבאה, אז מציעים לו שיבקש מטר בשומע תפילה כדי לצאת מידי ספקו הנ"ל.
שנית, אני באמת לא מבין למה לדעתך, כאשר אותם הפוסקים מורים שתושב ארגנטינה יבקש מטר בשומע תפילה כל השנה כולל בעונה שבה בארצו שורר קיץ - רק בגלל "אולי" (דהיינו "כי אולי כך תיקנו חז"ל" כלשונך דהיינו כי אולי אם לא ינהג כהוראת הפוסקים הנ"ל אז יהיה עלול לעבור על תקנת חז"ל) - אז זה לא נקרא בעיניך "להפוך את התפילה למגרש" המיועד להימנע מהספק שעלול להתעורר בגלל האולי הנ"ל, אבל כאשר מציעים (כהצעתי) שהאדם יבקש מטר בשומע תפילה כל השנה - שוב רק בגלל "אולי" (דהיינו בגלל שאולי אם לא ינהג כהצעתי אז יהיה עלול להיכנס בחודש חשוון לבית הספק בדרך שתגרום לו בודאות לברך ברכות לבטלה) - אז זה כבר כן נקרא בעיניך "להפוך את התפילה למגרש" המיועד להימנע בעתיד מהספק דהיינו להימנע מהאולי הנ"ל.
אוצר החכמה כתב:סתם יהודי כתב:אוצר החכמה כתב:מה הדמיון? שם האדם באמת צריך גשם בימות הקיץ (ובימות החורף מבקש גשם כי אולי כך תיקנו חז"ל שיבקשו משום צורך המקומות האחרים) כך שכשהוא מבקש גשם הוא מתכוון ברצינות. אבל כאן הוא עושה לעג וקלס מהתפילה, שאינו רוצה באמת לבקש מהקב"ה, אלא הופך אותה למגרש אימונים שלו.
קודם הבה נדייק בניסוח: לא "להפוך את התפילה למגרש אימונים" ח"ו, אלא רק להשתמש בכלל "שואל אדם כל צרכיו בשומע תפילה" כדי להימנע בעתיד מלהיכנס לבית הספק וכך להימנע בעתיד מברכות לבטלה. וכמו שמצינו כמה וכמה פעמים שהפוסקים משתמשים בכלל הנ"ל כדי להימנע מלהיכנס לבית הספק, כגון שכאשר האדם מסופק האם ביקש מטר בברכת השנים, וכבר התחיל בברכה הבאה, אז מציעים לו שיבקש מטר בשומע תפילה כדי לצאת מידי ספקו הנ"ל.
שנית, אני באמת לא מבין למה לדעתך, כאשר אותם הפוסקים מורים שתושב ארגנטינה יבקש מטר בשומע תפילה כל השנה כולל בעונה שבה בארצו שורר קיץ - רק בגלל "אולי" (דהיינו "כי אולי כך תיקנו חז"ל" כלשונך דהיינו כי אולי אם לא ינהג כהוראת הפוסקים הנ"ל אז יהיה עלול לעבור על תקנת חז"ל) - אז זה לא נקרא בעיניך "להפוך את התפילה למגרש" המיועד להימנע מהספק שעלול להתעורר בגלל האולי הנ"ל, אבל כאשר מציעים (כהצעתי) שהאדם יבקש מטר בשומע תפילה כל השנה - שוב רק בגלל "אולי" (דהיינו בגלל שאולי אם לא ינהג כהצעתי אז יהיה עלול להיכנס בחודש חשוון לבית הספק בדרך שתגרום לו בודאות לברך ברכות לבטלה) - אז זה כבר כן נקרא בעיניך "להפוך את התפילה למגרש" המיועד להימנע בעתיד מהספק דהיינו להימנע מהאולי הנ"ל.
לא דמי כלל.
אנשים רציניים מתכוונים למה שהם אומרים לקב"ה.
אם הם צריכים גשם, או שהם חושבים שיתכן שהם צריכים לבקש גשם עבור אחרים כי כך תיקנו חז"ל, הם מתכוונים באמת לבקש מהקב"ה גשם.
אבל אותו אחד שעושה את הרעיון שלך עושה צחוק מהבקשה ואומר ותן טל ומטר לברכה כשאינו רוצה שהקב"ה
יתן טל ומטר לברכה, וכמו שאמר ר"א בתענית ב ע"ב אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר כי לא עולה על הדעת לבקש מהקב"ה דבר ולא להתכוון באמת אלא להשתמש בזה לצורך אחר. (ואם הוא רוצה להנצל מאיסורים ע"י זה על כעין זה אומרת הגמרא בברכות חברותא כלפי שמיא.)
הוא הדין בנדון דידן: בתוך תוכי הייתי באמת שמח אם הקב"ה היה מוריד גשמי ברכה כל יום (כפי שאגב קורה בארצות המונסון)
אוצר החכמה כתב:הוא הדין בנדון דידן: בתוך תוכי הייתי באמת שמח אם הקב"ה היה מוריד גשמי ברכה כל יום (כפי שאגב קורה בארצות המונסון)
המבקש בקיץ ותן טל ומטר לברכה חוזר משום שהם סימן קללה ותל"מ.
אוצר החכמה כתב:הוא מאמין בדברי חז"ל שאמרו שהוא סימן קללה.
אוצר החכמה כתב:ואם...מבקש בשביל להתאמן הרי הוא עושה צחוק מהתפילה.
אוצר החכמה כתב:מצטער. אבל אני הגעתי לגבול היכולת שלי להסביר שאין המקרים דומים כלל. נמשיך בעז"ה לדון בנושאים אחרים.
יאיר כתב:אגב, מותר לברך על סוכר במקרה שאתה מסופק אם לברך אדמה/מזונות?
יאיר כתב:אני לא בטוח ב-100% אבל לפי מה שאני זוכר אסור לכתחילה לפטור בברכה אחרת (ואפילו בדיעבד איני בטוח שזה פוטר) אלא במקרה כזה יהיה עליך לאכול פרי שברכתו אדמה ועוד מאכל מזונות, ולכוון לפטור את המאכל המסופק (או ע"י 'המוציא'...).
עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד להוסיף תוספת קבועה באחת מברכות שמונה עשרה, שתיאמר בכל יום ובלי מחשבה - זאת ממש "חברותא כלפי שמיא" ודבר בלתי רצוי.
דיינו בנוסח הקבוע שאנחנו לא מספיק מכוונים בו, אז למה להוסיף דברים שגם אותם נאמר בלי לכוון בהם??
סתם יהודי כתב:עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד להוסיף תוספת קבועה באחת מברכות שמונה עשרה, שתיאמר בכל יום ובלי מחשבה - זאת ממש "חברותא כלפי שמיא" ודבר בלתי רצוי.
דיינו בנוסח הקבוע שאנחנו לא מספיק מכוונים בו, אז למה להוסיף דברים שגם אותם נאמר בלי לכוון בהם??
כבר הקדימך הרב אוצר החוכמה, וראה את תגובתי לו, כאן: viewtopic.php?f=17&t=24630#p247792 , החל מד"ה "לגופו של עניין".
עזריאל ברגר כתב:סתם יהודי כתב:עזריאל ברגר כתב:לפענ"ד להוסיף תוספת קבועה באחת מברכות שמונה עשרה, שתיאמר בכל יום ובלי מחשבה - זאת ממש "חברותא כלפי שמיא" ודבר בלתי רצוי.
דיינו בנוסח הקבוע שאנחנו לא מספיק מכוונים בו, אז למה להוסיף דברים שגם אותם נאמר בלי לכוון בהם??
כבר הקדימך הרב אוצר החוכמה, וראה את תגובתי לו, כאן: viewtopic.php?f=17&t=24630#p247792 , החל מד"ה "לגופו של עניין".
נכון שיש לך תירוץ טוב, אבל עדיין לקבוע נוסח שלא קבעוהו חז"ל, ושאתה יודע שייעשה בקביעות בלא כוונה - זה לא יכול להתבסס על הדין של שאילת צרכיו בתוך שמו"ע.
בברכה המשולשת כתב:לכאורה קשור גם לדברי מרנא הגר"ח מוולוז'ין (וכמדומני שכבר כתב כן רבינו היעב"ץ) שאין לומר וידוי בכל יום בשומע תפילה כדי שלא יהיה כקובע נוסח
עושה חדשות כתב:לכאו' מותר.
שמעתי על הגר"ש דביליצקי שנוהג בר"ח להזכיר כבר בברכת שמע קולינו את ר"ח, בהזכרה קצרה כמו "וזכרינו לטובה ביום ר"ח הזה" או כיו"ב, כדי שאם ישכח ב'רצה' להזכיר יעו"י כבר יצא יד"ח.
יבוא אי"ס לאשר או להכחיש.
אוצר החכמה כתב:לסיפור על הגרש"ד אע"פ ששם אין זה עניין של ליצנות כזה איני מאמין.
(וכמדומני שהוא ליצנות של הכותב, הלא אם זוכר בשומע תפילה למה ישכח ברצה שהוא מייד אחריו )
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים