נסתפקתי האם בנר שבת שכתבה אחר ההדלקה האם זקוק לה להדליק עוד פעם, והאם בברכה? או אין זקוק לה.
ואבקש שכל מי שיש לו קצת מראה מקומות באחרונים שכבר דברו מזה [אני עוד לא מצאתי באחרון בפירוש שדן בשאלה זו] נא להעלות את זה כאן. תודה
עושה חדשות כתב:חידושי המאירי בעירובין סח.
מן השורה כתב:א] בביאור הלכה סי' רס"ג כתב שאם יכבה לפני הלילה הו"ל ברכה לבטלה. מוכח לכאו' שכבתה זקוק לה
ב] הרמב"ן בשבת (במקום המקביל למאירי הנ"ל ) כתב שבשבת הוא אנוס. משמע שאם היה יכול היה חייב להדליק. [ובמאירי יתכן שכוונתו ג"כ שהוא אנוס ולכן לא תיקנו מצות הדה"נ אלא בהדלקה גרידא. וצ"ע. ונפק"מ אולי ליו"ט. וצ"ע]
ג] הראשונים בפסחים ז': הקשו על השיטה שמצוה נמשכת מברך בל', מחנוכה שכבתה אין זקוק לה. ולמה לא הקשו גם משבת.
ד] [הרעק"א תנינא סי' י"ג הביא ראיה שחנוכה א"א לברך משום נמשכת בגלל שאין זקוק לה. ואילו בשבת מפורש במג"א סי' רס"ג שיכולה בעיקרון לברך. (צריך בדיקה, ואינני בסוגי' כעת)].
ה] משום עונג שבת צריך להדליק, עיי' משנת יעבץ (הרב ז'ולטי) מועדים בעניני חנוכה שכתב כסברא זו.
מכ"ז נראה שנר שבת כבתה זקוק לה, רק צ"ע על הברכה.
ונפק"מ בכ"ז ליו"ט אפילו אחרי כניסת היו"ט. ולכאו' יימשך מצות הדלקה זו כל זמן סעודת היו"ט, אולם צ"ע שמא לא פלוג משבת, כדמצינו בעוד דברים דלא פלוג משבת.
אלא שבזה"ז צ"ע כל הדלקת נר ביו"ט אחרי שלכאו' אי"ז צורך, והבו דלא לוסיף עלה, וצ"ע.
יערוסלב כתב:אבל לי כ"ז צ"ע דאה"נ שזהו הסיבה העיקרי להדליק נר של שבת, אבל כל זה הוא סיבת הדבר למה החכמים עשוי בכלל מצות ותקנה להדליק, ואם אחד הדליק את נר של שבת כבר קיים התקנה, אז מה איכפת לי שעכשיו חושך, המצוה הוא כבר עשה, אתה מבין? במילים אחרים שכל הסיבה הוא רק למה תקנוה חכמים את הנר של שבת, אבל לא ששהסיבה שייך בפועל שצריך להדליקה עוד פעם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים