שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.
שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.
בברכה המשולשת כתב:שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.
הצירוף הוא על-פי דין הדלקה בבית כנסת והסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום שמתפללים בו יחד עם הסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום כינוס גדול
גבול ים כתב:בברכה המשולשת כתב:שער כותש כתב:הרב ברכה משלשת,
מה יש לצרף כאן זיכוי לאלה שלא מדליקין רח"ל?
שיענו אמן לבטלה על ברכה לבטלה ובכך יוסיפו עוון על עוונם?!
אתמהה.
באותה מדה אפשר לברך בפני רבים שלא זכו ל"ע ליטול לולב וע"מ לזכותם לברך על לימון והירדוף.
הצירוף הוא על-פי דין הדלקה בבית כנסת והסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום שמתפללים בו יחד עם הסברא שבי"כ לאו דווקא אלא כל מקום כינוס גדול
כלומר, שאין הטעם קשור לזיכוי אלו שלא זכו להדליק, כמו בבית הכנסת?
ולפי"ז כל אסיפת ציבור או מסיבה המונית מחייבת בהדלקה בברכה גם אם כולם הדליקו בבית, שהרי בית הכנסת לאו דוקא!
ומאיזה סדר גודל של ציבוריות יש להדליק? מנין של יהודים? שהרי בי"כ לאו דוקא !
והאם גם בקרמלין יש ענין שהחנוכיה תהיה בדרום שהרי בי"כ לאו דוקא או שמספיק שהקנים לא יהיו באלכסון ח"ו.
בברכה המשולשת כתב:וכי אני אמרתי שאני מברך בכה"ג, ח"ו
ובכן למען הסר ספק- מעולם לא עשיתי זאת ובעז"ה גם לא אעשה.
אמציה בארי כתב:שאלה ידועה ומפורסמת, וכבר דנו בזה גדולים וטובים.
בספרו של הרב רסקין 'נתיבים בשדה השליחות' (ח"ב, אינני זוכר מספר העמוד. מצוי באוצר), נכתב מאמר ארוך בנושא, ומסקנתו שמותר לברך שלא גרע מחנוכיה המוצבת בביהכ"נ, ושם גם הביא מדבריו של הגר"ע יוסף זצ"ל והרב משאש זצ"ל. עיי"ש ותמצא נחת.
גם הרב גינזבורג נימק באריכות בחוברת החב"דית 'התקשרות' (גילי' 696) שניתן לברך כשם שמברכים על חנוכיות של בתי כנסת.
מאידך הרב סלונים מירושלים בספרו 'שערי הלכה' (כמודמה שהדברים פורסמו בח"ב) פסק שאין לברך.
[אגב הרב מרדכי אליהו מספר שפעם הזמינו אותו לברך על חנוכיה שכזו, והוא סירב לברך אלא לאחר שהתפללו במקום ערבית, ומעולם תמהתי על סברתו, שהרי ע"י תפילה ארעית לא הפך המקום לדין ביהכנ"ס, ומה הועיל בתפילתו?!].
שער כותש כתב:רבי משלשת,
רק כתבתי אודות נימוקך המשונה ש'מצרפים' את זה שיש כאלו שרח"ל לא ידליקו וכו'
ובכן, בהלכה יש מושג של צירוף כמה טעמים הלכתיים יחדיו שאפי' אם הם דחוקים והשיטות דחויות מ"מ בהצטרף כמה מהם סומכים על זה.
אבל לא שייך 'לצרף' טעמים חיצוניים מוזרים שאין להם ולהלכה כלום במשותף
אשי ישראל כתב:ועוד הערה:
יש כאלו שפוסקים שגם מי שלן בשדה יכול להדליק שם בברכה, אע"פ שאין לו בית (מיד אביא את הפוסקים הללו).
האם לפי זה יש יותר מקום להקל בנידון דידן?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים