בברכה המשולשת כתב:הרי אחותם דינה היתה בדיוק בת גילו של יוסף
ולגבי בתו של יוסף- הרי מצאנו שאדם נושא אשה צעירה ממנו בכמה שנים כדאמרו חז"ל נושא אדם את בת אחותו
תוכן כתב:כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.
תוכן כתב:כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.
זקן ששכח כתב:תוכן כתב:כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.
לא זכיתי להבין את שאלתך.
וכי האחים שאלו שאלה שיש לו להשיב עליה?! הרי זו שאלה רטורית, שאלה שבאה להביע תמיהה של זעם ותו לא, כך שכל התעמקות בשאלה עצמה איננה רלוונטית, כי בודאי לא באה להביע אף לא רמז למציאות שהיה מבקש את בתם וכו'.
מן השורה כתב:שמענינו של החתן לדעת מי הם אחי הכלה ומי אבי הכלה. אבל אין זה מתאים לאפשרות של "אחותך היינו מבקשים", כי אין זה מתפקידו של האח לברר על החתן.
פלתי כתב:לא היה רש"י יכול לפרש כדבריך, דהלא אין לאחים "בת משותפת" ומה שייך לומר בתנו? וגם ליכא לפרש דהכוונה לבתו של אחד מאיתנו, שא"כ יוסף היה מדבר אל אבי הבת באופן פרטי ולא בא בחקירות אצל כל האחים. ומזה הוכרח רש"י לפרש שהכוונה לאחותנו, שיש לה שייכות אצל כל האחים.
קוויטל כתב:פלתי כתב:לא היה רש"י יכול לפרש כדבריך, דהלא אין לאחים "בת משותפת" ומה שייך לומר בתנו? וגם ליכא לפרש דהכוונה לבתו של אחד מאיתנו, שא"כ יוסף היה מדבר אל אבי הבת באופן פרטי ולא בא בחקירות אצל כל האחים. ומזה הוכרח רש"י לפרש שהכוונה לאחותנו, שיש לה שייכות אצל כל האחים.
לא הבנתי דבריך הלא גם לרש"י לא שייך לומר בתך "היינו מבקשים" דאין לאישה בעלים משותפים.
אוצר החכמה כתב:אני חושב שהפשט הוא משום שזה הוא דרך כבוד ליוסף.
היינו שאדם נושא את בתו של פלוני וזה חשיבותו שנעשה חתן אצל המלך, ואין עיקר חשיבות לשאת אשה משום אחיה. וממילא כיוון שהוא החשוב והמשנה למלך מציינים וכי לשאת את בתך היינו מבקשים או שאתה בא לשאת את אחותינו (בת אבינו החשוב).
אוצר החכמה כתב:אני חושב שהפשט הוא משום שזה הוא דרך כבוד ליוסף.
היינו שאדם נושא את בתו של פלוני וזה חשיבותו שנעשה חתן אצל המלך, ואין עיקר חשיבות לשאת אשה משום אחיה. וממילא כיוון שהוא החשוב והמשנה למלך מציינים וכי לשאת את בתך היינו מבקשים או שאתה בא לשאת את אחותינו (בת אבינו החשוב).
פלתי כתב:שוב חשבתי שלכאורה עד כמה שהיה ידוע לעולם אודות יוסף, לא היתה לו כלל אחות וא"כ ל"ק מידי
פלתי כתב:ברור שהיו לו אחיות, אבל אף אחד במצרים לא ידע עליהן. זו כוונתי. וא"כ איך יתכן שיאמרו לו אחותך היינו מבקשים בזמן שאף אחד לא מכיר את אחותו, לא במצרים ולא בשום מקום בעולם.
זקן ששכח כתב:פלתי כתב:ברור שהיו לו אחיות, אבל אף אחד במצרים לא ידע עליהן. זו כוונתי. וא"כ איך יתכן שיאמרו לו אחותך היינו מבקשים בזמן שאף אחד לא מכיר את אחותו, לא במצרים ולא בשום מקום בעולם.
א. אילו היו תושבי מצרים, הרי שגם אם לא ידעו עדיין היה להם לחשוש.
ב. כאשר אנו מדברים לגבי השבטים, אין כל סברא שידעו ויכירו את כל ענפי משפחתו, שהרי הם כאורחים לרגע.
פלתי כתב:כל העולם שמע על יוסף. כולם ידעו שהוא לבד ואין לו איש בעולם. וא"כ איך יהין איש זר לומר לך וכי אחותך הייתי מבקש?
זקן ששכח כתב:פלתי כתב:כל העולם שמע על יוסף. כולם ידעו שהוא לבד ואין לו איש בעולם. וא"כ איך יהין איש זר לומר לך וכי אחותך הייתי מבקש?
כל העולם שמע על יוסף והבין שהוא לא נולד מהאויר אלא שאין יודעים מי היא משפחתו.
ולגופה של טענה, אכן בלתי סביר והגיוני שיבוא איש זר ויטען לו האם רצית להתחתן עם בתי וכו'.
אלא שכפי שטענתי לעיל מבין כל בר דעת שלא נתכוונו לשאלו שאלה במובן הרגיל שלה. כלומר אף אחד אינו סובר שאכן חשבו על אפשרות של שידוך עם מושל מצרים.
אלא כל כולה של שאלה זו אין בה אלא הבעת תרעומת וכעס על התנהגותו ותו לא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 279 אורחים