בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש

[תוכן]

כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.

[בברכה המשולשת]

הרי אחותם דינה היתה בדיוק בת גילו של יוסף
ולגבי בתו של יוסף- הרי מצאנו שאדם נושא אשה צעירה ממנו בכמה שנים כדאמרו חז"ל נושא אדם את בת אחותו

[לייטנר]

למרות שלא נראה שיש צורך לדייק בביטוי זה, אוסיף את חלקי.

הרי אחותם דינה היתה בדיוק בת גילו של יוסף
ולגבי בתו של יוסף- הרי מצאנו שאדם נושא אשה צעירה ממנו בכמה שנים כדאמרו חז"ל נושא אדם את בת אחותו

עיי' המדרש שאסנת היתה בת דינה ושכם, ובאותה מידה היה יכול להיות איפכא.
אגב, נראה שלאחי יוסף היתה יותר מאחות אחת (אע"פ שסביר שהיתה נשואה).

[פלתי]

כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.

לא היה רש"י יכול לפרש כדבריך, דהלא אין לאחים "בת משותפת" ומה שייך לומר בתנו? וגם ליכא לפרש דהכוונה לבתו של אחד מאיתנו, שא"כ יוסף היה מדבר אל אבי הבת באופן פרטי ולא בא בחקירות אצל כל האחים. ומזה הוכרח רש"י לפרש שהכוונה לאחותנו, שיש לה שייכות אצל כל האחים.

[פלתי]

שוב ראיתי שאלה זו בגור אריה, והוא נותן שם שני הסברים נוספים

[זקן ששכח]

כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.

לא זכיתי להבין את שאלתך.
וכי האחים שאלו שאלה שיש לו להשיב עליה?! הרי זו שאלה רטורית, שאלה שבאה להביע תמיהה של זעם ותו לא, כך שכל התעמקות בשאלה עצמה איננה רלוונטית, כי בודאי לא באה להביע אף לא רמז למציאות שהיה מבקש את בתם וכו'.

[מן השורה]

כתב רש"י בראשית מ"ד י"ט: 'אדני שאל את עבדיו, מתחלה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, בתך היינו מבקשים או אחותנו אתה מבקש'. ויש לדקדק, אם הם היו מבקשים את בתו והוא היה מבקש את אחותם, היינו שיוסף גדול מהם ולפיכך יוסף מתחתן עם אחותם והם מתחתנים עם בתו (למשל, אם יוסף היה מבוגר מהם ב-15 שנה, הרי סביר להניח שיוסף יתחתן עם אחותם והם יתחתנו עם בתו), אבל האמת היא שיוסף היה צעיר מכולם, ואם כן איפכא הול"ל, אחותך היינו מבקשים או בתנו אתה מבקש.

לא זכיתי להבין את שאלתך.
וכי האחים שאלו שאלה שיש לו להשיב עליה?! הרי זו שאלה רטורית, שאלה שבאה להביע תמיהה של זעם ותו לא, כך שכל התעמקות בשאלה עצמה איננה רלוונטית, כי בודאי לא באה להביע אף לא רמז למציאות שהיה מבקש את בתם וכו'.

רש"י שמפרש את השאלה הרטורית הלזו, מצא לנכון לחלק בין "בתך " ל"אחותינו", וכמה שהדבר ביכולתינו אנו צריכים לחפש טעם לזה.

כמדומה שהחילוק נעוץ בזה, השאלה ששאל יוסף, היש לכם אב או אח, מתאים רק לאפשרות של "בתך היינו מבקשים", שאבי הכלה רוצה לדעת מי אבי החתן או מי אחיו. אבל אין זה מתאים לאפשרות של "בתנו היית מבקש", כי אין זה מעניניו של החתן לדעת מי הסבא ומי הדודים.

וכן השאלה הזו היש לכם אב או אח, מתאימה ג"כ לאפשרות של "אחותנו אתה מבקש", שמענינו של החתן לדעת מי הם אחי הכלה ומי אבי הכלה. אבל אין זה מתאים לאפשרות של "אחותך היינו מבקשים", כי אין זה מתפקידו של האח לברר על החתן.

[לייטנר]

שמענינו של החתן לדעת מי הם אחי הכלה ומי אבי הכלה. אבל אין זה מתאים לאפשרות של "אחותך היינו מבקשים", כי אין זה מתפקידו של האח לברר על החתן.

?!

[אוצר החכמה]

אני חושב שהפשט הוא משום שזה הוא דרך כבוד ליוסף.
היינו שאדם נושא את בתו של פלוני וזה חשיבותו שנעשה חתן אצל המלך, ואין עיקר חשיבות לשאת אשה משום אחיה. וממילא כיוון שהוא החשוב והמשנה למלך מציינים וכי לשאת את בתך היינו מבקשים או שאתה בא לשאת את אחותינו (בת אבינו החשוב).

[קוויטל]

לא היה רש"י יכול לפרש כדבריך, דהלא אין לאחים "בת משותפת" ומה שייך לומר בתנו? וגם ליכא לפרש דהכוונה לבתו של אחד מאיתנו, שא"כ יוסף היה מדבר אל אבי הבת באופן פרטי ולא בא בחקירות אצל כל האחים. ומזה הוכרח רש"י לפרש שהכוונה לאחותנו, שיש לה שייכות אצל כל האחים.

לא הבנתי דבריך הלא גם לרש"י לא שייך לומר בתך "היינו מבקשים" דאין לאישה בעלים משותפים.

לגבי החלק דאחותינו אתה מבקש ניתן לומר כיון דהבנים דומין לאחי האם לכך מובן למה יוסף שאל היש לכם אב "או אח" שרצה לברר אם יש לאחותם עוד אחים.
אבל זה לא מספיק על חלק האחר דבתך היינו מבקשים.

[פלתי]

לא היה רש"י יכול לפרש כדבריך, דהלא אין לאחים "בת משותפת" ומה שייך לומר בתנו? וגם ליכא לפרש דהכוונה לבתו של אחד מאיתנו, שא"כ יוסף היה מדבר אל אבי הבת באופן פרטי ולא בא בחקירות אצל כל האחים. ומזה הוכרח רש"י לפרש שהכוונה לאחותנו, שיש לה שייכות אצל כל האחים.

לא הבנתי דבריך הלא גם לרש"י לא שייך לומר בתך "היינו מבקשים" דאין לאישה בעלים משותפים.

לגבי בתך יש ליישב דבתך היינו מבקשים, היינו וכי היה אחד מאיתנו שביקש את בתך? ואע"פ ששאל וחקר את כולם, ניחא, שהשווער רוצה להכיר את אחי החתן.
משא"כ לגבי ביתנו, אם כוונתם היה שהיית רוצה לישא את בתו של אחד מאיתנו, א"כ למה היה לו לבא בחקירה אצל כל האחים?

[לייטנר]

אני חושב שהפשט הוא משום שזה הוא דרך כבוד ליוסף.
היינו שאדם נושא את בתו של פלוני וזה חשיבותו שנעשה חתן אצל המלך, ואין עיקר חשיבות לשאת אשה משום אחיה. וממילא כיוון שהוא החשוב והמשנה למלך מציינים וכי לשאת את בתך היינו מבקשים או שאתה בא לשאת את אחותינו (בת אבינו החשוב).

עיי' מלכים א יא יט

[פלתי]

שוב חשבתי שלכאורה עד כמה שהיה ידוע לעולם אודות יוסף, לא היתה לו כלל אחות וא"כ ל"ק מידי

[קוויטל]

אני חושב שהפשט הוא משום שזה הוא דרך כבוד ליוסף.
היינו שאדם נושא את בתו של פלוני וזה חשיבותו שנעשה חתן אצל המלך, ואין עיקר חשיבות לשאת אשה משום אחיה. וממילא כיוון שהוא החשוב והמשנה למלך מציינים וכי לשאת את בתך היינו מבקשים או שאתה בא לשאת את אחותינו (בת אבינו החשוב).

כדבריך כתוב ברא"ם הובא בגור אריה הנ"ל.

[זקן ששכח]

שוב חשבתי שלכאורה עד כמה שהיה ידוע לעולם אודות יוסף, לא היתה לו כלל אחות וא"כ ל"ק מידי

למה לא היתה לו אחות, הרי בנימין נולד עם שתי תאומות?
ואם התכוונת שלא נולדה עם יוסף תאומה, הרי אף שזה מובא בכמה וכמה מקורות, עדיין יש שיטה נוספת, וכדברי אור החיים בראשית לה יז: 'אכן יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ב קכג.) כי בנימין נולדו עמו ב' תאומות מה שלא נולדו כן עם יוסף כי אם תאומה אחת ע"כ'.

[פלתי]

ברור שהיו לו אחיות, אבל אף אחד במצרים לא ידע עליהן. זו כוונתי. וא"כ איך יתכן שיאמרו לו אחותך היינו מבקשים בזמן שאף אחד לא מכיר את אחותו, לא במצרים ולא בשום מקום בעולם.

[זקן ששכח]

ברור שהיו לו אחיות, אבל אף אחד במצרים לא ידע עליהן. זו כוונתי. וא"כ איך יתכן שיאמרו לו אחותך היינו מבקשים בזמן שאף אחד לא מכיר את אחותו, לא במצרים ולא בשום מקום בעולם.

א. אילו היו תושבי מצרים, הרי שגם אם לא ידעו עדיין היה להם לחשוש.
ב. כאשר אנו מדברים לגבי השבטים, אין כל סברא שידעו ויכירו את כל ענפי משפחתו, שהרי הם כאורחים לרגע.

[פלתי]

ברור שהיו לו אחיות, אבל אף אחד במצרים לא ידע עליהן. זו כוונתי. וא"כ איך יתכן שיאמרו לו אחותך היינו מבקשים בזמן שאף אחד לא מכיר את אחותו, לא במצרים ולא בשום מקום בעולם.

א. אילו היו תושבי מצרים, הרי שגם אם לא ידעו עדיין היה להם לחשוש.
ב. כאשר אנו מדברים לגבי השבטים, אין כל סברא שידעו ויכירו את כל ענפי משפחתו, שהרי הם כאורחים לרגע.

כל העולם שמע על יוסף. כולם ידעו שהוא לבד ואין לו איש בעולם. וא"כ איך יהין איש זר לומר לך וכי אחותך הייתי מבקש?

[בקרו טלה]

ביאורי מהרא"י (לבעל תרומת הדשן)
פירש רש"י, מתחלה בעלילה באת עלינו למה היה לך לשאול כל אלה בתך היינו מבקשים או אחותינו אתה מבקש וכו'. מק' למה שינה רש"י המליצה לגבי יוסף לומר בתו וגבי אחיו לומר אחותינו, ואדרבה יותר היה לו לומר אחותך גבי יוסף שהרי זקנים ממנו היו כולם, וי"ל דאחר ששאל אם יש לכם אב או אח על כרחך צריכין לומר כך בתך היינו מבקשים כלומר הבת מוטלת על האב להמציא לה קידושין וזיווגים ראויים לפיכך שאל אם יש להם אב, ואז מסתמא יש לכם גם כן אשת אב דאין דרך האיש להיות פנוי והיא סגיא לכלתו ומצירה לה כדאמרינן ביבמות (קיז, א). דאכלה לגורסנא, אבל אם מת האב שוב אין לדאג על החמות דפקע כח ורשותה מבית בעלה, ושוב פירש רש"י או אחותינו היית מבקש לפי ששאל היש לכם אח כי דרך נושא אשה לבדוק באחיה כמו שאמרו רז"ל רוב בנים דומים לאחי האם (בבא בתרא קי, א), והיה רוצה להכיר כל האחים אם יש שמץ באחד מהם:
ועי"ע בנפתלי שבע רצון באריכות

[זקן ששכח]

כל העולם שמע על יוסף. כולם ידעו שהוא לבד ואין לו איש בעולם. וא"כ איך יהין איש זר לומר לך וכי אחותך הייתי מבקש?

כל העולם שמע על יוסף והבין שהוא לא נולד מהאויר אלא שאין יודעים מי היא משפחתו.
ולגופה של טענה, אכן בלתי סביר והגיוני שיבוא איש זר ויטען לו האם רצית להתחתן עם בתי וכו'.
אלא שכפי שטענתי לעיל מבין כל בר דעת שלא נתכוונו לשאלו שאלה במובן הרגיל שלה. כלומר אף אחד אינו סובר שאכן חשבו על אפשרות של שידוך עם מושל מצרים.
אלא כל כולה של שאלה זו אין בה אלא הבעת תרעומת וכעס על התנהגותו ותו לא.

[פלתי]

כל העולם שמע על יוסף. כולם ידעו שהוא לבד ואין לו איש בעולם. וא"כ איך יהין איש זר לומר לך וכי אחותך הייתי מבקש?

כל העולם שמע על יוסף והבין שהוא לא נולד מהאויר אלא שאין יודעים מי היא משפחתו.
ולגופה של טענה, אכן בלתי סביר והגיוני שיבוא איש זר ויטען לו האם רצית להתחתן עם בתי וכו'.
אלא שכפי שטענתי לעיל מבין כל בר דעת שלא נתכוונו לשאלו שאלה במובן הרגיל שלה. כלומר אף אחד אינו סובר שאכן חשבו על אפשרות של שידוך עם מושל מצרים.
אלא כל כולה של שאלה זו אין בה אלא הבעת תרעומת וכעס על התנהגותו ותו לא.

אתה צריך להבין משהו אחד, כאן מדובר על אחד האנשים החשובים בעולם, וצריך לשקול כל מילה לפני שאומרים אותה. הם אמרו לו דברים קשים ממילא, והיו צריכים להזהר מאד שלא לעבור את הקו האדום.
ובכן, תגיד אתה. כיון שכולם יודעים שמשפחתו עלומה ובלתי נודעת, שמא היתה לו אחות ומתה? שמה יש לו אחות פגועת נפש או פגועת גפיים. או אולי יש לו אחות אחת בלבד נשואה?
איך אפשר לומר לו דברים על אחותו, כל זמן שלא יודעים אם יש לו בכלל אחות, או אם יש לו ולא יודעים מה מצבה?
למעשה מלכתחילה לא ראיתי הענין אלא כפטפוטי דאורייתא, אין כאן לימוד תורה ולא כלום. סתם ספקולציות. כך שאם אתה רוצה תקבל, ואם לא אז לא. אני לא אעמוד על הדברים הרעועים בלא"ה.