עושה חדשות כתב:שח לי ידיד, כאשר פגש את הגר"ח בהזדמנות, וסיפר לו שהוא לומד כעת מס' ב"ב, חד לו חידה,
הנה שיעור בגד הוא ג' אצבעות, אמנם בגד שק שיעורו גדול יותר לענין טומאה, האם כך הוא הדין גם לענין חליפין.
הבא ראיה מן המסכת -כך אמר לו, ואפרסם שמך בכל אירופה!
אחר זמן מצא ידידי את התשובה,
עי' תוס' ב"ב קעג:
מתוך חשוקי חמד -
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר שאין כאן גניבת דעת, אלא יש כאן סייעתא דשמיא, והביא לזה ראיה שכעין מעשה זה אירע לרבי יצחק אלחנן וכו' וכמקרה הזה, קרהו גם בנוסעו לקבל הרבנות נאווארעדאק, ודרכו היה לפני שבתו בעגלה, לעיין באיזה ספר למען יהיה הענין הזה להגות בו בדרך. ובמקרה שם עינו בדברי תוספות אחד... והנה למחרת יום בואו לנאווארעדאק באו אליו כל הלומדים, ומה נפלא היה המקרה כי הלומדים החלו לפלפל אתו באותה סוגיא בדברי התוס' הזה. ושמעתי מגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שהנידון היה דהרי ידוע שהרוצה לקנות בבגד קנין סודר, צריך לתפוס בה שיעור ג' אצבעות, והוא משום ששיעור קבלת טומאה בבגד הוא ג' אצבעות. מה הדין בבא לקנות בשק, ששיעור קבלת טומאה שלו היא ד' אצבעות, האם צריך לתפוס ד' אצבעות כשיעור חשיבות לגבי טומאה? ור' יצחק אלחנן אמר שיש לפשוט ספק זה מדברי התוס' בב"ב (דף קעג ע"ב ד"ה חסורי) שכתבו שקונים בכליו של קונה, וכגון דנקיט ביה שלש על שלש, דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי, ואין חילוק בין עור לשק, כדאמרינן בשנים אוחזין דף ז ע"א כיון דנקיט ביה שלש על שלש, יעו"ש.
וע"ע שו"ת באר יצחק חלק חושן משפט סימן ה.