הודעהעל ידי מלאעולם » א' ינואר 03, 2016 5:30 pm
מתוך פורום בחדרי:
הגר"י קליינר היה דמות יחודית בחייו ובמותו לא הניח שכמותו.
הוא נולד לאביו הרה"ח ר' משה קליינר יהודי חסידי שעלה מגרמניה.
אביו נועץ עם שכנו הגרא"י פינקל זצ"ל לאיזו ישיבה לשלוח את הבן, ונענה, כי בימים אלו נפתחת ישיבה חדשה בבאר יעקב ע"י הגרמ"ש שפירא והגר"ש וולבה, וכדאי לשלוח לשם.
הוא הלך לבאר יעקב שם שקד על תלמודו שנים רבות והתעלה מאד, ובשנת תשי"ז עבר ללמוד בישיבתו של הגרי"ד מבריסק זצ"ל, ואז נכנס פעמים רבות לשוח בד"ת עם אביו רשכבה"ג הגרי"ז מבריסק.
לאחר מספר שנים עבר ללמוד בישיבת מיר, ושם נודע כאחד מהאריות שבחבורה.
בשנת תשכ"ו פתח את ישיבתו בבית הכרם, במשך שנים רבות (עד לשנת תשנ"ב) טיפח וגידל תלמידים רבים, חלקם הגדול באו מבתים שאינם של תורה, והם הפכו לבני תורה מובהקים, מרביצי תורה, ועסקנים מסורים למען הכלל.
הוא פתח סמינרים ליהדות, בהולנד בשבדיה בדנמרק ובצרפת, ועל ידם הגיעו לארץ בני נוער שהפכו לבני תורה.
לאחר זמן פתח כוללים בדנמרק ובצרפת, הקים את מפעל תורה לעם, והיה מראשוני העוסקים בקירוב רחוקים.
במקביל היה כותב מאמרים בגליון 'לחושבי שמו' (שהיה בימים ההם בטאונם של בני התורה), ושקד רבות לחיזוק חומות היהדות, ועולם התורה.
הטיב לומר בשעת ההלויה בנו הג"ר זאב, אבא היה קנאי, אך מעולם לא נלחם באיש, בקנאותו פעל ועשה מעשים לבנין היהדות, ולא עסק בדיבורים. כשעשה ופעל לא חפץ שיוזכר שמו, כי פעל ועשה לשם שמים.
לאחר 25 שנים סגר את הישיבה, ופתח כולל לאברכים מצויינים, שם מסר שיעורים ולימד את רוב המסכתות שאינם במחזור הישיבתי, כמו במסכתות בסדרי מועד וקדשים, הוא מסר שיעורים על כל מסכת מתחילתה ועד סופה, והם הודפסו בסדרת הספרים 'נחמת ישורון' שממנה יצאו עד כה 18 כרכים.
כמו כן מסר שיעורים בפני תלמידיו במקצועות רבים, בתורה ובנ"ך, שיעור קבוע מסר בספר ירמיהו במשך 40 שנה, כל שבוע פסוק.
הוא התאפיין במחשבה יחודית מקורית ומעמיקה, בכשרון מבריק, וביכולת ביטוי נדירה, היה עמקן בכל הליכותיו, והתקשה לסבול את הרדידות המאפיינת את דורינו.
בשנותיו האחרונות התייסר ביסורים קשים ומרים, למרות זאת המשיך להתייגע בעסק התורה, המסכת האחרונה שעסק בה מתוך יסורים קשים היתה מסכת עירובין, כשנשאל ע"י בנו איך יכול ללמוד במצבו סוגיות חמורות שכאלו, השיב, לא ללמוד עירובין יהיה יותר קשה.
לפנות בוקר השיב את נשמתו ליוצרו, כשבניו ותלמידיו סובבים את מיטתו וקורים את פסוקי הייחוד.
יהי זכרו ברוך.