בהקדמתו של רבי אברהם בן הגר"א לספרו של אביו - אדרת אליהו הוא כותב אודות אביו בשבחו, הבעיה היא שהחשבון לא מסתדר כלל. וכך הוא כותב:
חכמת המספר והמשלשים, הניף לה ידו והרים לה קולו: בואי נא ברוכה לה' לשערי התורה והיראה, כי גם רבים חללים הפילה, ואת בקיעי בני עמנו ראיתי כי רבו, אולי המאור של תורה יחזירנה למוטב, ותקעתיה יתד במקום נאמן, למען יראו וידעו כי יד ה' עשתה גם זאת. ויאמר אליה ספר אתה בעישורייתא דבי רבי למען תצדק. ותורהו ותאמר אליו: יתמוך דברי לבך, אם נוטלין ששה בנות, עדיין נשאר לו החצי ויותר. ואם שבעה, נותר לו פחות. ובעשרה, נשאר לו מעשרה שלשה וחצי ועוד חלק עשרים ומעט יותר, דהיינו אחד מחמש מאות, ומעט מן המעט יותר. ובכ"ד בנות יותר לו המעשר, ר"ל אחד מעשרה, והוא כלל גדול בחכמת הקבלה