כדאיתא במדרש, כי ישי הזקן היה מונע עצמו מלשכב עם אשתו, והיה לו אמה בבית, ופתה לה לשכב אצלה, והיא אמרה כן. מה עשתה, הלכה לגבירתה ואמרה, גבירתי, זאת הלילה יבוא ישי אצלי, בואי נא את אל חדרי אל משכבי, וישכב עמך הלילה. וכן היה, בא אליה ישי, ויצא ממנו דוד. וזהו שאמר 'אני עבדך בן אמתך'.
ומובא כמה וכמה פעמים בספרי אדונינו החיד"א זי"ע.
ונמצא גם באורך ב'ילקוט המכירי' (תהלים קיח כח).
האם יש מקורות יותר קדומים לזה?