חכם באשי כתב:כבר בספר חסידים מצאנו ביקורת על צורת הלימוד של התוספות. עי' במאמרו של ת"ש, לימוד תורה וכו'. גם ח' סולובייציק כתב על זה בכמה מקומות.
בן_אליעזר כתב:נדמה לי שהי' אשכול בזה מכבר בפורום, אך איני מוצאו בנקל (ואולי הי' רק בדעתו של המהר"ל עצמו, ולא כלל אחרים שנטו כמותו?)
בברכה המשולשת כתב:חכם באשי כתב:כבר בספר חסידים מצאנו ביקורת על צורת הלימוד של התוספות. עי' במאמרו של ת"ש, לימוד תורה וכו'. גם ח' סולובייציק כתב על זה בכמה מקומות.
וכבר הוכח שיש לסייג מאוד את דברי החוקרים הנ"ל בעניין זה
והנה הבחורים רכי השנים, אם היה בהם גירסא דינקותא, אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלימודם תוספות, דבר שהוא הוספה. וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם. והכל בגלל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואילו נדפסו פסקי הרא"ש ושאר חידושים שחיברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא, היו הכל לומדים על שיטת ההלכה, אף הנערים הקטנים, כי מה לנערים אל דברים אלו, שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה, כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלימודם. ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שיטת ההלכה, ולא ילמוד עדיין התוספות, כאילו אומרים לו שלא ילמוד כלל, כי אין האב חפץ רק בשם.
חכם באשי כתב:בברכה המשולשת כתב:חכם באשי כתב:כבר בספר חסידים מצאנו ביקורת על צורת הלימוד של התוספות. עי' במאמרו של ת"ש, לימוד תורה וכו'. גם ח' סולובייציק כתב על זה בכמה מקומות.
וכבר הוכח שיש לסייג מאוד את דברי החוקרים הנ"ל בעניין זה
היכן הוכח ועל ידי מי?
אולי היה מקום למתן את הסגנון בו הנ"ל כתבו בשאלה זו, אך לשון המקורות עומדים לצידם.
יעקובי כתב: א) פתח בכד וסיים בחבית. שכן תחלה הוא מתאונן על כך שאינם "רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה" ושהיותר טוב "שיקנה גוף התלמוד קודם". ובקיצור, בקיאות בש"ס. ואילו בהמשך דבריו כמו סטיה חדה מן הנושא ללא כל הודעה מוקדמת, והוא מתאונן על כך שאין "לומדים על שיטת ההלכה", רק דבר הגורם "שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה". ובקיצור, בקיאות בהלכה. אם כן מה היא בעצם דרישתו מן הבחורים קודם כניסתם לחופה, בקיאות בש"ס או בקיאות בהלכה?.
בברכה המשולשת כתב:יעקובי כתב: א) פתח בכד וסיים בחבית. שכן תחלה הוא מתאונן על כך שאינם "רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה" ושהיותר טוב "שיקנה גוף התלמוד קודם". ובקיצור, בקיאות בש"ס. ואילו בהמשך דבריו כמו סטיה חדה מן הנושא ללא כל הודעה מוקדמת, והוא מתאונן על כך שאין "לומדים על שיטת ההלכה", רק דבר הגורם "שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה". ובקיצור, בקיאות בהלכה. אם כן מה היא בעצם דרישתו מן הבחורים קודם כניסתם לחופה, בקיאות בש"ס או בקיאות בהלכה?.
ההלכה היינו הגמרא
ישא ברכה כתב:הרא"ש אמנם כולל בפסקיו הרבה מפסקי התוס', אבל עיקרו הוא פסקי הש"ס, והיינו המסקנות העולות.
בברכה המשולשת כתב:יעויין בפרק השלישי של הספר (המצוי כידוע באוצר)
יעקובי כתב:ישא ברכה כתב:הרא"ש אמנם כולל בפסקיו הרבה מפסקי התוס', אבל עיקרו הוא פסקי הש"ס, והיינו המסקנות העולות.
מחילה אך אין זה נכון. הרא"ש לא כולל "פסקי תוספות", אלא את כל חלקי המשא ומתן באריכות והרחבה. כמו כן אין בשום מקום ברא"ש לשון "מסקנא העולה" או "דינים העולים". לשם כך נועד קיצור פסקי הרא"ש. אבל פסקי הרא"ש והתוספות באותו אופן וסגנון ממש (זולת הוספותיו הרבות מן הרי"ף כידוע), ומי שבכח עיונו יוכל להסיק מן הרא"ש את מסקנת ההלכה, יוכל לעשות זאת גם מן התוספות.
ועשה חיבור הפסקים על דרך האלפסי, והוסיף בהם דברי התוספות, ומדעות בעלי החידושים כרבינו מאיר הלוי, והרמב"ן, ורבינו יונה, וה"ר אברהם שחידשו חידושים אחר בעלי התוספות.
יעקובי כתב:את זה אני מוכן לקבל. שהרא"ש הוא כעין 'קובץ מקוצר' של התוספות. לא מקוצר בעצם התוכן, שלענין זה הוא אכן שוה וזהה לתוספות, אלא מקוצר בכך שלא מעט דיבורים הושמטו, כל שנסובים על חלקים מהמשא ומתן שלא הוצרכו לבוא בדברי הרי"ף והרא"ש. וכ"ש חלקי האגדתות וכו'. יישר. ובזה התיישבה תמיהתי השניה על המהר"ל. אם בכונתך ליישב בזה גם תמיהתי הראשונה, אודה אם תבהיר הכיצד.
יעקובי כתב:בברכה המשולשת כתב:יעקובי כתב: א) פתח בכד וסיים בחבית. שכן תחלה הוא מתאונן על כך שאינם "רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה" ושהיותר טוב "שיקנה גוף התלמוד קודם". ובקיצור, בקיאות בש"ס. ואילו בהמשך דבריו כמו סטיה חדה מן הנושא ללא כל הודעה מוקדמת, והוא מתאונן על כך שאין "לומדים על שיטת ההלכה", רק דבר הגורם "שאינו עומד על שיטת ההלכה על בוריה". ובקיצור, בקיאות בהלכה. אם כן מה היא בעצם דרישתו מן הבחורים קודם כניסתם לחופה, בקיאות בש"ס או בקיאות בהלכה?.
ההלכה היינו הגמרא
מחילה, אבל רק לאחר שהוסיף את הטענה בענין עדיפות לימוד "פסקי הרא"ש", טען שלא לומדים שיטת ההלכה. ברור לגמרי ששיטת ההלכה בדבריו היא כתוצאה מלימוד פסקי הרא"ש.
עדיאל ברויאר כתב:בתקווה שאיני טועה - שמעתי שבישיבתו של ר' שמעון שקאפ לא למדו תוספות בסדר בקיאות אלא רק גמרא ורש"י, וכך גם אצל תלמידו, הרב גוסטמן.
אמנם זה לא בדיוק כמו הדברים שכתבת בשם מהר"ל.
גביר כתב:עדיאל ברויאר כתב:בתקווה שאיני טועה - שמעתי שבישיבתו של ר' שמעון שקאפ לא למדו תוספות בסדר בקיאות אלא רק גמרא ורש"י, וכך גם אצל תלמידו, הרב גוסטמן.
אמנם זה לא בדיוק כמו הדברים שכתבת בשם מהר"ל.
מר' יהודה קולודצקי , תלמיד ישיבת גרודנא בראשות ר' שמעון שקאפ, שמעתי שר' שמעון המליץ לתלמידיו לעבור על דברי הרא"ש ובכך לחזור על תמצית הסוגיות שלמדו. אפשר שהדברים קשורים לשמועה שמעלה מר.
כמדומני שכוונת הכותב היא שלימוד הגמרא קרוי הלכה, וכידוע הכינוי הלכה ותוספות
דרו בר פפא כתב:גביר כתב:עדיאל ברויאר כתב:בתקווה שאיני טועה - שמעתי שבישיבתו של ר' שמעון שקאפ לא למדו תוספות בסדר בקיאות אלא רק גמרא ורש"י, וכך גם אצל תלמידו, הרב גוסטמן.
אמנם זה לא בדיוק כמו הדברים שכתבת בשם מהר"ל.
מר' יהודה קולודצקי , תלמיד ישיבת גרודנא בראשות ר' שמעון שקאפ, שמעתי שר' שמעון המליץ לתלמידיו לעבור על דברי הרא"ש ובכך לחזור על תמצית הסוגיות שלמדו. אפשר שהדברים קשורים לשמועה שמעלה מר.
ובאמת יש ישיבות שלומדים שם בסדר א' את הרא"ש על הסדר
מאיר סובל כתב:באיזה גיל התחתנו באותו דור? על איזה גיל דובר שלא ילמדו תוס'? וממתי כבר ניהלו בית לבד והיו צריכים לדעת הלכה על בוריה?
ראו גם ספרו של מרדכי ברויאר, אוהלי תורה, פ"ג, ב, 4 (תוספות, חידושים), וגם במילואים שם. כמדומה שהוסיף מקורות בזה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 715 אורחים