הקשר בין ביטול סעודה רביעית לשלישית - מקור

[שאלוני]

נכתב בחסד לאלפים (סימן ש אות א): "ואיתא בזה"ק שאם אינו מקיים סעודה רביעית, חשוב כאילו לא קיים סעודה שלישית". חיפוש בזוהר על מכלול ספריו לא הניב תוצאות כלל, והמקור הקדמוני ביותר לקשר בין סעודה רביעית לשלישית נמצא בספר "חסד לאברהם" (מעין שני סוף נהר מט) וז"ל: "ומי שלא סעד במוצאי שבת, כאילו לא קיים מצות סעודה שלישית".

האם למשהו ידוע מהו המקור לדברי החסד לאלפים בזוהר, או לחילופין מהו מקורו של החסד לאברהם?

[שברי לוחות]

יש לציין שהפלא יועץ בעצמו בספרו אורות אלים הביאו מהחסד לאברהם
ומעניין שראיתי בספר אבן ישראל (ברוין) דף ב. שציטט דברי החסד לאברהם שכתוב שם וכדאיתא בזוה"ק אך לא מצאתי כן בדפוסי החסד לאברהם

[שאלוני]

שברי לוחות , תודה על התוספת.
האם למשהו ידוע דבר כלשהוא על המקור הנאמר?

[אוהב אוצר]

הנושא הזה מאד מעניין אותי וגם אני הקטן בינתיים בחיפושים שעשיתי - לא מצאתי.
מה שכן שאולי יכול לשפוך או קצת ע"ז, בספרו של הגרב"צ מוצפי כתוב בהעתקת דברי החס"ל בסוף הציטוט: בספר כת"י.
לכן אולי הדבר כלל לא מופיע בזהר. מאידך, מצינו לעוד אחרונים שהביאו זאת בשם הזהר כמו כף החיים -פלאג'י, כף החיים סופר ואאל"ט גם הבא"ח, והם כידוע לא 'חשודים' ח"ו כמו אותם מלקטים אחר המלקטים שלא עיינו במה שהביאו במקורותיהם.

[מה שנכון נכון]

בחסד לאברהם אכן לא מובאים הדברים בשם הזוהר אלא בשם "מסכ"י". וראה בהקדמתו שבכינוי זה מתכוין ל"מה שלקטתי מקצת ספרי המקובלים, ר"ל מספר כתיבת יד".
הכה"ח פלאג'י כותב שהחסד לאלפים כתב כן בשם הזהר, ובכה"ח סופר מעתיק את הכה"ח פלאג'י.
הבא"ח ש"ש ויצא לא כותב זאת בשם הזוהר, ומשנה קצת את הלשון. [ומציין לכה"ח פלאגי הנ"ל לענין תענית הפסקה].