עושה חדשות כתב:סעדיה כתב:עושה חדשות כתב:בפי' רגמ"ה הנדפס בחולין קח: מבו' דאם בישל בב"ח בשיעור כמאכל בן דרוסאי, ואח"כ חזר ובישלו, זוהי פלוג' רב ולוי שם האם יש בישול אחר בישול או לאו.
(ומדלא נקיט בישול אחר בישול גמור, אולי יש לדקדק דבזה כו"ע מודו דמותר. ויש לדחות. ואכמ"ל).
רק בחצי זית בשר וחצי זית חלב.
לכאו' אין טעם לחלק בזה, דבישול אחר בישול בבב"ח יהיה חלוק בין מבשל שני חצאי זיתים למבשל כזית בשר עם כזית חלב, אם כי ההערה נכונה למה איירי בכה"ג בדוקא. ומה שהוספתי לעיל דבבישול אחר בישול כל צרכו לכו"ע אין איסור, לכאו' אין לנטות מזה, דהרי כך אמר לוי (אליבא דפי' רגמ"ה) "באי זה בישול אמרו כל שאחרים אוכלין אותו כלומר דמתחלה לא נתבשל כל צרכו ובא הוא ונטל חצי זית מזה וחצי זית מזה ובישלו כל צרכו".
סעדיה כתב:שפתי רב ברור מללו, "חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זע"ז, אינו לוקה על בישולו", ומוקמינן בבא מיורה גדולה (שנתבשלו כבר במקצת - רגמ"ה).
הרי מפורש (לא איזה הערה) שבזית שלם כה"ג חייב. היש דרך לנטות ימין ושמאל?
הצדק עם כת"ר שליט"א המחכימנו בהערותיו כאן.
אמנם עלינו המלאכה לגמור ולבאר, מה השייכות של בישול אחר בישול לענין הכמות האם היה רק חצי זית בשר וכו' או כזית שלם מכל מין.
ואולי י"ל דבמבשל זית בשר עם זית חלב, אפי' אם מבושלים קודם לכן מ"מ חייב על בישול זה, ולא פטרי' ליה משום בישול אחר בישול, ורק אם אין לו שיעור שלם, בזה הנידון לחייבו הוא מצד המשך הבישול הראשון, דלזה מהני בא מיורה גדולה, אבל בכה"ג כבר באנו לנידון של בישול אחר בישול כיון דע"כ נצרך לדון כאן את הבישול הראשון. וצע"ג.
ועכ"פ יש להוסיף דלפירגמ"ה יש ריוח בביאור הסוג' יותר מפירש"י, כיון דלרש"י ע"כ לצדדים קתני, כמבו' בדבריו, ואילו לרגמ"ה הכל איירי בבא מיורה גדולה. ועוד, דלרש"י ק"ק מה הזכיר לוי הא דאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו, ולפירגמ"ה בא לומר שיעור הדין, דבמבושל כ"צ מודה לוי דאין בישול אח"ב. (אכן להביאור הנ"ל אולי לעולם יש בישול אחר בישול, וכל הפלוג' היא בב' חצאי זיתים, וכפי שדקדק לן כת"ר).