שולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלג
סעיף ג
{יד} התחיל הפועל במלאכה, <ד> ג} וחזר בו (ה) <[ה]> בחצי היום, יד חוזר, יא] ואפילו קבל כבר דמי שכירותו טו (ו) [ו] {טו} ואין בידו לשלם לבעל הבית, יכול לחזור בו והמעות חוב עליו, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ולא עבדים לעבדים. הגה: יב] טז ומהאי טעמא אסור לפועל, יג] אפילו מלמד או סופר, להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית יז (ז) <ו> בקבע שלשה שנים (הגהות מרדכי פרק האומנין).
אוצר החכמה כתב:הכוונה של עקביא היא שכיוון שהוא חוב מצד עצמו אינו עבד לאחרים.
יבנה כתב:הוא בבחינת עבד, אך כיון שאינו תלוי בו הוא אנוס.
לעומקו של דבר כתב:אוצר החכמה כתב:הכוונה של עקביא היא שכיוון שהוא חוב מצד עצמו אינו עבד לאחרים.
?
מי שמוכר/משכיר עצמו ומרוויח כסף, הווי עבד
מאי שנא כאן?
עקביה כתב:שולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלג
סעיף ג
{יד} התחיל הפועל במלאכה, <ד> ג} וחזר בו (ה) <[ה]> בחצי היום, יד חוזר, יא] ואפילו קבל כבר דמי שכירותו טו (ו) [ו] {טו} ואין בידו לשלם לבעל הבית, יכול לחזור בו והמעות חוב עליו, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ולא עבדים לעבדים. הגה: יב] טז ומהאי טעמא אסור לפועל, יג] אפילו מלמד או סופר, להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית יז (ז) <ו> בקבע שלשה שנים (הגהות מרדכי פרק האומנין).
בברכה המשולשת כתב:אמר לי ת"ח יקר שליט"א שהגריש"א זצ"ל פסק לו שמגורי חיילים פטורים ממזוזה כמו תאי אסירים כי הם שם בכפייה
החתן סופר כתב:אבל מעיקרא אני תמה על השאלה, היא לא מתחילה בכלל, וכמו"כ לעניין פסק הגריש"א שצ"ב אם הוא אמין, זכיתי לשרת ובעיתות יותר מסוכנות וב"ה הכל כדי לקרב את הגאולה ולא זכור לי תקופה (אולי יום או יומיים) שהיו בכפייה, הכל מתוך תחושת שליחות והגנה ועזרת ישראל מיד צר הישמעאלים יימח שמם וזכרם.
לעומקו של דבר כתב:החתן סופר כתב:אבל מעיקרא אני תמה על השאלה, היא לא מתחילה בכלל, וכמו"כ לעניין פסק הגריש"א שצ"ב אם הוא אמין, זכיתי לשרת ובעיתות יותר מסוכנות וב"ה הכל כדי לקרב את הגאולה ולא זכור לי תקופה (אולי יום או יומיים) שהיו בכפייה, הכל מתוך תחושת שליחות והגנה ועזרת ישראל מיד צר הישמעאלים יימח שמם וזכרם.
אוהה
זה באמת רלוונטי לאשכול הסמוך, שכל המשרת בצבא הרי הוא מצפה לביאת המשיח
(אני מקווה שלא ס"ל למר שכל שאינו משרת אפיקורס בשוגג הווי)
מכל מקום דנו כאן גם על צבאות שאינם על אדמת ארה"ק, על כן תנוח דעתך ודון לגופם של דברים
חיים ושלו' כתב:לכבוד החתן סופר, צריך עיון טובא אם ההרגשה משנה ההלכה, כי גם העבד שאומר אהבתי את אדוני עובר על האיסור.
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:אמר לי ת"ח יקר שליט"א שהגריש"א זצ"ל פסק לו שמגורי חיילים פטורים ממזוזה כמו תאי אסירים כי הם שם בכפייה
לא מצאתי בשו"ע שתאי האסירים פטורים מטעם זה ובגמרא יומא י ב מבואר שדירה בע"כ לרבנן חייבת במזוזה. האם תוכל לציין מקורו?
בברכה המשולשת כתב:ומן הסברא יש לחלק בין דירה בע"כ לתאי האסירים- שדירה בע"כ היא דירה לאורך זמן (ורק זה שנמצא שם זה בע"כ- דהיינו רק סיבת הימצאו אינה מרצונו) ואילו תאי האסירים כוונתם ורצונם לצאת בכל רגע (וזה גם אפשרי- הרי יש קציבת עונש והורדת שליש וחנינה וכו')
מה שנכון נכון כתב:באו"ש מזוזה ו,ו כתב דבדירה שגם אחרים אינם יכולים לבוא אל הדר בה, גם רבנן מודו דדירה בע"כ לא שמה דירה.
אוצר החכמה כתב:מה שנכון נכון כתב:באו"ש מזוזה ו,ו כתב דבדירה שגם אחרים אינם יכולים לבוא אל הדר בה, גם רבנן מודו דדירה בע"כ לא שמה דירה.
זה מקור, אבל זה לא יהיה נכון על חיילים.
אוצר החכמה כתב:מה שנכון נכון כתב:באו"ש מזוזה ו,ו כתב דבדירה שגם אחרים אינם יכולים לבוא אל הדר בה, גם רבנן מודו דדירה בע"כ לא שמה דירה.
זה מקור, אבל זה לא יהיה נכון על חיילים.
החתן סופר כתב:עקביה כתב:שולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלג
סעיף ג
{יד} התחיל הפועל במלאכה, <ד> ג} וחזר בו (ה) <[ה]> בחצי היום, יד חוזר, יא] ואפילו קבל כבר דמי שכירותו טו (ו) [ו] {טו} ואין בידו לשלם לבעל הבית, יכול לחזור בו והמעות חוב עליו, שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה), ולא עבדים לעבדים. הגה: יב] טז ומהאי טעמא אסור לפועל, יג] אפילו מלמד או סופר, להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית יז (ז) <ו> בקבע שלשה שנים (הגהות מרדכי פרק האומנין).
חבל שהשמטת את הש"ך והט"ז והפ"ת שם שנקטו שיש טעות סופר וצ"ל יותר משלוש שנים, ומימלא לא שייך בצבא אלא אם כן הוא בקבע.
אבל מעיקרא אני תמה על השאלה, היא לא מתחילה בכלל, וכמו"כ לעניין פסק הגריש"א שצ"ב אם הוא אמין, זכיתי לשרת ובעיתות יותר מסוכנות וב"ה הכל כדי לקרב את הגאולה ולא זכור לי תקופה (אולי יום או יומיים) שהיו בכפייה, הכל מתוך תחושת שליחות והגנה ועזרת ישראל מיד צר הישמעאלים יימח שמם וזכרם.
בברכה המשולשת כתב:אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:אמר לי ת"ח יקר שליט"א שהגריש"א זצ"ל פסק לו שמגורי חיילים פטורים ממזוזה כמו תאי אסירים כי הם שם בכפייה
לא מצאתי בשו"ע שתאי האסירים פטורים מטעם זה ובגמרא יומא י ב מבואר שדירה בע"כ לרבנן חייבת במזוזה. האם תוכל לציין מקורו?
את הפסק אמר לי הרה"ג שי דאום שליט"א שהיה רב הנח"ל החרדי, והוא לא כתוב בשום מקום אלא כך אמר לו הגריש"א זצ"ל בע"פ
ומן הסברא יש לחלק בין דירה בע"כ לתאי האסירים- שדירה בע"כ היא דירה לאורך זמן (ורק זה שנמצא שם זה בע"כ- דהיינו רק סיבת הימצאו אינה מרצונו) ואילו תאי האסירים כוונתם ורצונם לצאת בכל רגע (וזה גם אפשרי- הרי יש קציבת עונש והורדת שליש וחנינה וכו')
יעקב_ב. כתב:לדעתי צריך לפתוח את הסוגיא באופן שונה:
כתיב בתורה (במדבר א ג) 'מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל', ומבואר דשרי לילך לצבא, והכתיב 'לא ימכרו ממכרת עבד' (ויקרא כה מב). ועל כרחך דהאיסור התם הוא רק באופן מכירת העבד, כמבואר בספרא (בהר ו ו) 'שלא יעמידנו בסמטא ויעמידם על אבן המקח', אך כאן אינו עושה כן. עוד יש לומר דהאיסור במכירת עבד אינו אלא כשעושה כן רק לקבלת ממון, ואם עושה כן לצורך שמירה על עם ישראל אין בזה איסור. עוד יש לומר דאיסור המכירה הוא דוקא כשאינו יכול לצאת בקבע שלש שנים, וכאן הוא פחות מכאן, ועוד, שיש לו חופשות. אתאן לדינא דאין בגיוס לצבא משום ליתא ד'לא ימכרו ממכרת עבד'.
יעקב_ב. כתב:לדעתי צריך לפתוח את הסוגיא באופן שונה:
כתיב בתורה (במדבר א ג) 'מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל', ומבואר דשרי לילך לצבא
ע. התשבי כתב:יעקב_ב. כתב:לדעתי צריך לפתוח את הסוגיא באופן שונה:
כתיב בתורה (במדבר א ג) 'מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל', ומבואר דשרי לילך לצבא
האם הצבא המדובר בתורה הוא צבא של קבע? או רק בזמני מלחמות (שהוא כעין 'קבלנות' עד לסיום המלחמה)?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 99 אורחים