עיק כתב:בשו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול האריך לחלוק על דברי האגרות משה בזה. ואומר שבכל ארצות המזרח נהגו לאפות את המצות גלויות מלמעלה, ומה שכתב האגרות משה הוא מפני שאצל האשכנזים השתכח עניין אפיית המצות המקובלות (שהיו רכות כידוע).
ישראל אליהו כתב:בהקלטה, אומר הגרב"צ שלדעתו הגר"מ פיינשטיין כתב מה שכתב כיון שלא ראה בעיניו איך נראה התנור הזה (סאג'), ולכן הבין שהגומא צריכה להיות בתוך חלל התנור.
ועורכי האול"צ (ח"ג י"א י') רמזו זאת ממש בעדינות.
[עיקר ראיית האול"צ היא מתס"א ב', ששם כתוב במפורש "לא שנא הסיקה מבפנים (דהיינו מתחת הטפקא) או מבחוץ (דהיינו מעל הטפקא)"].עיק כתב:בשו"ת אור לציון לרב"צ אבא שאול האריך לחלוק על דברי האגרות משה בזה. ואומר שבכל ארצות המזרח נהגו לאפות את המצות גלויות מלמעלה, ומה שכתב האגרות משה הוא מפני שאצל האשכנזים השתכח עניין אפיית המצות המקובלות (שהיו רכות כידוע).
הוא לא כותב שנהגו בכל ארצות המזרח לאפות כך מצות.
רק כותב שבארצות המזרח נהגו לאפות ע"ז (בשאר ימות השנה), ולכן הוא מכיר את סוג התנור הזה. ומה שכתב האג"מ, זהו מפני שלא הכיר תנור זה.
שמש כתב:אבל אה"נ גם מצות היו אופים כך כידוע.
עיק כתב:ושמעתי מקרוב משפחה של הר"ד שלוש (בעל שו"ת חמדה גנוזה) שהוא אופה מצות על טס מתכת שהוא מניח הכיריים בביתו.
ישראל אליהו כתב:רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.
עיק כתב:ישראל אליהו כתב:רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.
השאלה כאן היא לגבי אפיית מצות, לא אפיית לחם ששם זה ידוע.
ישראל אליהו כתב:עיק כתב:ישראל אליהו כתב:רבינו חננאל מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא. ופירושו שנותנין זה השבר ע"ג אבנים ומסיקין אש מלמטה ומרתיחין אותן השברין ומדבקין הפת מלמעלה.
רש"י מסכת שבת דף קכה עמוד א: מעשה טפקא - רעפים שקורין טובל"ש +רעפים+, שמסיקין אותם ואופין בהן, כך שברים אלו רחבים, ומיהו, אין להן תוך להסיקם מבפנים אלא מבחוץ כרעפים.
השאלה כאן היא לגבי אפיית מצות, לא אפיית לחם ששם זה ידוע.
האג"מ אמר שצורת האפייה בטפקא היא בתוך התנור, דהיינו שהכניסו את הטפקא לתוך התנור. והגרב"ץ אמר שהוא מכיר את התנור הזה, וטפקא היינו שאופים [בשאר ימות השנה] ללא דפנות וגג.
ולזה באה הראיה מהראשונים בגמ' שבת, שדרך האפיה היא ללא גג ודפנות.
רחמנא ליבא בעי כתב:שמש כתב:אבל אה"נ גם מצות היו אופים כך כידוע.
למי ידוע ומאיפה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים