שיר ורננים כתב:אני שואל ברצינות. בעקבות מציאות שנחשפתי אליה על קרובת משפחה שמעדיפה להמנע מקניה בבניין זוגי ועתה לאחר שבדירה מסויימת שהיא משכירה יש בעיה בשלום בית עד כדי התכחשות של א' מבני הזוג לתשלום . היא טוענת שזה ענייןשל מזל בגלל זה. שמספר הבניין הוא זוגי לכן שינסתי מתני בשביל לברר האם יש לזה מקור . (ובשביל להוציא מליבם של טועים...)
עקביה כתב:האם 'מה היה חושב הרמב"ם' זו טענה לסתור? א"כ אשאל: מה היה חושב הרמב"ם על צוואת רבי יהודה החסיד?
חוץ מהרמב"ם היו עוד בעלי דעה שדבריהם נחשבים ומשפיעים עד ימינו, אע"פ שהרמב"ם היה מתנגד לדבריהם.
כל זה כמובן אינו נוגע לחשש מדירה בעלת מספר זוגי/אי זוגי שהוא שטות מוחלטת.
עקביה כתב:ברשותכם, גם לי יש שאלה חשובה:
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' אי זוגי או בבניין עם מס' אי זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
פלתי כתב:עם כל הגיחוך, הרי מבואר בגמרא בפסחים ק"י ע"א דרב דימי הוה קפיד אפילו ארושמא דחביתא, דהיינו שהיה מקפיד לא לרשום את סימוני האיפות הזוגיים, רק רשם את הבלתי זוגיים, 1,3,5,7, וכו'.
פלתי כתב:קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא.
בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה אם להזכיר אם לשכחה קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:
עקביה כתב:לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא.
לא נראה שזו כוונת המאירי, לאור דבריו אלה, על דברים הקשים לזיכרון או לשכחה:בית הבחירה למאירי מסכת הוריות דף יג עמוד ב
ושאר דברים הנזכרים הנה אם להזכיר אם לשכחה קצתם דברים נעזרים בעזר הטבע וקצתם דברים המוניים נמשכים אחר קצת אמונות היו אז מפורסמות ביניהם פרסום כללי וקווי י"י יחליפו כח יבטחו בי"י אין מחריד אין שטן ואין פגע רע:
יבנה כתב:כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' רל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.
פלתי כתב:יבנה כתב:כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' רל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.
בודאי אין כן כוונת המאירי, שא"כ מדוע הוצרך ליישב בדוחק דברי חכמים שאמרו דכוס של ברכה אין בו משום זוגות? היה לו לומר פשוט כמוך שאע"פ שחכמים חשו לזוגות אנו לא צריכים לעשות כן.
יבנה כתב:פלתי כתב:יבנה כתב:כוונת המאירי שאף שרב דימי סבר מזוגות, כיון שידוע לנו שדברים כאלו אינם נכונים, אנחנו לא צריכים לעשות כן.
כיודע המאירי נמשך אחרי הרמב"ם ובפרט בעניינים סגוליים. והרמב"ם כתב כלל בדברים כאלו שאם ידוע לנו על דבר שהוא נכון אין לנטות מכך בגלל שא' מהחכמים אמר אחרת "שאפשר שנתעלם ממנו דבר או שיש באותן הדברים רמז או אמרן לפי שעה ומעשה שהיו לפניו." דבריו אמורים במאמר גזירת הכוכבים [מהדורת שילת עמ' תפח], ובדומה לכך כתב שם עמ' הרל"ו ואילך לענין מאמרי חז"ל אחרים.
בודאי אין כן כוונת המאירי, שא"כ מדוע הוצרך ליישב בדוחק דברי חכמים שאמרו דכוס של ברכה אין בו משום זוגות? היה לו לומר פשוט כמוך שאע"פ שחכמים חשו לזוגות אנו לא צריכים לעשות כן.
הוא מעדיף לומר שרוב החכמים לא טעו לסבור מעניינים אלו, וכל שאין הכרח שהם עצמם סברו מזה פירשם באופן אחר, וכמו שכתב כאן שאמרו כן בשביל ההמון כו'.
שיר ורננים כתב:שלום יקיריי.
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' זוגי או בבניין עם מס' זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?
פלתי כתב:קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.
אגב דאיירינן בהכי, קשה לי על המאירי שם בסוגיא שכתב וז"ל:
בכמה מקימות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם וכו'. וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות, שלא לגרוע או להוסיף, מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל הנצרך לענין.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא. וממש כעין שהסביר המאירי הטעם שהוצרכו חכמים לתת טעם לדבריהם שתיקנו ד' כוסות ולא חשו לזוגות.
צולניק כתב:שיר ורננים כתב:שלום יקיריי.
האם יש מקור להמנע מקניית דירה עם מס' זוגי או בבניין עם מס' זוגי (מצד השכל הישר אין מציאות כזו בבחינת לא שבקת חיי לכל בריה. כי תמיד יהי בית א' בית שני וכן הלאה )
או שזה אמונה תפלה?
היחידים שעושים עסק ממס' הבית הם אנשי ה- 770 שהוא מספר זוגי, ואכן תראה לאן הם הגיעו...
מבני עליה כתב:פלתי כתב:קפיד ארושמא דחביתא, משמע שהיה מקפיד על הרישומים. כך אפשר להבין בפירוש רשב"ם, רש"י שם לא ברור ולא זכיתי להבין, דמאי שייך לומר על זה דקפיד על רישומא דחביתא. הול"ל קפיד שלא למכור זוגות.
אגב דאיירינן בהכי, קשה לי על המאירי שם בסוגיא שכתב וז"ל:
בכמה מקימות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברים המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי, לא חששו בהם חכמים לעקרם וכו'. וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות. וכשתקנו חכמים ארבע כוסות, שלא לגרוע או להוסיף, מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין. עכ"ל הנצרך לענין.
לא הבנתי איך מכנה המאירי ז"ל את החשש זוגות "הבלים" של המון העם, בעוד שמצאנו אמוראים קדושים כגון רב דימי, שחשו לכך.
שוב חשבתי שלדעת המאירי אולי גם רב דימי לא היה מקפיד אלא מפני מנהג ההמונים, שכך היה מקובל, למרות שידע כי הבל הוא. וממש כעין שהסביר המאירי הטעם שהוצרכו חכמים לתת טעם לדבריהם שתיקנו ד' כוסות ולא חשו לזוגות.
הרב שמופלאים בדבריהם, אכן הדברים נפלאים ויל"פ בכל המתפלפל כאן מעלי, אך הקושי זועק לשמים מדברי הגמ' שם ע"ב כי אתא רב דימי אמר שתי ביצים ושתי אגוזין שתי קישואין ודבר אחר הלכה למשה מסיני , וה' יאיר עינינו.
שיר ורננים כתב:אני שואל ברצינות. בעקבות מציאות שנחשפתי אליה על קרובת משפחה שמעדיפה להמנע מקניה בבניין זוגי ועתה לאחר שבדירה מסויימת שהיא משכירה יש בעיה בשלום בית עד כדי התכחשות של א' מבני הזוג לתשלום . היא טוענת שזה ענייןשל מזל בגלל זה. שמספר הבניין הוא זוגי לכן שינסתי מתני בשביל לברר האם יש לזה מקור . (ובשביל להוציא מליבם של טועים...)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 173 אורחים