עושה חדשות כתב:שמעתי פעם לדקדק ולבאר למה הר"מ כינה את ההלכות בשמות אלו, ולא קרא להם "הלכות איסורי אכילה", או "הלכות ביאות אסורות", ואינני זוכר מה היה ההסבר על דקדוק זה.
אבל עכ"פ כעת ראיתי בר"מ הל' תרומות פ"י שכתב: על דרך שביארנו בהלכות ביאות אסורות ואיסורי מאכלות.
וכן בעוד מקומות (שחיטה פ"ה, תרומות פי"ד פט"ו, מע"ש פ"ב פ"ו פ"י) הרמב"ם מציין לדבריו בהלכות איסורי מאכלות,
וכן (כלאים פ"י קרבן פסח פ"ו שגגות פ"ט אבוה"ט פט"ז) מציין לדבריו בהלכות ביאות אסורות.
ואין צורך לציין כי בהרבה מקומות גם ציין לפי שמם המקובל "כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות / איסורי ביאה".
אז מה נשאר? כנראה שזה לא ענין עקרוני.
עושה חדשות כתב:שמעתי פעם לדקדק ולבאר למה הר"מ כינה את ההלכות בשמות אלו, ולא קרא להם "הלכות איסורי אכילה", או "הלכות ביאות אסורות", ואינני זוכר מה היה ההסבר על דקדוק זה.
אבל עכ"פ כעת ראיתי בר"מ הל' תרומות פ"י שכתב: על דרך שביארנו בהלכות ביאות אסורות ואיסורי מאכלות.
וכן בעוד מקומות (שחיטה פ"ה, תרומות פי"ד פט"ו, מע"ש פ"ב פ"ו פ"י) הרמב"ם מציין לדבריו בהלכות איסורי מאכלות,
וכן (כלאים פ"י קרבן פסח פ"ו שגגות פ"ט אבוה"ט פט"ז) מציין לדבריו בהלכות ביאות אסורות.
ואין צורך לציין כי בהרבה מקומות גם ציין לפי שמם המקובל "כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות / איסורי ביאה".
אז מה נשאר? כנראה שזה לא ענין עקרוני.
עושה חדשות כתב:אז מה נשאר? כנראה שזה לא ענין עקרוני.
דרומי כתב:ואגב אורחא בענין ספר 'אהבה' - ראיתי דבר נפלא בספר לאחד ממחברי דורנו שכתב בזה הלשון:
הרמב"ם ביד החזקה כלל הלכות תלמוד תורה בספר אהבה. ואולי הטעם על פי מה שכתב בהל' ק"ש פ"א ה"ב: ומקדימין לקרות פרשת שמע מפני שיש בה יחוד השם אהבתו ותלמודו שהוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 615 אורחים