יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
אריך כתב:יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
מניין לקחת את ההכרעה שלך שכשיש אוסרים ומתירים צריך להחמיר. השכחנו את "בשל סופרים הלך אחר המיקל"? עיין במאמר ובמסקנותיו בסופו, לגבי איזה חלק הוא דאורייתא ואיזה דרבנן.
אריך כתב:יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
מניין לקחת את ההכרעה שלך שכשיש אוסרים ומתירים צריך להחמיר. השכחנו את "בשל סופרים הלך אחר המיקל"? עיין במאמר ובמסקנותיו בסופו, לגבי איזה חלק הוא דאורייתא ואיזה דרבנן.
תוכן כתב:אריך כתב:יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
מניין לקחת את ההכרעה שלך שכשיש אוסרים ומתירים צריך להחמיר. השכחנו את "בשל סופרים הלך אחר המיקל"? עיין במאמר ובמסקנותיו בסופו, לגבי איזה חלק הוא דאורייתא ואיזה דרבנן.
בספק השקול אומרים בדאורייתא הולכים לחומרא ובדרבנן לקולא, אבל כשיש סברא מכרעת או רוב פוסקים בחכמה ובמנין בודאי שצריך ללכת אחרי הכרעתם. הרי גם דינים דרבנן חייבים לקיים, וחייבים לחפש חופש מחיפוש כדי לדעת להכריע את ההלכה נכונה. המחשבה שמכיון שהדין מדרבנן אפשר לגבב קולות מקולות שונות, להערים ערימה מסברות מוזרות, וכך לעולם להכריע לקולא, היא טעות גמורה.
אריך כתב:כאשר 'יש אוסרים ויש מתירים', ובזה יציב פתגם "בשל סופרים הלך אחר המיקל".
יוסף משה כתב:נו"ב תנינא יו"ד סי' סב:
"והנה העליתי דהסכמת כל הראשונים דהוא (איסור סחורה בדברים האסורים) רק מדברי סופרים, ממילא יש לנטות להקל באיזה סברא שאפשר".
כמובן שיש דוגמאות לאלפים בכיוון ההפוך.
אריך כתב:עוד שאלה קטנה. אתה בא למחוק את "בשל סופרים הלך אחר המיקל"? הדוגמא שהבאת מדיני מוקצה כשהחזו"א ור' משה וכו' נמצאים בצד אחד, אינה רלוונטית לנושא שלנו, שלא כך הם פני הדברים.
תמהני. אתה כותב שלא קראת את המאמר, אבל 'זכור לך' שיש צד של דאורייתא. ועל סמך זה קבעת "ירא שמים צריך להחמיר". כך פוסקים הלכות?
בברכה המשולשת כתב:כמובן שהשאלה עצמה כבר נדונה עוד לפני החזו"א (תהא השמועה אשר תהא) ויש עליה תשובות מקיפות באחרונים
יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
תוכן כתב:אריך כתב:כאשר 'יש אוסרים ויש מתירים', ובזה יציב פתגם "בשל סופרים הלך אחר המיקל".
כמעט ולא תמצא בספרי האחרונים איפה שיש אוסרים ומתירים שאומרים בשל סופרים הלך אחר המקל, אלא תמיד מחפשים את הסברא הנכונה מבין שתי הדעות.
אריך כתב:יאיר1 כתב:יש לזכור, שבכל אופן ישנם כמה וכמה מגדולי ההוראה שאסרו דבר זה.
כך שלמעשה בודאי צריך להחמיר.
אני חוזר להודעה הראשונה שלך, כדי להזכיר על מה תלונתי.
הודעה ממין זו בעיניי היא מוזרה. מישהו העלה כאן מאמר שדן בצורה מקיפה ומעמיקה בנושא הזה ומביא גם מדברי פוסקי זמננו. מגיע אחד המשתתפים שלא טרח לקרוא את המאמר הזה וזורק שלמעשה בודאי צריך להחמיר כי יש כמה וכמה שאסרו, אפילו בלי להביא מקורות מי הם האוסרים. כאילו: לא משנה מה כתוב במאמר שם, למעשה צריך להחמיר. לא כך דנים בנושא. בפרט לא בענין של דרבנן, שאין נכון לומר שבגלל שישנם כמה שאוסרים הרי שצריך להחמיר. על זה באה תלונתי.
אם היינו באים אל כת"ר בשאלה מעשית, היה טעם בהוראה זו, אבל כיון שבאשכול תורני עסקינן, מה תועלת ב'הוראה' קצרה זו שכתבת, כאשר אין כאן כניסה לגופו של ענין.
יאיר1 כתב:ואגב, שמעתי רעיון ממשגיח במלון מהדרין בירושלים, שהרי בכל מלון ישנם עובדים גויים וכרגיל יש איזה עובד ערבי בכיר שמנהל את העניינים בשבת, וניתן להקנות לו את כל הכלים של המלון, וכך אין צורך לטבול את הכלים וגם לפקח כל העת לטבו כל כלי חדש, שזה מלאכה שקשה לפקח שהתבצעה כראוי, ובזה פותר בקלות ובבטיחות את הבעיה הזו. כמובן שמפסיד בזה בעל המלון את מצות טבילת כלים.... אבל האורחים מרוויחים לא להיכנס בספק איסור שימוש בכלים לא טבולים.
אריך כתב:יאיר1 כתב:ואגב, שמעתי רעיון ממשגיח במלון מהדרין בירושלים, שהרי בכל מלון ישנם עובדים גויים וכרגיל יש איזה עובד ערבי בכיר שמנהל את העניינים בשבת, וניתן להקנות לו את כל הכלים של המלון, וכך אין צורך לטבול את הכלים וגם לפקח כל העת לטבו כל כלי חדש, שזה מלאכה שקשה לפקח שהתבצעה כראוי, ובזה פותר בקלות ובבטיחות את הבעיה הזו. כמובן שמפסיד בזה בעל המלון את מצות טבילת כלים.... אבל האורחים מרוויחים לא להיכנס בספק איסור שימוש בכלים לא טבולים.
ימחול לעיין במאמר של הרב רובין בעמ' קכב, שדחה פתרון זה.
יאיר1 כתב:המאמר של הרב רובין זה מה שהועלה כאן?
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 202 אורחים