הודעהעל ידי אהרון 37 » ה' פברואר 25, 2016 7:46 am
יש לציין שבדברי הגמ' ברכות כפי שצוין כאן יש מקור להקדים אדם מכובד לכניסה, ואין מקור לכך שדבר שיש בו קדושה גם יש להקדימו, ולזה יש מקורות מאוחרים יותר.
יש לזה מקור במהרי"ל[ליקוטים אות פ] " כשהלך הנושא ספר אצלו, אמר לו לכנוס או לצאת לפניו בפתח", זה המקור שאני יודע בעניין, וכפי שצוין כאן יש גם ספר חסידים כזה, אשמח לדעת היכן זה נמצא בספר חסידים.
מה שהוזכר כאן שאין מכבדין ביציאה אי"ז פשוט, בע"ה אכתוב עוד בעניין, רק מה שיש לציין כאן, שבלשונו של המהרי"ל רואים שהוא כותב שאמר לו לכנוס או לצאת בפתח, רואים שגם ביציאה יש דין קדימה.
למעשה, עצם הדבר שיש קדימות לספר להיכנס פנימה, יש לדון בשניים שנושאים ב' ספרים, האם יהיה קדימות לפי מעלת הספר, כגון שיהיה קדימות למחזיק תורה ע"פ נביאים, ולנביאים ע"פ כתובים.
וזה וודאי מסתבר שלספר תורה שכשר לקרוא בו וודאי יהיה קדימות על שאר ספרים.
בסברה שיש להקדים הספר, חשבתי שיש להסתפק האם זה דין בעצם הספר, שמחמת קדושתו ומעלתו יש לו להיכנס קודם, או שהקדימות מצד האדם, שאדם שנושא ספר כזה יש לאדם הנושאו חשיבות יותר.
ולכאורה הפשטות שהחשיבות מצד הספר עצמו, רק שיש קצת ניחותא טפי לומר שהמעלה מצד האדם הנושאו, כיוון שלכאורה היה מקום לטעון שלגבי אדם שרוצה להיכנס מובן שיש חשיבות להקדים האדם המכובד יותר, כיוון שיש כאן אדם עם רצון להיכנס, אז מכבדים אותו שמקדימים אותו שרצונו יתמלא ראשון, אבל בספר, הרי לספר אין רצון להיכן להיכנס, אמנם אם נימא שגם בספר אין המעלה מצד עצם הספר אלא מצד החשיבות של האדם הנושאו אתי שפיר.
אמנם אפשר לומר שבכ"ז יש סברה גם בספר להקדימו לכניסה, כיוון שבצורה החיצונית יש כאן צורה של כבוד שהוא נכנס קודם.