שומע ומשמיע כתב:חבר שלי שאל את הגראי"ל שטיינמן והוא אמר לו שאין חובה. כרצונו.
הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ
לעומקו של דבר כתב:הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ
אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?
על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי
לעומקו של דבר כתב:הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ
אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?
מענה רך כתב:לעומקו של דבר כתב:הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ
אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?
רב חשוב מזקני ההוראה בברוקלין. ידוע במלחמתו נגד הארגונים מסוג בוני עולם וכדו' שלדעתו ממהרים לעסוק בטיפולים מפוקפקים עפ"י דין.
אם כ' מבין אידיש אעלה כאן הקלטה של שיעור ארוך (כארבע שעות) ממנו בנושא.
מענה רך כתב:לעומקו של דבר כתב:הסרפד כתב: הג"ר חיים לייב כ"ץ
אולי יספר לנו מע"כ כבודו על מעלת החכם הנ"ל?
רב חשוב מזקני ההוראה בברוקלין. ידוע במלחמתו נגד הארגונים מסוג בוני עולם וכדו' שלדעתו ממהרים לעסוק בטיפולים מפוקפקים עפ"י דין.
אם כ' מבין אידיש אעלה כאן הקלטה של שיעור ארוך (כארבע שעות) ממנו בנושא.
לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי
לעומקו של דבר כתב:מלמעלה, הוא מחמיר כהגרח"ק (ואביו) או יותר?
גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.
מענה רך כתב:גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.
כוונתך לזה?
הרוצה להחכים כתב:לדעת רבי צבי אלימלך מדינוב זצ"ל בספרו "דרך פיקודיך" מצוה א, חלק המעשה. מי שנולדו לו ילדים בדרך נס לא קיים בזה מצוות פריה ורביה, כי פו"ר פירושו פו"ר בדרך הטבעי. לכאורה לשיטתו מי שע"פ דרך הטבע אינו יכול להוליד והוליד בנים ע"י טיפולים וכדומה, לא קיים בזה חובת המצוה, וצ"ע.
ונ"ל דאם נשא איילונית שאינה ראויה להוליד בטבע ונעשה לה נס שילדה באפשר לא קיים המצוה כיון שהוא לא השתדל במעשיו עפ"י התורה דהתורה לא צותה במצוה זו בלשון לישא אשה רק פרו ורבו ובאמת אין זה ביד האדם ע"כ משמע דוקא שהוא יצטרך לעשות במעשיו באופן הנאות בטבע לפרות ולרבות
ונ"ל דאם נשא איילונית שאינה ראויה להוליד בטבע ונעשה לה נס שילדה באפשר לא קיים המצוה כיון שהוא לא השתדל במעשיו עפ"י התורה דהתורה לא צותה במצוה זו בלשון לישא אשה רק פרו ורבו ובאמת אין זה ביד האדם ע"כ משמע דוקא שהוא יצטרך לעשות במעשיו באופן הנאות בטבע לפרות ולרבות
גימפעל כתב:לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי
אני שמעתי את הסיפור מקרוב משפחה של הגרשז"א ששמע זאת אישית מהרבנית אשת הגרשז"א, שהם הציעו לאשת ר"ש להתגרש אחרי עשר שנות עקרות, היא אמרה שאם לבחור בין בעל כזה לבין ילדים היא בוחרת בבעל.
ברזילי כתב:בכרך החדש של "רץ כצבי" (רייזמן) מנתח הכותב את תשובותיו של ר' משה שטרנבוך בענין הפרית מבחנה (IVF), החל בתשובה הראשונה (תשו"ה ב,תרפט, משנת תשנ"א) בה הוא אוסר לחלוטין, ועד התשובה משנת תשע"א (תשו"ה ו,רמא) בה הוא מתיר בלי שום חשש (בפיקוח מעולה, כמובן) ואף כותב שזהו מצותו. הסברא העולה, שככל שטיפול מסויים הופך לשגרתי ומצוי, גדלה החובה להעזר בו כחלק מדרך ההשתדלות הרגילה. אם נקבל את העקרון, יש לנקוט זהירות מהסקת מסקנות להלכה מסיפורים בני חמישים שנה.
לעומקו של דבר כתב:גימפעל כתב:לעומקו של דבר כתב:על השמועה על הגרש"א, יש גם שמועה מוזרה על גיסתו ע"ה אשת יבל"ח הגרע"א, שידעה קודם השתדכותה על עקרותו ואמרה אם אינני מחוייבת בפו"ר רצוני בבעל ת"ח אפילו הכי
אני שמעתי את הסיפור מקרוב משפחה של הגרשז"א ששמע זאת אישית מהרבנית אשת הגרשז"א, שהם הציעו לאשת ר"ש להתגרש אחרי עשר שנות עקרות, היא אמרה שאם לבחור בין בעל כזה לבין ילדים היא בוחרת בבעל.
נאה אבל מלבד האיחלופי גברא (אני שמעתי על גיסתה אשת הגרעז"א) הרי כשהופכים את הסיפור לאחרי הנישואין העניין מובן הרבה יותר
מענה רך כתב:גימפעל כתב:ראיתי בעבר קונטרס שלו בנושא.
כוונתך לזה?
גימפעל כתב:כך קיבלתי מבן משפחה ששמע עוד בחיי הרבנית רחל אשת ר"ש.
ענין הבעיות ההלכתיות ופתרונן הוא נושא נפרד, העיקר לעניננו הוא מה שהסיק רמ"ש שאחר שהדבר הפך להיות מצוי (ע"י אנשים שלא שמעו לפסקיו הראשונים) ממילא הפך הוא לחיוב: "אחרי ראותי שהדבר התפשט, ואלפים ואולי רבבות בכל העולם כולו הולידו ע"י שעשו תחילה העיבור במבחנה, שיניתי דעתי ושוב אני מורה שזהו חיוב גמור לעשות כן למי שאינו יכול להוליד בדרך אחרת".לעומקו של דבר כתב:ברזילי כתב:בכרך החדש של "רץ כצבי" (רייזמן) מנתח הכותב את תשובותיו של ר' משה שטרנבוך בענין הפרית מבחנה (IVF), החל בתשובה הראשונה (תשו"ה ב,תרפט, משנת תשנ"א) בה הוא אוסר לחלוטין, ועד התשובה משנת תשע"א (תשו"ה ו,רמא) בה הוא מתיר בלי שום חשש (בפיקוח מעולה, כמובן) ואף כותב שזהו מצותו. הסברא העולה, שככל שטיפול מסויים הופך לשגרתי ומצוי, גדלה החובה להעזר בו כחלק מדרך ההשתדלות הרגילה. אם נקבל את העקרון, יש לנקוט זהירות מהסקת מסקנות להלכה מסיפורים בני חמישים שנה.
יודעני שאחד מגדולי הרבנים יחי' העיד שדעת הגריש"א ג"כ נשתנתה מאיסורא להתירא ברבות השנים
לא יודע מה רייזמן הסיק אבל נ"ל שהוא דיבר מצד שהטיפול כבר לא נסיוני או חדשני וממילא יודעים שאין בעיות הלכתיות
ענין הבעיות ההלכתיות ופתרונן הוא נושא נפרד, העיקר לעניננו הוא מה שהסיק רמ"ש שאחר שהדבר הפך להיות מצוי (ע"י אנשים שלא שמעו לפסקיו הראשונים) ממילא הפך הוא לחיוב: "אחרי ראותי שהדבר התפשט, ואלפים ואולי רבבות בכל העולם כולו הולידו ע"י שעשו תחילה העיבור במבחנה, שיניתי דעתי ושוב אני מורה שזהו חיוב גמור לעשות כן למי שאינו יכול להוליד בדרך אחרת".
גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015
לעומקו של דבר כתב:גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015
דליל ממש בעוה"ר
גימפעל כתב:לעומקו של דבר כתב:גימפעל כתב:אשכול נוסף על טיפולי פוריות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=14015
דליל ממש בעוה"ר
זה לפני שהצטרפת לפורום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 515 אורחים