מתפעל כתב:הציטוט הוא מאדמורי בלז ח"א.
חיים, כתוב היכן שהוא, לא ליטול ציפרניים ברבים?
אולי פעם היה מקובל לנהוג כך?
יש כמה וכמה סיפורים מבתי מרחץ, שהיה הבלן ממונה 'להרביץ' עם בייזעם (סוג של מטאטא לגוף) , אולי זה היה סוג של מסאז' או שהיה מקרצף לאנשים את הגב עם סבון, אני לא בטוח מה היתה המטרה, ודבר זה לא קיים כלל היום ונשמע מוזר שיהודי חשוב יעמוד במרחץ והבלן מצליף בו בבייזעם.
כמדומני ראיתי סיפור כזה בחפץ חיים זצ"ל, שהתעלף במרחץ והיה לו נס שהבלן מצא אותו שם ומוזכר שם כמדומני שהבלן הבין שהחפץ חיים נמצא שם זמן רב, כי זכר שטיפל בו עם הבייזעם כשנכנס. צריך למצוא הסיפור אני כבר לא זוכר היכן ראיתי.
רבותיי כתב:כשאני שמעתי את הסיפור היה זה על נטילת צפרני הידיים בער''ש שחל בראש חודש.
גימפעל כתב:רבותיי כתב:כשאני שמעתי את הסיפור היה זה על נטילת צפרני הידיים בער''ש שחל בראש חודש.
על ר"ח ער"ש לא כתוב במג"א שאין נוטלים צפרניים.
רבותיי כתב:גימפל! וכי לא ידעת שאין מקשים 'א קשיא אויף א מעשה'?????
שואב מים כתב:הסיפור על רמ"י מאיזביצא מובא בספר הליכות הצדיקים על מנהגי רבוה"ק מבעלזא, חלק א', ושם בהערה מציין שמנהג היושבים היה ליטול צפורניהם בבית המדרש, מקום שאין שם נשים.
גימפעל כתב:רבותיי כתב:כשאני שמעתי את הסיפור היה זה על נטילת צפרני הידיים בער''ש שחל בראש חודש.
על ר"ח ער"ש לא כתוב במג"א שאין נוטלים צפרניים.
רבותיי כתב:גימפעל כתב:רבותיי כתב:כשאני שמעתי את הסיפור היה זה על נטילת צפרני הידיים בער''ש שחל בראש חודש.
על ר"ח ער"ש לא כתוב במג"א שאין נוטלים צפרניים.
במ''א בהקדמה לסימן ר''ס מביא מצוואת ר''י החסיד שלא לגלח את שערות ראשו בר''ח, ואילו במ''ב בסימן הנ''ל מביא כן לגבי נטילת צפרנים בשם המ''א!
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 241 אורחים