כהן כתב:תתכן דרך אמצעית והיא שבאמת צריך לשמוע את כל התפילה ומ"מ אי"ז ממש שומע כעונה כיון שכבר התפלל ורק חסר לו הזכרת ר"ח ולכן סגי לו הצטרפות בעלמא להש"ץ בכדי לצאת יד"ח וכמו שאנו היום יש לנו קיום בתפילת הש"ץ ולא בדרגת שומע כעונה
והדברים מבוארים ברי"צ גיאת בהל' ר"ה בשם רה"ג לגבי מזו"ש שאדם שלא התפלל כלל חייב לשמוע מהש"ץ ולפסוע אח"כ משא"כ מי שהתפלל שאר התפילה ורק חסר לו המזו"ש חייב לשמוע הכל ומ"מ א"צ לפסוע אח"כ והיינו שאין כאן שומע כעונה ומ"מ מהני לצאת בזה אלא שגם לזה צריך שמיעת כל התפילה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=42
ב] לגבי הגמ' בברכות שהוכיחו ממנה שאפשר לצאת יד"ח מוסף ללא הזכרת הקרבן אולי יש לדחות שהזכרת הקרבנות אינה עצם המוסף [והיינו דעצם המוסף הוא הוספת עוד תפילה במקום הקרבנות הנוספים] וג"כ אינה אלא כהזכרת ר"ח שיכול להזכיר רק במנחה ומועיל גם לתפילה הקודמת [אף שכמובן אינו דומה שהרי במנחה א"צ את הזכרת הקרבנות אך מ"מ סו"ס הרי הזכיר את הקרבנות בתפילות היום]
ג] הרא' הביאו מהירו' שצריך להזכיר במוסף ונעשה לפניך חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף .האם הזכרת התמידים מעכבת
איש_ספר כתב:כהן כתב:תתכן דרך אמצעית והיא שבאמת צריך לשמוע את כל התפילה ומ"מ אי"ז ממש שומע כעונה כיון שכבר התפלל ורק חסר לו הזכרת ר"ח ולכן סגי לו הצטרפות בעלמא להש"ץ בכדי לצאת יד"ח וכמו שאנו היום יש לנו קיום בתפילת הש"ץ ולא בדרגת שומע כעונה
והדברים מבוארים ברי"צ גיאת בהל' ר"ה בשם רה"ג לגבי מזו"ש שאדם שלא התפלל כלל חייב לשמוע מהש"ץ ולפסוע אח"כ משא"כ מי שהתפלל שאר התפילה ורק חסר לו המזו"ש חייב לשמוע הכל ומ"מ א"צ לפסוע אח"כ והיינו שאין כאן שומע כעונה ומ"מ מהני לצאת בזה אלא שגם לזה צריך שמיעת כל התפילה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=42
ב] לגבי הגמ' בברכות שהוכיחו ממנה שאפשר לצאת יד"ח מוסף ללא הזכרת הקרבן אולי יש לדחות שהזכרת הקרבנות אינה עצם המוסף [והיינו דעצם המוסף הוא הוספת עוד תפילה במקום הקרבנות הנוספים] וג"כ אינה אלא כהזכרת ר"ח שיכול להזכיר רק במנחה ומועיל גם לתפילה הקודמת [אף שכמובן אינו דומה שהרי במנחה א"צ את הזכרת הקרבנות אך מ"מ סו"ס הרי הזכיר את הקרבנות בתפילות היום]
ג] הרא' הביאו מהירו' שצריך להזכיר במוסף ונעשה לפניך חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף .האם הזכרת התמידים מעכבת
א. מילתא דמסתברא. יש"כ
ב. האם כוונתך להעמיד שמה שאמרו שם טעה ולא הזכיר במוסף מזכיר במנחה, היינו באופן שהוא אומר במנחה ושם נעשה וכו'?
ג. בראשונים מבואר שנוסח הירו' אינו מעכב, הם אומרים נוסחאות משלהם, שעיקרם, בקשה על השבת הקרבנות, ואח"כ הם כותבים וכן אמרו בירו', כיון שאמר וכו', ומשמע שהנוסח (הכולל תמידים) אינו לעיכובא.
שוב הרהרתי, שודאי צודקים הרבנים ברזילי וכהן, שאין המדובר כאן בשמיעה של שומע כעונה ממש. שא"כ למה אמרו, שא"צ לחזור כיון שמנחה לפניו, ומאי סאני בתפילה ששמע מהש"ץ וכיון בה מתחילה ועד סוף, עד שיוצרך גם לתפילת המנחה?
איש_ספר כתב:עוד שאלה
למה נקראת תפילת מוסף, מוסף/מוספין/מוספי, האם על שם הקרבן שכנגדו נתקנה, או בגלל שהיא תוספת על תפילת היום, לכאורה שאלה חסרת פשר כי גם קרבן מוסף נקרא כך משום שהוא תוספת על קרבנות היום, ובכ"ז אני שואל, אם מישהו עמד על זה. יען וביען שי"ס שאני משמר היו מתפללין בכל יום תפילה נוספת והם מכנים אותה מוסף, וכן י"ס שברכות של תענית נאמרו כתפילה בפנ"ע והיא מכונה אצלם מוסף, וזה העד שלא על שם הקרבן נקראת.
אשמח לכל מר"מ.
איש_ספר כתב:שאלה פשוטה, של פשט בלבד שלמרבה הפלא לא רמיזא ממש.
בסוף ר"ה: אמר רב חננאל אמר רב, כיון שאמר בתורתך כתוב לאמר, שוב אינו צריך. לדעת רוב הראשונים, דבריו מכוונים גם על פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות.
שאם אמר: אתה זוכר מעשי עולם ופוקד וכו' והאריך בפיוט לא יצא ידי תקנת אמירת מז"ש, אבל אם סיים ככתוב בתורתך, (וי"א שצ"ל גם ככתוב ע"י נביאך וכו') יצא.
מה הטעם בדין זה?
האם יש לזה קשר ל"נוסח הקצר" של החזו"א של תרו"מ? אם כן, אז גם אם יאמר אתה זוכר מעשי עולם וכו' ככתוב במחזור רבא שלי, יצא... וזו לא שמענו
איש_ספר כתב:האם יש לזה קשר ל"נוסח הקצר" של החזו"א של תרו"מ? אם כן, אז גם אם יאמר אתה זוכר מעשי עולם וכו' ככתוב במחזור רבא שלי, יצא... וזו לא שמענו
עושה חדשות כתב:ומידי ראותי את הרב איש ספר עוסק בתקופה האחרונה בתפילת המוספין,
ברצוני לברר מה המשמעות של תפילת מוסף כשלא הזכיר בה בכלל את ענין הקרבנות וכו' אלא התפלל תפילת חול כרגיל,
דהרי יש מקרים (לפי חלק מהשי') דכשטעה והתפלל של חול לגמרי ג"כ יצא.
וא"כ יוצא שנתקנה תפילה כנגד קרבן המוסף, אבל סו"ס אינה שונה משחרית ומנחה שהם רק 'כנגד' תמידין, ולא באו להזכרת הקרבן.
איש_ספר כתב:יען וביען שי"ס שאנשי משמר היו מתפללין בכל יום תפילה נוספת והם מכנים אותה מוסף, וכן י"ס שברכות של תענית נאמרו כתפילה בפנ"ע והיא מכונה אצלם מוסף, וזה העד שלא על שם הקרבן נקראת.
אשמח לכל מר"מ.
איש_ספר כתב:האם יש מקור ראוי לציטוט (להוציא הוראות אנונימיות בסידורים) שהקהל אומר בחזרת הש"ץ של מוסף ימים טובים, ותערב?
אני מניח שכבר היום יש שמחפשים את המקור לכך שהקהל שר "שמחה לארצך", או שזועק אדונינו/מדינינו...
איש_ספר כתב:האם יש מקור ראוי לציטוט (להוציא הוראות אנונימיות בסידורים) שהקהל אומר בחזרת הש"ץ של מוסף ימים טובים, ותערב?
אני מניח שכבר היום יש שמחפשים את המקור לכך שהקהל שר "שמחה לארצך", או שזועק אדונינו/מדינינו...
איש_ספר כתב:(היה ע"ז גם מאמר גדול בלשונינו של האקדמיה לעברית...).
איש_ספר כתב:הקדמונים הבאים לתאר את ההוספות שמוסיפים בעשי"ת, מזכירים לצד זכרינו לחיים, מי כמוך אב הרחמים, וכתוב לחיים, בספר חיים וכו', את: אבינו מלכינו זכור רחמיך, שאומרים בברכת ההודאה. הדבר נזכר אצל השוללים את כל המנהג, כמו בה"ג, והמתארים אותו בהסכמה, למשל רמב"ם הלכות תפילה פ"ב הי"ח.
כיום מנהג אמירת אבינו מלכינו, למרבה הפלא, נעלם ולא נשאר ממנו אלא שריד, והוא שלמנהג פולין אומרים אותו בחזרת מוסף ר"ה ובחזרות תפילות יוה"כ.
יגעתי ולא מצאתי תיעוד למנהג מלבד ליקוטי מהרי"ח. ובודאי שלא טעם למנהג.
תיעוד היינו בספרי הלכה/מנהגים.
אודה לעזרתכם.
מיללער כתב:בשו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח ח"ב שיצא לאור לאחרונה מכת"י, דן הגאון בשאלה אם בחדר שחולה שוכב מותר בת"ה, שהרי השכינה היא למעלה מראשותיו של חולה, ואף אם החולה ישן שלגבי לשמש לפני אדם מותר אם הוא ישן, מה הדין אם חולה.
המעירים מתחת לקו ציינו שזו שאלה מחודשת ולא מצאו אף אחד שידין על זה, מעניין אם בחיפוש באוצר נמצא משהו.
מיללער כתב:בשו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח ח"ב שיצא לאור לאחרונה מכת"י, דן הגאון בשאלה אם בחדר שחולה שוכב מותר בת"ה, שהרי השכינה היא למעלה מראשותיו של חולה, ואף אם החולה ישן שלגבי לשמש לפני אדם מותר אם הוא ישן, מה הדין אם חולה.
המעירים מתחת לקו ציינו שזו שאלה מחודשת ולא מצאו אף אחד שידין על זה, מעניין אם בחיפוש באוצר נמצא משהו.
איש_ספר כתב:הספרדים והחסידים אומרים "ישמחו" בכל תפילות שבת למעט מנחה. ביו"ט שחל בשבת הספרדים לא אומרים כלל (וזה מובן, כי ביו"ט שחל בשבת מתפללים תפילה של יו"ט, ומה הרעש הגדול להגיד דוקא את ישמחו בתפילה) והחסידים אומרים רק במוסף (וזה לא מובן כי אם אומרים במוסף למה ישמיטו בשאר תפילות?). האם יש מקור המתעד מנהג חסידי זה? מצאתי באוצר רק איזה מאמר אנונימי.
שבטיישראל כתב:איש_ספר כתב:הספרדים והחסידים אומרים "ישמחו" בכל תפילות שבת למעט מנחה. ביו"ט שחל בשבת הספרדים לא אומרים כלל (וזה מובן, כי ביו"ט שחל בשבת מתפללים תפילה של יו"ט, ומה הרעש הגדול להגיד דוקא את ישמחו בתפילה) והחסידים אומרים רק במוסף (וזה לא מובן כי אם אומרים במוסף למה ישמיטו בשאר תפילות?). האם יש מקור המתעד מנהג חסידי זה? מצאתי באוצר רק איזה מאמר אנונימי.
וכי למה נתפסת להחסידים ?!
הרי המדובר במנהג אשכנז !!!
(וכ"ה להדיא בכל המחזורים כמנהג אשכנז וכמנהג פולין !!)
שבטיישראל כתב:איש_ספר כתב:הספרדים והחסידים אומרים "ישמחו" בכל תפילות שבת למעט מנחה. ביו"ט שחל בשבת הספרדים לא אומרים כלל (וזה מובן, כי ביו"ט שחל בשבת מתפללים תפילה של יו"ט, ומה הרעש הגדול להגיד דוקא את ישמחו בתפילה) והחסידים אומרים רק במוסף (וזה לא מובן כי אם אומרים במוסף למה ישמיטו בשאר תפילות?). האם יש מקור המתעד מנהג חסידי זה? מצאתי באוצר רק איזה מאמר אנונימי.
וכי למה נתפסת להחסידים ?!
הרי המדובר במנהג אשכנז !!!
(וכ"ה להדיא בכל המחזורים כמנהג אשכנז וכמנהג פולין !!)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 359 אורחים