גם זו לטובה כתב:ברכות ד:
אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנפלים
וצריך להבין למה הוי סיבה שלא לשבח את השם באות נ'.
ועוד צ"ת וכי אין עוד תיבות של גנאי ומפלה לישראל, לדוגמא תיבת "מפלה" מתחילה באות מ' וכן ע"ז הדרך.
מעין זה: לגבי המדרש הידוע המובא בירושלמי, שהתורה פתחה - באות ב שהוא לשון ברוך - ולא באות א שהוא לשון ארור, תמהו הראשונים שהלא - באות ב יש גם לשון שלילי (בדותא, בגידה, ביזוי, וכיו"ב) - ובאות א יש גם לשון חיובי (אמת, אלוקי"ם, אדנו"ת, וכיו"ב).
ואיידי דאתא לידן האי עניינא נימא ביה מילתא:
פעם חשבתי לתרץ את תמיהת הראשונים הנ"ל, בתירוץ נאה, לפי מה שמצאתי שבכל התורה כולה, הפסוקים היחידים אשר - בכל אחד מהם - בכל תיבה קיימת האות א, הם הפסוקים:
"
ארור
אתה בב
אך ו
ארור
אתה בצ
אתך".
"
ארור טנ
אך ומש
ארתך".
לכן פתחה התורה באות ב, כי האות ב פותחת את "ברוך", שהוא ההפך של "ארור" - שלגביו מצינו את שני הפסוקים היחידים האלה.
אבל אין סיבה שלא לפתוח את התורה באות ב, כי לא מצינו בתורה פסוק שלילי (כגון של קללה רח"ל) - אשר בו בכל תיבה קיימת האות ב...
נכון כפתור ופרח?
אבל אח"כ התברר לי שטעיתי. האם מישהו יודע מה הייתה הטעות? רמז: באמת אין בתורה שום פסוק שלילי - אשר בו בכל תיבה קיימת האות ב.