ביאה אחר קידושין עושה נישואין - קדושין י.
ראיתי עתה שמה שכתבתי לעיל [
http://forum.otzar.org/forums/posting.php?mode=reply&f=29&t=26337#pr269004] על דף ה: שחופה לרב הונא בפעם הראשונה קונה וגומרת דאל''ה מאי אולמיה האי חופה מהאי חופה, נתבאר כבר בדברי המהרש"א. וז"ל: הקשה מהר"י אב"ן לב דמאי תירצו ומאי אולמיה האי כסף מהאי כסף דהא אכתי איכא למילף בק"ו דכסף אחר שטר גומר בק"ו ומה חופה שאינו קונה גומר אחר שטר כסף שקונה אינו דין שיהיה גומר אחר שטר ונראה די"ל כיון דכסף ושטר שוין הן בתחלת הקנין כמו דנימא מאי אולמיה האי כסף מהאי כסף נימא נמי מאי אולמיה האי שטר מהאי כסף אבל בחופה דקאמר שתקנה היינו שגומרת אף בתחלה ותדע דכן הוא דאל"כ לרב הונא מאי אולמיה האי חופה מהאי חופה.
ולפי זה יש להקשות על שיטת רבינו נסים גאון שהובא בתוס' [ד"ה כל הבועל] שהוא גם שיטת הרי"ף ביבמות וכן הרמב"ם, שהמקדש אשתו ואח"כ בא עליה לשם נישואין הרי היא נשואה לו. דמאי אולמיה האי ביאה מהאי ביאה, שהביאה הראשונה אינה אלא קידושין ואילו השניה הוו נישואין.
והיה מקום לומר דכל הני ראשונים ס"ל שביאת קידושין אינו אלא בגמר ביאה וכמו שנתבאר בסוגיין, ואילו ביאת נישואין הרי הוא כבר בהעראה. וא"כ אין זה קנין אחד אלא שני קנינים נפרדים. אך מעיון בדברי הרמב"ם עולה שגם הוא סבר דמה שביאת קידושין אינו אלא בגמר ביאה הוא מחמת דסתם הבועל דעתו על גמר ביאה, אך אם יפרש שרוצה לקנות בתחילת ביאה שייך שיקנה כך, א"כ הרי זה ביאה אחת והדרא קושיא לדוכתא.
והנראה לחדש שאכן שיטת הרמב"ם והרי"ף ורבינו נסים היא שהבא על אשתו פעם ראשונה לשם קידושין ונישואין הרי היא נשואה מיד. וכמו שכתב המהרש"א בדף ה:, ומה ששואל בגמ' אי ביאה אירוסין עושה אי נישואין עושה מיירי ברוצה לקדש בלבד, והשאלה היא האם אפשר לקדש בביאה ותשאר ארוסה או שאין שום אפשרות כזאת. אך לשני הצדדים שייך שיגמור מיד בביאה ראשונה.