עושה חדשות כתב:הלא כן?
איש טלז כתב:ואגב נתעוררתי היום לדון
כיצד כל אשה שנתקדשה בממון שזכה בעלה רק ע"י תורת מוחזק הרי היא מוקדשת [כיון שכך נקבע ע"י דיני הממון] ובפשוטו באופן שזינתה נהרגת ,והלא טעמא בעי דיכולה לטעון שהיא יודעת שאי"ז של בעלה ואין לה הכרעת מוחזק, ועכ"פ לדונה כמזידה מנלן הא וצ"ע
עושה חדשות כתב:ישנם הרבה דינים בתורה שהם באים בתורת ודאי על מצב של ספק, ומה"ט דינם חלוק באמת בין היודע להמסופק, ובכולם ראוי לדון מה קורה אם נודע לבסוף למי שהיה מסופק מתחילה, האם דינו משתנה למפרע.
-ביטול ברוב. מבו' בפשטות לפי רוב הראש' לגבי חתיכה טמיאה שהתערבה בב' חתיכות טהורות ובטלה בהם, שאפי' אם אדם אחד נגע בכולם, מ"מ הוא אינו טמא אלא נשאר בטהרתו. וכמובן שמי שיודע מהי החתיכה הטמיאה, לגביו הנוגע בטומאה נטמא. וצ"ע מה הדין כשנודע עכשיו להמסופק אחרי גמר הנגיעה בכל החתיכות, האם מכאן ולהבא הוא נעשה טמא.
-ספק ממזר. גם כאן למי שיודע את האמת ודאי אין שום היתר, אבל למי שלא יודע יש היתר ודאי בכל הצדדים. ולכאו' אם נולד בן, וכעת נודע פסול ממזרותו של האב, ודאי מעתה נחזיק גם את הבן בממזרות.
-דין מוחזק. הזוכה בממון מספק כדין מוחזק, וקידש את האשה, ה"ה מקודשת בוודאי. אמנם מי שיודע שאין הממון שלו ודאי הוא מחזיק אותה (עכ"פ לחומרא) כאינה מקודשת. וצ"ע באופן שנודע לאחר זמן שהממון לא היה שלו, האם נעשית פנויה למפרע או מכאן ולהבא וכו'.
-ספק טומאה ברה"י ספיקו טמא. מה הדין כשנתברר אחרי הנגיעה והספק, שלא היה שם טומאה, האם נעשה טהור מעתה וכן למפרע.
הפשטות בכל הנידונים (האלו, ואחרים הדומים להם), שהידיעה בסוף משנה את הדין למפרע, ועכ"פ "מכאן ולהבא ולמפרע". שאילתי האם זה מוסכם, והאם זה אותו ספק בכל המקרים או שיש לחלק ביניהם.
בפשטות הוא נעשה טמא למפרע (עכ"פ "מכאן ולהבא ולמפרע").עושה חדשות כתב:-ביטול ברוב. מבו' בפשטות לפי רוב הראש' לגבי חתיכה טמיאה שהתערבה בב' חתיכות טהורות ובטלה בהם, שאפי' אם אדם אחד נגע בכולם, מ"מ הוא אינו טמא אלא נשאר בטהרתו. וכמובן שמי שיודע מהי החתיכה הטמיאה, לגביו הנוגע בטומאה נטמא. וצ"ע מה הדין כשנודע עכשיו להמסופק אחרי גמר הנגיעה בכל החתיכות, מיהי החתיכה הטמאה, האם מכאן ולהבא הוא נעשה טמא.
עושה חדשות כתב:שמעתי היום לדון, להסובר' דהכרעת "מוחזק" מהני כלפי קידושי אשה, ו"לכם" דאתרוג וכו', מה הדין כשקידש אשה או נטל אתרוג שהוכרע שהוא שלו מדין המע"ה, ואח"כ באו עדים שאינו שלו, האם לא קיים המצוה למפרע וכן האשה אינה מקודשת.
ולכאו' גם בזה הפשטות היא שהכל נעקר למפרע, אבל שמא יש מקום לדון בזה.
יל"ע בהל' אין איסור חל על איסור, באופן שהאיסור השני בא לחול בזמן שהאיסור הראשון היה מבוטל ברוב או שהיה מותר לגמרי מדין ספק ממזר, דלכאו' האיסור השני חל ואי"ז בגדר אאחע"א כי האיסור הראשון הותר. אח"כ נודע הענין ובטל ההיתר של האיסור הראשון, איזה איסור יש עכשיו, האם חוזר הראשון והשני פוקע, או אולי לא חוזר הראשון כי הוא לא יכול לחול על השני, או ששני האיסורים קיימים יחד.עושה חדשות כתב:-ביטול ברוב. מבו' בפשטות לפי רוב הראש' לגבי חתיכה טמאה שהתערבה בב' חתיכות טהורות ובטלה בהם, שאפי' אם אדם אחד נגע בכולם, מ"מ הוא אינו טמא אלא נשאר בטהרתו. וכמובן שמי שיודע מהי החתיכה הטמיאה, לגביו הנוגע בטומאה נטמא. וצ"ע מה הדין כשנודע עכשיו להמסופק אחרי גמר הנגיעה בכל החתיכות, האם מכאן ולהבא הוא נעשה טמא.
-ספק ממזר. גם כאן למי שיודע את האמת ודאי אין שום היתר, אבל למי שלא יודע יש היתר ודאי בכל הצדדים. ולכאו' אם נולד בן, וכעת נודע פסול ממזרותו של האב, ודאי מעתה נחזיק גם את הבן בממזרות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 270 אורחים