יבנה כתב:א. בדברי הרמב"ם מבואר שהבין שיסוד האיסור הוא שנראה כפסל העשוי לעבוד וזה דבר הלמד מעניינו. כיון שאין דרך פסל להיות חי וזז ואין מי שיטעה שזה לעבדו אין טעם לאסור.
ב. לא מזה ראייתי.
ג. לא כתבתי שלכו"ע הוא טעם להתיר, רק שלשיטת הרמב"ם יש מזה טעם להתיר. וכן מה שכתבתי דרבא לשיטתו הוא כפי שיטות הסוברים שרבא חולק על אביי, למרות שרוב השיטות סוברים שרבא מודה לאביי. ואף הטעם של עשייה בשם ה' הוא למי שיסבור שזה טעם להתיר, אף שיש חולקים על זה.
ד. בזמנינו יש שתי שיטות מתקדמות לשחזר אברי אדם, דרך גידול תאי גזע בתמיסה מיוחדת עד שצומח שם אברים שחסרים, ודרך מדפסת תלת מימד http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyre ... refoua.doc, וכאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%95%D7%AA. [כבר דנו בתחומין על בשר בהמה שיצמח מזה האם יהיה בשרי.]
מה שכתבת ק"ו להתיר לצורך אדם ממה שהותר להבין ולהורות אינו מובן כלל, וכי לדעתך מותר לעשות כישוף ולעשות צורות או להגות שם ה' לצורך האדם? הרי כל האיסור בכולם הוא דוקא לצורך האדם והותר רק לצורך שמים.
ה. שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן צח וכו'
ו. צירפתי את הראבי"ה ע"ש בטור הימני ד"ה ואפ' מאן דלא דייק, בדבריו מפורש שרבא חולק על אביי ושהלכה כרבא. בתוס' כתבו "ויש לדקדק מדלא קאמר אלא ש"מ דדרשא דלא תעשון אתי אתיא אליבא דכולי עלמא ואפילו אליבא דרבא דאוקי מתני' דלעיל כולה במוצא ולדידיה לא תידוק מיניה דעשיית אדם מותרת דודאי אסורה היא." תוס' עצמם סברו דרבא מודה לזה לאביי, ובאו לשלול משיטה שסברו שחולק על אביי ומתיר עשיית צורת אדם. צירוף דברי שניהם יביא לשיטה שיתיר עשיית צורת אדם. וכן הביאו בשם ר"ת בתוס' ר' יהודה מפאריש ותוס' רא"ש. וכ"כ בתוס' ר' יהודה מבירינא "מכאן היו אומרים בשם ר"ת להביא ראייה דפרצוף אדם מותר לעשות דלא איצטריך לשנויי לא תעשון אתי אלא אליבא דאביי אבל אליבא דרבא עשייה מותרת והילכתא כותיה לגבי אביי." [אמנם הקשה כמה קושיות ומסיק ושמא ר' יעקב לא אמרה מעולם.] גם בריטב"א משמע שיש כזה דעה.
ז. לא פירשו טעם הדבר, כך שאין קושיא ואין ראיה. אולי טעמם משום פיקוח נפש וכסיפורי הגולם מפראג.
ח. בנוסחאות הגמ' המצויים בר"ה כד: ובע"ז מג: כתוב סמי עיניה דדין, באיזה נוסח אתה משתמש?
עקביה כתב:ממה חזרתי בי, מכך שלעיל לא קיבלתי את תירוצים 1. ו 2. ? אתה רואה שגם כעת אני לא ממש מקבל אותם, והם בעיני בהחלט תירוצים דחוקים מאד.
אולי הבנת מדבריי לעיל שאסור ללדת ילדים משום עשיית פסל, ואח"כ כתבתי שמותר?...
אוצר החכמה כתב:עקביה כתב:ממה חזרתי בי, מכך שלעיל לא קיבלתי את תירוצים 1. ו 2. ? אתה רואה שגם כעת אני לא ממש מקבל אותם, והם בעיני בהחלט תירוצים דחוקים מאד.
אולי הבנת מדבריי לעיל שאסור ללדת ילדים משום עשיית פסל, ואח"כ כתבתי שמותר?...
אתה כתבת שבהתחלה סברת שהורדת אוזן מותרת וכן כתבת במקום אחר. ועתה הנך חוזר בך ולזה היו דברי מכוונים.
לא ברור לי אם יש חילוק בין לשמשו ובין לנוי. אולי.
עקביה כתב:יבנה כתב:א. בדברי הרמב"ם מבואר שהבין שיסוד האיסור הוא שנראה כפסל העשוי לעבוד וזה דבר הלמד מעניינו. כיון שאין דרך פסל להיות חי וזז ואין מי שיטעה שזה לעבדו אין טעם לאסור.
ב. לא מזה ראייתי.
ג. לא כתבתי שלכו"ע הוא טעם להתיר, רק שלשיטת הרמב"ם יש מזה טעם להתיר. וכן מה שכתבתי דרבא לשיטתו הוא כפי שיטות הסוברים שרבא חולק על אביי, למרות שרוב השיטות סוברים שרבא מודה לאביי. ואף הטעם של עשייה בשם ה' הוא למי שיסבור שזה טעם להתיר, אף שיש חולקים על זה.
ד. בזמנינו יש שתי שיטות מתקדמות לשחזר אברי אדם, דרך גידול תאי גזע בתמיסה מיוחדת עד שצומח שם אברים שחסרים, ודרך מדפסת תלת מימד http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyre ... refoua.doc, וכאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%95%D7%AA. [כבר דנו בתחומין על בשר בהמה שיצמח מזה האם יהיה בשרי.]
מה שכתבת ק"ו להתיר לצורך אדם ממה שהותר להבין ולהורות אינו מובן כלל, וכי לדעתך מותר לעשות כישוף ולעשות צורות או להגות שם ה' לצורך האדם? הרי כל האיסור בכולם הוא דוקא לצורך האדם והותר רק לצורך שמים.
ה. שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן צח וכו'
ו. צירפתי את הראבי"ה ע"ש בטור הימני ד"ה ואפ' מאן דלא דייק, בדבריו מפורש שרבא חולק על אביי ושהלכה כרבא. בתוס' כתבו "ויש לדקדק מדלא קאמר אלא ש"מ דדרשא דלא תעשון אתי אתיא אליבא דכולי עלמא ואפילו אליבא דרבא דאוקי מתני' דלעיל כולה במוצא ולדידיה לא תידוק מיניה דעשיית אדם מותרת דודאי אסורה היא." תוס' עצמם סברו דרבא מודה לזה לאביי, ובאו לשלול משיטה שסברו שחולק על אביי ומתיר עשיית צורת אדם. צירוף דברי שניהם יביא לשיטה שיתיר עשיית צורת אדם. וכן הביאו בשם ר"ת בתוס' ר' יהודה מפאריש ותוס' רא"ש. וכ"כ בתוס' ר' יהודה מבירינא "מכאן היו אומרים בשם ר"ת להביא ראייה דפרצוף אדם מותר לעשות דלא איצטריך לשנויי לא תעשון אתי אלא אליבא דאביי אבל אליבא דרבא עשייה מותרת והילכתא כותיה לגבי אביי." [אמנם הקשה כמה קושיות ומסיק ושמא ר' יעקב לא אמרה מעולם.] גם בריטב"א משמע שיש כזה דעה.
ז. לא פירשו טעם הדבר, כך שאין קושיא ואין ראיה. אולי טעמם משום פיקוח נפש וכסיפורי הגולם מפראג.
ח. בנוסחאות הגמ' המצויים בר"ה כד: ובע"ז מג: כתוב סמי עיניה דדין, באיזה נוסח אתה משתמש?
א. כוונת הרמב"ם אינה שטעם האיסור הוא שמא יחשבו שיוצר הפסל עשה אותו כדי לעובדו, אלא שמא יעבדו צורה זו בעצמם, כפי שמפורש בדבריו בסה"מ ל"ת ד. ודבר זה שייך גם, ואולי עוד יותר, בפסל הנראה חי.
ג. כיון שאיסור עשיית פסל לנוי הוא מן התורה, איננו יכולים לומר מדעתנו שהיכן שאין חשש שיטעו בו, מותר לעשותו. היום ודאי אף אחד לא יבוא לעבוד פסל העשוי לנוי, האם לפי הרמב"ם בטל איסור עשיית פסל?
ד. ייש"כ על המידע המעניין.
אינני בטוח כלל שהיתר להבין ולהורות הוא רק לצורך שמים, אלא כל שהוא לצורך שלא מאותו עניין של האיסור. (וכן משמע מדברי המאירי בפסחים נה: סנהדרין צ.). כישוף ועשיית צורות לנוי ואולי גם הוגה את השם, נאסרו כמעשים לצורך האדם, ולכן אין בהם היתר כזה, אבל אדם המעוניין ללמוד אסטרונומיה ולשם כך מכין לו צורות חמה ולבנה, לענ"ד הוא מותר. ולכן נ"ל שגם עשיית פני אדם לצורך רפואה לא גרע מלהבין ולהורות, ומותר.
ה. ייש"כ. מדברי הפוסקים שהבאת נראה שאין חילוק בין עשייה בידים לע"י שם.
ו. ייש"כ על דברי הראבי"ה, אבל אחר בקשת המחילה, בדבריו מפורש שרבא חולק על אביי רק להחמיר ולא להקל, ומה שאסור לפי אביי כ"ש שאסור לפי רבא. גם משאר המקורות שהבאת אני מבין ששיטה כזו, שרבא חולק על אביי להקל, רופסת מכדי שנוכל להסתמך עליה.
ז. אילו רבא עשה את הגולם משום פיקו"נ, לא היה רבי זירא מבטלו. ויותר נראה שרק רצה להראות לרבי זירא שהצליח לעשות גולם, ומשמע כדבריי.
ח. טעיתי טעות חמורה כשכתבתי שבגמ' כתוב 'עינא'. אכן כתוב 'עיניה'. וכך כתב המאירי (ע"ז מב:): וזהו שאמרו סמי עיניה דדין, ואתה יכול לפרשו חסרון עין, דהינו חסרה, וכן אתה יכול לפרשה בפחיסת צורתו, ועיניה פירושו צורתו, מלשון בעיניו עמד.
עקביה כתב:יבנה
א. מוגזם לגמרי לומר שיש כאן איזושהי חזרה של הרמב"ם. עכ"פ אם אנו מסכימים שהעניין הוא משום טעות דע"ז, מדוע נראה לך שבגולם יש פחות חשש טעות כזו מאשר בדומם? הרי הסברא היא הפוכה, מה שנראה כחי נראה יותר שיש בו ממש מאשר מה שלא נראה כחי.
ג. איני יודע מה סברא יש לומר שהתורה מעיקרא לא אסרה כזה דבר.
ד. לענ"ד 'להבין ולהורות' אינו דווקא לצורך שמים, אלא כל מה שיצא מכלל 'כתועבות הגויים ההם' מותר. ואף שעשיית צורות חמה ולבנה לנוי אינה מכלל 'תועבות הגויים', עכ"פ זה מה שנאסר, אבל כאשר הוא עושה לצורך לימוד אסטרונומיה, יצא מכלל מה שנאסר.
המאירי כותב (פסחים נה:): ועוד יתבאר לך כי יש דברים שמנע השם לעשותם והם מותרים ללמדם ולהבינם כי השם ית' אמר לא תלמד לעשות ולמדנו בקבלה אבל אתה למד להבין ולהורות. ובסנהדרין (צ.): ר' עקיבא אומר אף הקורא בספרים החצונים ר"ל שלא להבין ולהורות אלא על דעת לילך באמונתם.
נ"ל שמשמע מדבריו שכל זמן שהלימוד אינו לתועבה אלא לידיעת החכמה, מותר. לדוגמה, אדם הולך ללמוד קורס בפסיכולוגיה, והמרצה מבסס את דבריו על כך שאין באדם כלום מעבר לחומר (ח"ו, עפ"ל), אעפ"כ מותר לשמוע את דבריו (ואיני עוסק כרגע בשאלה האם אין זה אסור מצד שמא יימשך בדעתו אחריו).
ה. דבריהם פשוטים ומסתברים. כפי שכתבתי לעיל לחלק בין מקרה בו התוצאה היא הבעייתית למקרה בו המלאכה היא הבעייתית.
ו. לפי אותה שיטה אכן יש מקום לומר שרבא לשיטתו.
ז. יתכן אבל לא מסתבר. הפשטות היא שעם יצירתו שלחו לר"ז.
ח. 'סמי' הוא לשון הסרה כללי, אין לו קשר מיוחד לגלגל העין. ראית את המאירי שהבאתי לעיל, המפרש בשני אופנים ואחד מהם הוא איבוד הצורה?
ביטול ע"ז אינו ממין העניין. כאן מדובר במה שמועיל למנוע חשד.
דברי הריטב"א הם ידיעה חשובה מאד, וייש"כ על כך! (עכ"פ אנו דנים לגבי יצירת גולם ע"י יהודים, לא ע"י גויים). באמת משמע מדבריו שהבין כפירוש הראשון של המאירי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 144 אורחים