אמנם בקראי שמו"ת בפרשת שמיני חזרה ונתעוררה לי תמיהה רבת שנים בפרק י פסוק יב
תיבת אלעזר מפוסקת בתלישא גדולה ואחר תיבת איתמר יש פסק. לכאורה הטעם לפסק הוא מכיוון ש'בניו' מתייחס גם לאלעזר ולא רק לאיתמר אך ק"ל שהיה ראוי להיותר הפסקה גדולה יותר בין 'איתמר' ל'בניו' מאשר בין אלעזר לאיתמר.וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים
האם יתכן שהפסק מפסיק יותר מהתלישא או שמא יש סיבה אחרת לשינוי בדרגות ההפסקה מההדרגה המתבקשת?
ושמא שייך גם זה להנידון פה?