קידושין מ. מאי נפק"מ דעביד הא אכיל הא - פירש"י

[מיללער]

בגמ' בעובדא דרבי צדוק והמטרנותא:

גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו כגון רבי צדוק וחביריו ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר לה חלש לי ליבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל אמרה ליה איכא דבר טמא אמר לה מאי נפקא מינה דעביד הא אכול הא שגרת תנורא קא מנחא ליה סליק ויתיב בגויה אמרה ליה מאי האי אמר לה דעביד הא נפיל בהא אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא צערתיך

בפשטות דברי רבי צדוק אל המטרנותא כשאמרה לפניו שאין אלא אלא דבר טמא להאכילו, אמר ומאי נפק"מ, מי שמסכים לעשות עבירה חמורה כזו בוודאי שאין לו בעיא עם אכילת דבר טמא, אבל רבינו הגדטל רש"י ז"ל פירוש בענין אחר קצת וזל"ק:

אמר מאי נפקא מינה - דהא מילתא דלא נזדמן לי אלא מאכל טמא יש לי ללמוד מכאן דעביד האי הבועל ארמית ראוי למאכל טמא:

כלומר שרבי צדוק למד לעצמו לקח ומוסר, מאי נפקא מינה - מה יש לי ללמוד מזה שדוקא נזדמן לי לאכול סבר טמא, להורות שהבועל ארמית ראוי לאכול מאכל טמא

ודברי קדשו נפלאים ממני, יציבא בארעא וגיורא וכו'? תלי אכילת דבר טמא בבעילת זנות של ארמית? מי עדיפא מינה? ולמה לא פי' בפשטות

[בברכה המשולשת]

הרי רבינו הרמב"ם כתב שהבועל גויה הוא איסור חמור למרות שלא נכתב בפירוש

[מה שנכון נכון]

רש"י לא גרס אמר "לה" אלא אמר, והיינו אמר לעצמו בלבו. וממילא הוצרך לפרש כפי שפירש.

[מיללער]

הרי רבינו הרמב"ם כתב שהבועל גויה הוא איסור חמור למרות שלא נכתב בפירוש

אה"נ, ומה זה שאמר שלכן באה לו מכשול של מאכל טמא (הקלה) למי שמסכים לאיסור (החמורה) של הבועל ארמית?

[מיללער]

רש"י לא גרס אמר "לה" אלא אמר, והיינו אמר לעצמו בלבו. וממילא הוצרך לפרש כפי שפירש.

אם אמר רק בלבו, מה ענה להמטרנותא ולמה שגרא תנירא?

[מה שנכון נכון]

לא צריך להיות כתוב בתלמוד כל פרטי הדו שיח, ומובן שאם הוא בקש לאכול, והיא השיבה שיש רק דבר איסור, ואח"כ שגרא תנורא, ע"כ שהסכים בשתיקה או בהנהון ראש או בפירוש.

[בברכה המשולשת]

הרי רבינו הרמב"ם כתב שהבועל גויה הוא איסור חמור למרות שלא נכתב בפירוש

אה"נ, ומה זה שאמר שלכן באה לו מכשול של מאכל טמא (הקלה) למי שמסכים לאיסור (החמורה) של הבועל ארמית?

שהרי לזה יש תאווה פחותה מאשר לזה ולכן לכאורה מי שנכשל בזה אין הכרח שייכשל בזה

[מיללער]

תודה, נשמע הגיוני

האחרונים לא עמדו על פירש"י?

[אבןטובה]

בשלה"ק מבואר דתאוות אכילה ותאוות המשגל יש להם השתוות וה"נ מאכלות אסורות לביאות אסורות והג"ר יוסף ענגיל זצ"ל יש לו מערכה ע"ז. וראה שלהי ע"ז ובתוס' שם ותמצא נחת