ידוע כי הדעה הקובעת והמכרעת והמוסכמת בין המקובלים לענין קביעת ההלכה והמנהג על דרך הסוד היא דעת האר"י ז"ל, אבל בהאי נידון דידן לא גילה דעתו להדיא בשום דוכתא מכתביו אם אומרים ברכת מעין שבע וכו', והנה לענין הקביעות לגבי הבנת וביאור דעת האר"י ז"ל, כשאנו מסופקים בכוונתו, ובכגון הא דלא גילה לנו דעתו בפירוש, מוסכם הדבר שהבר-סמכא הגדול ביותר הוא מרן הרש"ש ז"ל, ויכלה הזמן והמה לא יכלו אם היינו מלקטים בכאן האומרים כן, וכבר חיברתי על זה ספר בשם "אהבת שלום" לך שם וראה דברים כהוויתם. ובפרט שכן העד העיד בנו מרן הרש"ש ז"ל בעצמו שכל דבריו הם דברי האר"י ז"ל לא זולתו, ואפילו במקום שכותב לכאורה דבר חידוש שלא נמצא מקורו בהשקפה ראשונה בהכתבים הקדושים, באמת מקורו מעומק תורתו של האר"י ז"ל, וכמ"ש בנהר שלום (לב:) וז"ל אמנם חלותי היא שיתנו לב בדברים האמורים שם [בסידור נהר שלום], ובפרט במה שכתבתי בהקדמה [רחובות הנהר], שבה נכללו ונסתמו דברים גדולים וסודות נעלמים, להשקיף עליהם פעם ושתים בהשקפה טובה כראוי וכנכון, כי לא דבר ריק הוא, והנה עדי בשמים וסהדי במרומים כי כל הכתוב שם כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל ואין עוד מלבדו וכו', ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם שהם דברי האר"י ז"ל, עכ"ל. ועוד כתב (לד.) וז"ל: ואני קצרתי בענין זה כל מה שאפשר, כי יראתי פן יפלו דפים אלו ביד מי שעדיין לא למד דברי האר"י ז"ל כראוי ויחשדני שלמדתי בספרים אחרים, ולא כן הוא, עכ"ל. הרי קמן יקר סהדותיה של מרן הרש"ש ז"ל גופיה על דרכו בקודש נהדר שהיא דרך האר"י ז"ל, וכו', שנוכל לומר בפה מלא שדעת האר"י ז"ל היא שצריך לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת.
אין לי יד בנסתרות, וגם לא ראיתי דבר הרש"ש הנ"ל, אבל לומר שתורת האר"י היתה בפי הרש"ש, עד כדי שנוכל לומר בפה מלא שדעת האר"י ז"ל שצריך לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, נראה לי זר ומרוחק בתכלית, ודומני שכוונת הרש"ש היתה רק לומר שדבריו הם על פי דעתו וכוונתו של האר"י, וכמו שידוע שהבר-סמכא בתורת האר"י הוא רק תלמידו מהרח"ו, ולא תלמידיו האחרים, כמו כן כתב הרש"ש, שדבריו אין בהם חשש וזרות בדרך האמת.
ובפרט שהחיד"א ז"ל כתב בברכי יוסף (או"ח סימן תרמ"ב, שיורי ברכה) וז"ל: "ואני שמעתי שעל פי האר"י זצ"ל אין לומר ברכה מעין שבע בליל פסח". [ויעו' בקונט' הנ"ל מה שנדחק הגר"י הלל בזה].
יבואו החכמים ויחכימונו.