יש"כ. מעניין למה השמיט.מה שנכון נכון כתב:במהדורות החדשות העירו שקטע זה הופיע רק במהדורה הראשונה של הגדת מעשה נסים, ובמהדורה שלאחריה השמיטו המחבר.
מסתכל מן הצד כתב:חידוש גדול.
אבל זה מעורר לנו בעיה גם באכילת שני הכזיתים אצל "מוציא מצה".
כידוע, כל ענין אכילת שני כזיתים צריך בירור, כי למה לא די לאכול משהו בשביל ברכת ההמוציא?
וכבר נתקשו והאריכו למעניתם.
עכ"פ, אם אין צורך בשני כזיתים, הרי לדברי הנתיבות כזית הרשות מבטל כזית של מצוה!
וא"כ, אולי יש להקפיד "שלא" לבלוע שני הכזיתים בבת אחת, אלא כל כזית בפנ"ע!
מה שנכון נכון כתב:במהדורות החדשות העירו שקטע זה הופיע רק במהדורה הראשונה של הגדת מעשה נסים, ובמהדורה שלאחריה השמיטו המחבר.
המדפיס כתב ע"כ במבוא.לעומקו של דבר כתב:המהדורה המצולמת כאן ג"כ נראית חדשה, איני בקיא כ"כ במהדורות השונות ודיוקן אולי כדאי לעורר את המדפיס של הגדה זו על החזרה של הנתיבות
זאת לא טענה כי בלא"ה מבו' דהקיום הזה חשיב לגבי חובה כרשות, וכמו שהערתי לעיל -לעומקו של דבר כתב:מה שחזר בו, י"ל בקל ע"פ שיטת הנצי"ב הידועה ועוד ... שאין שיעור למעלה לאכילת מצווה וכל מה שאוכלים אפילו כמה כזיתים הוא אכילת מצווה
עושה חדשות כתב:התעוררתי מדבריו לדון לפי האחרו' שנקטו דבליל פסח כל כזית מצטרף למצות מצה, א"כ למה צריך לאכול מרור בנפרד מהכורך, הרי הכזית מצה של הכורך הוא ג"כ מצוה. ועכצ"ל דאתי טעם מצוה קיומית ומבטל טעם מצוה חיובית
עושה חדשות כתב:המדפיס כתב ע"כ במבוא.לעומקו של דבר כתב:המהדורה המצולמת כאן ג"כ נראית חדשה, איני בקיא כ"כ במהדורות השונות ודיוקן אולי כדאי לעורר את המדפיס של הגדה זו על החזרה של הנתיבות
זאת לא טענה כי בלא"ה מבו' דהקיום הזה חשיב לגבי חובה כרשות, וכמו שהערתי לעיל -לעומקו של דבר כתב:מה שחזר בו, י"ל בקל ע"פ שיטת הנצי"ב הידועה ועוד ... שאין שיעור למעלה לאכילת מצווה וכל מה שאוכלים אפילו כמה כזיתים הוא אכילת מצווה
עושה חדשות כתב:התעוררתי מדבריו לדון לפי האחרו' שנקטו דבליל פסח כל כזית מצטרף למצות מצה, א"כ למה צריך לאכול מרור בנפרד מהכורך, הרי הכזית מצה של הכורך הוא ג"כ מצוה. ועכצ"ל דאתי טעם מצוה קיומית ומבטל טעם מצוה חיובית
לעומקו של דבר כתב:פשוט שכל הכזיתים ביחד הם קיום החובה. ואין שיעור למעלה. וכמו שלולב בן ט"ו טפחים כולו לולב ובכולו מתקיימת החובה דנטילת לולב. ועל כורך י"ל שכאשר אוכלים לא לשם מצוות (מרור) [מצה] אלא לשם מצוות כורך או לשם זכר למקדש של כורך הרי הכוונה גורמת שאין זה המשך קיום מצוות (כורך) [מצה]
מסתכל מן הצד כתב:חידוש גדול. אבל זה מעורר לנו בעיה גם באכילת שני הכזיתים אצל "מוציא מצה". כידוע, כל ענין אכילת שני כזיתים צריך בירור, כי למה לא די לאכול משהו בשביל ברכת ההמוציא? וכבר נתקשו והאריכו למעניתם. עכ"פ, אם אין צורך בשני כזיתים, הרי לדברי הנתיבות כזית הרשות מבטל כזית של מצוה! וא"כ, אולי יש להקפיד "שלא" לבלוע שני הכזיתים בבת אחת, אלא כל כזית בפנ"ע!
לעומקו של דבר כתב:מה שנכון נכון כתב:במהדורות החדשות העירו שקטע זה הופיע רק במהדורה הראשונה של הגדת מעשה נסים, ובמהדורה שלאחריה השמיטו המחבר.
המהדורה המצולמת כאן ג"כ נראית חדשה, איני בקיא כ"כ במהדורות השונות ודיוקן אולי כדאי לעורר את המדפיס של הגדה זו על החזרה של הנתיבות.
מה שחזר בו, י"ל בקל ע"פ שיטת הנצי"ב הידועה ועוד ועוד שכבר נידונה כאן ונא ללנקק שאין שיעור למעלה לאכילת מצווה וכל מה שאוכלים אפילו כמה כזיתים הוא אכילת מצווה.
ואגב זה, לי היה חידוש מה ששמעתי בשתא מאחד מנכדי בית הרב דוואלז'ין שמחמת כן היו נוהגים 'לא להסתכל על השעון' באכילת כזית מצה, אלא מאריכים ואוכלים עוד ועוד כדי להדר באכילת כזיתים רבים.
עושה חדשות כתב:זאת לא טענה כי בלא"ה מבו' דהקיום הזה חשיב לגבי חובה כרשות, וכמו שהערתי לעיל -לעומקו של דבר כתב:מה שחזר בו, י"ל בקל ע"פ שיטת הנצי"ב הידועה ועוד ... שאין שיעור למעלה לאכילת מצווה וכל מה שאוכלים אפילו כמה כזיתים הוא אכילת מצווהעושה חדשות כתב:התעוררתי מדבריו לדון לפי האחרו' שנקטו דבליל פסח כל כזית מצטרף למצות מצה, א"כ למה צריך לאכול מרור בנפרד מהכורך, הרי הכזית מצה של הכורך הוא ג"כ מצוה. ועכצ"ל דאתי טעם מצוה קיומית ומבטל טעם מצוה חיובית
עושה חדשות כתב:ושמעתי לצייר בזה 'גלגל' נפלא.
מי שאכל (בזמן הבית) כזית מצה עם חצי כזית מרור, ואח"כ עוד כזית מצה עם חצי כזית מרור. באופן שיש בין אכילות המצות יותר מכדאכ"פ, ואילו שני חצאי המרור נאכלו בתוך כדאכ"פ זה עם זה. ולכאו' המרורים מצטרפים, והוו מצוה, ויוצא בכזית הראשון של המצה. אלא דא"כ הכזית מצה השני הוא רשות, והוא מבטל את החצי השני של המרור, וממילא המרור הראשון חוזר להיות רשות, ומבטל את המצה הראשונה. וחוזר חלילה.
וצ"ע.
הכהן כתב:מה המשך הגלגל? עכשיו שהמרור רשות, הוא מבטל המצה הראשונה, וחוזרת המצה ומבטלת אותו אם הוא חובה. וא"כ ממ"נ לא יצא ידי מרור, וא"כ אף ידי מצה לא יצא דכל חצי כזית מבטל המצה שאצלו.
למאי_נמ? כתב:לגבי ההערה על בליעת שני כזיתים מצה כאחת ב'מוציא מצה', העיר הגרשז"א שטעם רשות מבטל טעם מצוה, ודרבנן מבטל דאו', עי' הליכות שלמה (פסח, פ"ט הערה פה, עמ' רפד-רפו, ושם בהערה ציינו לאלף המגן הנ"ל ולספר ברכת מועדיך סי' כ).
עושה חדשות כתב:וכעת יל"ד בגדרי רשות ומצוה, (לענין האי דינא דרשות מבטל טעם מצוה) ... אם יש קיום חצי שיעור במצוות, מה הדין (בזמן הבית) כשאכל כזית מצה עם חצי כזית מרור ...
וצ"ע אם אוכל כזית פסח ואוכל בב"א פחות מכזית מצה ומרור להשיטות שהבאתי לעיל דגם פחות מכשיעור מצוה מה"ת איכא כמו באיסורין אפשר דעכ"פ יוצא ידי אכילת הפסח דפחות מכשיעור נמי מצוה הוא ואין מבטלת הפסח דמצות א"מ זא"ז א"ד דמ"מ קלישא המצוה ומבטלת למצוה דאורייתא כמו מצוה דרבנן דנחשבת רשות לגבי דאורייתא או אפשר כיון דעכ"פ ח"ש הוא מצוה דאורייתא לשיטה זו עדיף מדרבנן וא"מ זא"ז וביו"ד סי' רל"ט ש"ך סקי"ט הביא דיעות דאיסור דרבנן חמור מח"ש אף דאסור מה"ת לענין שבועה כיון דח"ש לא מפורש בתורה ע"כ איסור דרבנן דהוא בלאו דלא תסור חמור ע"ש א"כ כיון דחזינן דדרבנן הוי רשות לגבי דאורייתא כ"ש ח"ש אף דהוי דאורייתא מ"מ קיל מאיסור דרבנן ומ"מ צ"ע
עושה חדשות כתב:בענין הקו' על שי' המהר"ל וכו', דאם כל אכילת מצה בליל פסח היא מצוה, אז למה אמרי' דאתי רשות ומבטל מצות מרור...
נתעוררתי לתי' פשוט, דאם נבוא לדון כעת כשאוכל מצה ומרור יחד, (אחר שכבר אכל מצה לחוד), ולומר שיש לו כאן מצוה קיומית מדאו' וכשי' המהר"ל, אז לגבי מצוה זו, חשיב המרור כ'רשות' כיון דאינו אלא מדרבנן, ואתי המרור דהוי רשות כלפי דאו', ומבטל את המצוה הקיומית של המצה, וכעת המצה הויא רשות לגמרי, וחוזרת ומבטלת את המרור.
עושה חדשות כתב:בענין הקו' על שי' המהר"ל וכו',
דאם כל אכילת מצה בליל פסח היא מצוה, אז למה אמרי' דאתי רשות ומבטל מצות מרור...
נתעוררתי לתי' פשוט, (ויל"ע האם הוא גם נכון),
דאם נבוא לדון כעת כשאוכל מצה ומרור יחד, (אחר שכבר אכל מצה לחוד), ולומר שיש לו כאן מצוה קיומית מדאו' וכשי' המהר"ל, אז לגבי מצוה זו, חשיב המרור כ'רשות' כיון דאינו אלא מדרבנן,
(וא"א 'להמציא' שיהיה לו מצוה קיומית בדרגה של דרבנן, וגרע ממש"נ לדון כאן - viewtopic.php?f=27&t=21565&p=274997#p274997 כי שם זו מצוה חיובית),
ואתי המרור דהוי רשות כלפי דאו', ומבטל את המצוה הקיומית של המצה, וכעת המצה הויא רשות לגמרי, וחוזרת ומבטלת את המרור.
עושה חדשות כתב:בענין הקו' על שי' המהר"ל וכו',
דאם כל אכילת מצה בליל פסח היא מצוה, אז למה אמרי' דאתי רשות ומבטל מצות מרור...
נתעוררתי לתי' פשוט, (ויל"ע האם הוא גם נכון),
דאם נבוא לדון כעת כשאוכל מצה ומרור יחד, (אחר שכבר אכל מצה לחוד), ולומר שיש לו כאן מצוה קיומית מדאו' וכשי' המהר"ל, אז לגבי מצוה זו, חשיב המרור כ'רשות' כיון דאינו אלא מדרבנן,
(וא"א 'להמציא' שיהיה לו מצוה קיומית בדרגה של דרבנן, וגרע ממש"נ לדון כאן - viewtopic.php?f=27&t=21565&p=274997#p274997 כי שם זו מצוה חיובית),
ואתי המרור דהוי רשות כלפי דאו', ומבטל את המצוה הקיומית של המצה, וכעת המצה הויא רשות לגמרי, וחוזרת ומבטלת את המרור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 117 אורחים