תמיהה שמקננת בקרבי זמן וזמנים טובא.
מה זכתה 'מכירת חמץ' שיש סביבה כל כך הרבה אי אימון, עד שיש קוי טלפון יעודיים וחוברות וכו' וכו', לבירור וידיעה איזו חברה טחנה את הקמח מתי וכו' וכו', בניגוד לשאר תקנות חכמים ששם משום מה[!] התקנה היא למהדרין מן המהדרין.
ושמא שמא כל הסיבה היא שבניגוד לפרוזבול לדוגמא, ששם מי שיקיים הדאורייתא מלכתחילה, עלול להיות לו חשש... חסרון כיס, בניגוד למכירת חמץ למשל, ששם, אם יהיה חסרון כיס, זה יקרה לבעל המפעל וכדו', ובשתי מילים: לא לי!
ואולי נקצר: מדוע הופלתה תקנה זו בצורה בוטה ומפלה עד מאד.