שומע ומשמיע כתב:מישהו שאל אותי:
הרי ליריחו היו שבע חומות, ואם כן איך יכול להיות שהבית של רחב, שהיה בתוך העיר - היה לו חלון מחוץ לחומה החיצונית?
בשני תנ"כים כתבי-יד, האחד אשכנזי משנת ה'נד (1294) והשני ספרדי משנת ה'קכו (1366), המכונה 'תנ"ך פרחי', מופיע ציור של העיר יריחו, כשהיא מוקפת שבע חומות. בציורים אלו ובמשמעותם עסק לראשונה א' יערי, ועל שני כתבי-יד אלו הוסיף ציורים דומים ממקורות מאוחרים יותר: כת"י 'אלה מסעי בני ישראל אשר ילכו מחיל אל חיל להשתטח על קברי הצדיקים', שנכתב באיטליה בשנת שנח (1598), ושם לצידו של הציור נכתב: "עיר יריחו בארץ ישראל הנכנס בתוכה היה מקיף ז' פעמים, כי ז' חומות היו לה" ; ספר 'זכרון בירושלים' שהדפיס ר' יהודה פולייאשטרו בקושטנדינא בשנת תקג (1743), בעמוד האחרון שבספר, והוא כנראה 'על פי כתב-יד ישן מארץ ישראל', ואותו ציור עצמו נדפס בסוף 'שלחן ערוך איג'ל פארה לוס תלמידים', שהדפיס ר' חיים אליה פארדו בקושטאנדינא תקסא (1801) . על מקורות אלו יש להוסיף שלושה כתבי-יד אחרים שנעלמו מעיניו של א' יערי: א, כת"י מילאנו, אמברוזיאנה G3SUP, שנכתב באיטליה בשנת ה'עט (1319) ; ב, 'מגילת המקומות הקדושים לתועלת הנוסעים לארץ ישראל', כת"י ירושלים, הספרייה הלאומית, 1187°Heb 38, כתיבה מזרחית מהמאה ה-17 ; ג, 'יחוסי הצדיקים', כת"י ירושלים, הספרייה הלאומית Heb 28°2370, כתיבה מזרחית מהמאה ה-17; ויתכן שהועתק מכת"י 'אלה מסעי בני ישראל', משנת שנח, הנזכר
חכם באשי כתב:אציין גם למאמרו של ר"ש אברמסון, 'בירורים', סיני, נב (חורף תשכג), עמ' קמז-קמח
צביב כתב:בשנת תשמ''ח פתחתי ספר אחד מת' יון (ובו הרבה עניני כישוף)
ובתחילתו מבואר כן עם ציור
חכם באשי כתב:הדברים ידועים.
בנוגע ליוסיפון, מדובר ככל הנראה בטעות שנשתרבבה רק במהדורות לא מדוייקות. ראה מהדו' פילוסר.
מה שנכון נכון כתב:לא מדובר על שמועות פורחות. כ"ה ברוקח סימן רכא, ובאלשיך, ובסדה"י, ובאר"י.
ולשון רבים - חומות (בלי המספר שבע) הוא כבר בחז"ל ראה במאמרי אברמסון.
וגם ביוסיפון אינו "שיבוש" אלא עריכה מאוחרת על פי מה שהיה מקובל ביד העורך.
יאיר כתב:אז מש"נ, מה התשובה לשאלת פותח האשכול?
יאיר כתב:אז מש"נ, מה התשובה לשאלת פותח האשכול?
מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:אז מש"נ, מה התשובה לשאלת פותח האשכול?
לא כ"כ הבנתי הקושיא. וכי לא יתכן שהיה ריוח ומעבר בין החומות, והיו אנשים שגרו בתוך החומות ורחב בחומה החיצונה 'כפשטיה דקרא'.
שומע ומשמיע כתב:תודה רבה לכולם. אני כותב בשביל חבר שעוסק בסוגיה.
הוא ציין מקור מהרוקח וראיתי שכבר התייחסו לזה:
ספר הרוקח הל' סוכות סי' רכ"א:
ואיתא במזמור ששה עשר בשוחר טוב שמעה ה' צדק למה מקיפין שבעה פעמים זכר ליריחו לפי שיריחו תחילת המלחמות של ארץ ישראל וכל ראשית להקב"ה לכך כלי כסף וכלי זהב לאוצר ה' יבא. וליריחו שבעה החומות שכתוב בסוף יהושע ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעל יריחו האמורי פכ"ח גח"י לכך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע וכו'. (דרך אגב, צריך להבין מה מקורו מהפסוק שם, בפ' כ"ד. פענוח ראשי התיבות הוא: פריזי כנעני חתי גרגשי חוי יבוסי, ככתוב בפסוק שם, ונראה מדבריו שכל אומה הוסיפה חומה.)
אבן זועקת כתב:שומע ומשמיע כתב:תודה רבה לכולם. אני כותב בשביל חבר שעוסק בסוגיה.
הוא ציין מקור מהרוקח וראיתי שכבר התייחסו לזה:
ספר הרוקח הל' סוכות סי' רכ"א:
ואיתא במזמור ששה עשר בשוחר טוב שמעה ה' צדק למה מקיפין שבעה פעמים זכר ליריחו לפי שיריחו תחילת המלחמות של ארץ ישראל וכל ראשית להקב"ה לכך כלי כסף וכלי זהב לאוצר ה' יבא. וליריחו שבעה החומות שכתוב בסוף יהושע ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעל יריחו האמורי פכ"ח גח"י לכך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע וכו'. (דרך אגב, צריך להבין מה מקורו מהפסוק שם, בפ' כ"ד. פענוח ראשי התיבות הוא: פריזי כנעני חתי גרגשי חוי יבוסי, ככתוב בפסוק שם, ונראה מדבריו שכל אומה הוסיפה חומה.)
ויותר היה נראה שהוא ט"ס וצ"ל שבע האומות
וגם לפי העניין יותר נראה לגרוס כן
מה שנכון נכון כתב:יאיר כתב:אז מש"נ, מה התשובה לשאלת פותח האשכול?
לא כ"כ הבנתי הקושיא. וכי לא יתכן שהיה ריוח ומעבר בין החומות, והיו אנשים שגרו בתוך החומות ורחב בחומה החיצונה 'כפשטיה דקרא'.
חכם באשי כתב:הארכתי בזה במקומו,
חכם באשי כתב:ובמקומו הארכתי.
מה שנכון נכון כתב:ישנו סיפור אחר דומה מעט, שלאחר מלחמת לא' מלכים באו מלכי פרס ומדי ובראשם מלך בשם שובך להלחם על יהושע, ואמו של שובך הקיפה בכשפיה את יהושע וצבאו בז' חומות ברזל, ופינחס תקע בחצוצרות ובכל תקיעה נפתחה חומה אחת. [הביאו המגיה בספר יוחסין ע"ש, והעתיקו בעל שה"ק].
[את הדיון על אמינות המקורות, וההשערות להשפעה של סיפור זה על כיבוש יריחו - אני משאיר לאחרים].
הכהן כתב:אם יש רווח ומעבר בין החומות, מה המשמעות של שבע חומות?
ובקובץ שהובא לעיל אין יוצא מהחומה הפנימית ולחוץ ואין בא מהחומה החיצונה לשלפנים ממנה השניה וכו'.
ובהושענא רבה, לוקחים שבעה ספרי תורה ומקיפין בלולב וערבה, והקהל בערבות, שבעה פעמים. ואיתא במזמור ששה עשר ב'שוחר טוב': 'שמעה יי' צדק' (תהלים יז א), למה מקיפין שבעה פעמים? זכר ליריחו. לפי שיריחו תחילת המלחמות של ארץ ישראל, וכל ראשית להקב"ה, לכך 'כלי כסף וכלי זהב, לאוצר ה' יבוא' (ע"פ יהושע ו יט) .
וליריחו שבעה חומות, שכתוב בסוף יהושע (כד יא): 'ותבואו אל יריחו, וילחמו בכם בעלי יריחו, האמורי, והפריזי, והכנעני, והחִתי, והגרגשי, החוי והיבוסי' , לכך אמר הקב"ה ליהושע (שם ו ג-ד): 'וסבותם את העיר, כל אנשי המלחמה, הקף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששה ימים, ושבעה הכהנים ישאו [שבעה] שופרות לפני הארון; וביום השביעי תסובו את העיר שבעה פעמים והכהנים יתקעו בחצוצרות'...
פסיקתא רבתי כתב:דבר אחר בחדש השביעי, פתח והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים (תהלים ט' ט') מהו במישרים, אמר ר' אלכסנדרי דן את האומות במישרים שלהם, ברחב ביתרו ברות, כיצד, אומר לאומות העולם למה לא קרבת אצלי, והוא אומר שהייתי רשע מוחלט והייתי מתבייש, והוא אומר לו וכי יותר היית מרחב שהיה ביתה בקיר החומה והייתה מקבלת את הליסטים ומזנה מבפנים, וכשנתקרבה אצלי לא קיבלתיה והעמדתי ממנה נביאים וצדיקים...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים